ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
וּמִפְּנֵי כִּי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת1 הֵם מִן הָעוֹלָם הַטִּבְעִי, לְכָךְ הָיוּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת*. כִּי עוֹלַם הַטֶּבַע נִבְרָא בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּכְנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי עוֹלַם הַטֶּבַע הָיוּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת כְּנֶגֶד כָּל יוֹם עֲשָׂרָה. וְהָאֻמָּה הַיְחִידָה הָיְתָה עַל הַטֶּבַע, וְהִיא כְּנֶגֶד הַשְּׁמִינִי, כִּי הַשְּׁמִינִי הוּא עַל הַטֶּבַע*. וּלְכָךְ רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עַל עוֹלַם הַטֶּבַע. וְהַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם• הַטִּבְעִי, וְיִשְׂרָאֵל נִבְרְאוּ גַּם כֵּן קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הַטִּבְעִי. לְכָךְ כָּל עִנְיַן הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בַּשְּׁמִינִי. כִּי הַטֶּבַע הִיא תַּחַת מִסְפָּר שִׁבְעָה. וּמַה שֶּׁהוּא עַל הַטֶּבַע הוּא שְׁמִינִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בַּפֶּרֶק שֶׁאַחַר זֶה. וּלְכָךְ הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, אֲשֶׁר בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ לְחֶלְקוֹ, הֵם הֵם נִתְיַחֲדוּ בַּפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיוֹת, שֶׁהֵם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, לְפִי מַדְרֵגַת נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית, בְּמַה שֶּׁהָיוּ מוּכָנִים לִנְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִהְיוֹת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לְפִי מַעֲלָתָם, נָתַן לָהֶם ז' מִצְווֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ.
הוכחה שתכונת נפש ישראל מתאימה לתורה ולא כך נפש העמים
וּבְפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה(ב, ב) : ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן(דברים לג, ב) . מַאי בָּעֵי בְּשֵׂעִיר? וּמַאי בָּעֵי בְּפָארָן2 ? מְלַמֵּד, שֶׁהֶחְזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ, עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ. וּבַמִּדְרָשׁ (ספרי וזאת הברכה אות שמג ויאמר) אָמַר, מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִיר3 הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה לִבְנֵי עֵשָׂו וְאָמַר לָהֶם: רוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְאָמְרוּ לוֹ: מַה כְּתִיב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִרְצָח(שמות כ, יב) . אָמְרוּ לוֹ: כָּל בְּרָכוֹת שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ4 וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה(בראשית כז, מ) , אֵין אָנוּ רוֹצִים לְקַבְּלָהּ. אָמַר לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל: רוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: מַה כְּתִיב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִגְנֹב (שמות כ, יב). אָמְרוּ לוֹ: כָּל בִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ5 וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ(בראשית טז, יב) , אֵין אָנוּ רוֹצִים לְקַבְּלָהּ, עַד כָּאן. בֵּאֲרוּ בָּזֶה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ. כִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת מִתְיַחֲסוֹת אֶל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלְּפִי מַעֲלַת נַפְשָׁם הֵם מוּכָנִים אֶל הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְהֵם בְּיִחוּד לָהֶם. אֲבָל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִצַּד חֶסְרוֹנָם וּפְחִיתוּתָם, אֵינָם רְאוּיִים לַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, שֶׁהֵם הַמִּצְווֹת. וְזֶהוּ שֶׁהָיָה מַחְזִיר הַתּוֹרָה עַל כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, וְעֶצֶם נַפְשָׁם6 מְמָאֵן לְקַבֵּל הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת. כִּי אִם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מוּכָנִים לַתּוֹרָה מִצַּד מַעֲלַת נַפְשָׁם.
___________________________________
מאחר 1 שהאומות שייכות לעולם הטבעי, לכן הן שבעים אומות. כי עולם הטבע נברא בשבעה ימים וכנגד כל יום מימי הבריאה נבראו עשר אומות. האומה היחידה שהיא מעל עולם הטבע, האומה הישראלית, היא כנגד המספר שמונה, כי המספר שמונה מבטא את מה שהוא מעל עולם הטבע. לכן ראויה התורה לישראל, כי הם מעל עולם הטבע. התורה נבראה לפני שנברא עולם הטבע, וגם ישראל נבראו קודם שנברא העולם הטבעי. לכן כל ענינה של התורה שייך למספר שמונה, כי עולם הטבע מבוטא במספר שבע, ומה שהוא מעל עולם החומר, מבוטא במספר שמונה, כמו שיתבאר בפרק הבא. לכן האומה הישראלית אשר בה בחר ה' יתברך שתהיה לחלקו, לה מיוחדות הפעולות האלוקיות - שהן מצוות התורה - לפי מהותה האלוקית המיוחדת, מהות המתבטאת במה שהיא מוכנה לנבואה, לרוח הקודש ולהשראת שכינה בתוכה. לאומות העולם, בהתאם למעלתם, ניתנו שבע מצוות בני נח.
בפרק ראשון של מסכת עבודה זרה למדנו: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן. 2 מה רצה (חיפש) בשעיר? ומה רצה בפארן? מלמד, שהחזיר 3 [חיזר, חיפש למי לתת] הקב"ה התורה על כל העולם, ולא רצו לקבלה, עד שבאו ישראל וקבלוה. ובמדרש אמר: מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה לבני עשו ואמר להם: רוצים אתם לקבל התורה? ואמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תרצח. אמרו לו: כל ברכות של אותו איש 4 [עשו] ועל חרבך תחיה, אין אנו רוצים לקבלה. אמר לבני ישמעאל: רוצים אתם לקבל התורה? אמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תגנוב. אמרו לו: כל ברכותיו של אותו איש 5 [ישמעאל] והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו, אין אנו רוצים לקבלה, עד כאן.
במאמר זה בארו חכמים את שאמרנו קודם. מצוות התורה, שהן הפעולות האלוקיות, מתייחסות לישראל מפני מהותם המיוחדת המכשירה אותם לקיום המצוות, ולכן המצוות מיוחדות לישראל. אבל אומות העולם מצד שחסרה בהם המהות האלוקית המיוחדת, פחותים הם מישראל ואינם ראויים אל הפעולות האלוקיות שהן המצוות. זוהי כוונת חז"ל באמרם, שהיה הקב"ה מחזיר התורה על כל אומה ולשון 6 ומהותם הרוחנית מסרבת לקבל את המצוות. רק ישראל שמהותם הרוחנית מוכנה לקבלת התורה קבלוה.
[קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם – "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן: תורה, תשובה וגן עדן וכו'" [פסחים נד.].]
ביאורים
ישנם כאלה שמבחינתם ניתן לקרוא לעולם שלנו - 'העולם המתגלגל'. מדוע? כי למתבונן מן הצד הוא נראה כמתגלגל ומתקדם מעצמו: בני האדם נולדים, גדלים, פועלים ועושים כמה דברים בעולם, ולבסוף מתים. השמש זורחת ושוקעת כל יום, עמים נלחמים זה בזה ומשלימים זה עם זה ובסוף נכחדים וכו'. רוב בני האדם אכן חיים כך. אין להם נקודה כלשהי שגורמת להם או מחייבת אותם לעשות דבר מסוים שיוציא את העולם מגלגולו התמידי, והם כאילו מתגלגלים איתו...
ניתן לומר שמצוות התורה כאילו 'מתפרצות' לתוך העולם המתגלגל הזה. המצוות באות ומשנות את כללי המשחק. הן דורשות מהאדם היהודי לעשות, או לא לעשות, פעולות מסוימות. כיצד ניתן להבין דבר שכזה? מדוע היהודי 'חריג' ושונה מכולם?
המהר"ל כבר לימד אותנו בעבר שכל דבר בעולם מתאים לפעולות שאותן הוא עושה ושעליהן הוא מופקד. נפשו של היהודי שונה בתכלית מכל אדם אחר, חז"ל לימדונו שישראל קדמו לעולם, ולכן נפשו של היהודי אינה משועבדת לעולם. מצוות התורה הן הפעולות המתייחסות לאדם הישראלי ולנטיות נפשו , והן אלה שיכולות להפוך את העולם המתגלגל ממצב בו הוא מסתובב סביב עצמו ללא תכלית, למצב בו הוא מתקדם, מתעלה, ומתקרב לבוראו . נמצא שמצוות ה' אינן באמת מתפרצות לתוך העולם, אלא הן מנווטות אותו על פי טבעו האמיתי והמתאים לו. קרבת ה' הקיימת בישראל מתאימה לתכונתם האמיתית, ומתאימה לאופן בו הקב"ה ברא אותם.
בדרך כלל רגילים להבין את דברי המדרש האומר שהקב"ה שאל את אומות העולם אם הם רוצים לקבל את התורה והם ענו שאינם רוצים אותה, כניסיון של הקב"ה לתת להם את התורה, ניסיון שנדחה על ידיהם. המהר"ל מלמדנו שיש להבין זאת בצורה עמוקה יותר התנגדות האומות אינה החמצת הזדמנות, אלא דבר הנובע מחוסר התאמה, אותה ביטאו חז"ל דרך השאלות שכביכול הקב"ה שאל את האומות, ותשובתם שאינם רוצים לקבל את התורה.
הרחבות
* 'תורת המספרים' של המהר"ל
שִׁבְעִים אֻמּוֹת. במקומות רבים המהר"ל עוסק במשמעות של המספרים השונים. הדבר דורש ביאור, שכן עניינים אלו נראים כ'פרפראות לחכמה', כמין 'וורטים', ואילו המהר"ל מבסס עקרונות מהותיים על המספרים. הדבר נובע מהסתכלותו הפנימית של המהר"ל. המהר"ל מלמד לא לראות את העולם במבט שטחי. העולם אינו מקרי, וקדמה מחשבה לכל דבר שמתפתח בעולם, במיוחד בדברים מרכזיים וחשובים במהלך ההיסטוריה. לכן המהר"ל עוסק הרבה במספרים, שכן אופן ההתגלות של הדבר בעולם, עד לפרטים ה'קטנים' כגון מספרו, אינו מקרי. לכל פרט כזה משמעות רבה במהלך האלוהי.
* בין קדושת 'שבע' לקדושת 'שמונה'
הַשְּׁמִינִי הוּא עַל הַטֶּבַע. יש לשאול, הרי מצינו שגם המספר 'שבע' קשור לקדושה, כגון ביום השבת, ואם כן כיצד קובע המהר"ל שרק 'שמונה' הוא למעלה מהטבע? אלא, ששני 'מיני' קדושה הם: א. קדושה שמעל הטבע – קדושה נעלה מאוד, שאליה שואף העולם כולו. ב. קדושה שבתוך הטבע – קדושה שהקב"ה החדיר בתוך הבריאה (כגון היצר הטוב שלנו) כדי שנוכל להגיע לקדושה הנעלה שמעל הטבע. המספר 'שבע' שייך לקדושה שבתוך הטבע, כפי שמסביר המהר"ל במקום אחר: "כאשר יש שבעה יש כאן חיבור הקודש אל הגשמי" [דרך חיים ה, טו]. אם כן, ניתן לדייק מדברי המהר"ל כאן שגם בגויים יש את הקדושה שבטבע. אמנם הקדושה מהסוג הנעלה יותר – אליה יכולים להגיע רק בעזרת ישראל.
שאלות לדיון
מה מייחד את שבע מצוות בני נח, שגם אומות העולם צוו בהן?
לפי דברי המהר"ל, מהי המשמעות של הברכה שאנו מברכים כל יום: 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
