ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק י"ז

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה תפארת ישראל למהר"ל Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ב' אדר א' תשע"ד

פרק י"ז

ב' אדר א' תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
שלמה בן יהודה שוסטר ז"ל

פרק יז
נושא הפרק: מכיוון שהתורה הכרחית לאדם, מדוע נתעכבה נתינתה עד היות עם ישראל
רק ישראל מוכנים לתורה לכן לא ניתנה תורה בתחילת העולם
הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר יֵשׁ לִשְׁאֹל, לָמָּה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה בִּכְלָלָהּ בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר בָּרָא וְסִדֵּר הַנִּבְרָאִים? אַחַר שֶׁהַתּוֹרָה הִיא סֵדֶר הַנִּבְרָאִים1 , וְאֵין דָּבָר שֶׁהוּא סֵדֶר הוּא בְּמִקְרֶה, וּלְכָךְ אֵין לוֹמַר בָּזֶה כִּי כָּךְ מִקְרֶה קָרָה. וְהַתְּשׁוּבָה עַל זֶה אֵינָהּ רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ כְּלָל2 . אַחַר שֶׁהִתְבָּאֵר בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים, כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בִּלְתִּי מוּכָנִים אֵלֶיהָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. וְאִם כֵּן, הֻתְּרָה הַשְּׁאֵלָה לָמָּה לֹא נָתַן הַתּוֹרָה בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל.

מכיוון שישראל שלימות הבריאה לכך נבראו באחרונה
וְאִם אַתָּה אוֹמֵר, הַשְּׁאֵלָה הִיא, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, הָעָם אֲשֶׁר רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְתִנָּתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה? גַּם דָּבָר זֶה אֵינוֹ שְׁאֵלָה כְּלָל, כִּי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם אֲבוֹת הָאֻמָּה, וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִבְרָאִים בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה*. כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד עַצְמָם, אֵין רָאוּי בְּרִיאָתָם בַּהַתְחָלָה. וְדָבָר זֶה נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה3 , כִּי אֵין רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל רַק הַבְּרִיאָה בַּסּוֹף, אַחַר כָּל הָאֻמּוֹת, וְדָבָר זֶה נִמְשַׁךְ אֶל טֶבַע הַבְּרִיאָה. כִּי הָאָדָם, שֶׁהוּא מִבְחַר הַמִּינִים הַתַּחְתּוֹנִים, וּבִשְׁבִילוֹ הַכֹּל נִבְרָא, הוּא נִבְרָא בָּאַחֲרוֹנָה. וְלֹא תִּמְצָא שׁוּם אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁנִּבְרֵאת אַחַר יִשְׂרָאֵל, רַק כֻּלָּם קוֹדְמִים לָהֶם. שֶׁאַף אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל וְכֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב הָיוּ אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת קֹדֶם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל לְעָם. כְּאִלּוּ טֶבַע הַבְּרִיאָה חִיֵּב דָּבָר זֶה. כִּי הַדָּבָר שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, רָאוּי שֶׁבּוֹ יֻשְׁלַם הַכֹּל. וּכְמוֹ הָאָדָם שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּבוֹ נִשְׁלַם כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁלֵמוּת כָּל הָעוֹלָם, בָּהֶם יֻשְׁלַם הַכֹּל. וְזֶה אָמְרָם(יבמות סא, א) : אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם. וְזֶה נִרְאֶה בְּיִשְׂרָאֵל, אַחַר שֶׁעִנְיַן הָאָדָם יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל בִּבְרִיאָתָם, שֶׁהֲרֵי הֵם נִבְרְאוּ בָּאַחֲרוֹנָה. אִם כֵּן הֵם הָיוּ הָאָדָם, וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ, כִּי כְּבָר בֵּאַרְנוּ זֶה לְמַעְלָה גַּם כֵּן. סוֹף סוֹף, אֵין כָּאן שְׁאֵלָה לָמָּה לֹא נִבְרְאוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל הוּא כַּסֵּדֶר הָרָאוּי.

___________________________________

יש לשאול, אם התורה הכרחית לעולם מפני שהיא משלימה את הבריאה, אם כן למה לא ניתנה מיד בתחילת העולם? ואין לומר שדבר זה היה במקרה, שכן דבר בעל חשיבות כמו התורה, 1 שהיא משלימה את העולם והיא חלק ממחשבת הבריאה, לא יתכן שנתינתו לעולם תהיה במקרה. 2 תשובת שאלה זו פשוטה, כבר התבאר בפרקים הקודמים, שאין ראויים לתורה כי אם ישראל ולא אומות העולם, לכן לא ניתנה תורה בתחילת העולם, כשעדין לא היו ישראל בעולם.
ואם ישאל השואל מדוע לא יהיה עם ישראל, העם שראוי לתורה, בתחילת העולם ותינתן התורה בתחילת העולם? גם זו אינה שאלה, כי אבות האומה הישראלית והאומה עצמה אינם ראויים להיות בתחילת הבריאה. דבר זה התבאר לעיל 3 בפרק י"ב, שישראל צריכים לצאת אל הפועל רק בסוף האומות, אחר שכל האומות כבר יצאו אל המציאות. דבר זה, שהאדם שבשבילו נבראה כל המציאות נברא באחרונה, הוא חלק מתכנית הבריאה, וכך גם באומות אין אומה שנבראה אחר ישראל. אף ישמעאל, אדום, עמון ומואב, שהן אומות שנוצרו בשלב מאוחר, היו אומות גדולות קודם שהיו ישראל לעם. דבר זה שייך לתהליך הבריאה, כי הדבר שהוא נותן שלימות הוא באחרונה, כדי שביצירתו יושלם הכל. האדם, שהוא המשלים את הנבראים, נברא אחרון לנבראים, וישראל, שהם משלימים את כל בני האדם, נבראו באחרונה. זוהי כוונת חז"ל באמרם: אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם, כיון שישראל באומות כאדם בנבראים, וכבר נתבאר ענין זה למעלה. בכל אופן אין מקום לשאלה למה לא נבראו ישראל בתחילת הבריאה, כי לפי סדר הבריאה ראוי שיהיו ישראל באחרונה.


ביאורים
לאחר שראינו בפרק ב שהתורה משלימה את הבריאה, יש לשאול מדוע המתין הקב"ה ונתן את התורה לישראל רק אחרי כ"ו דורות מבריאת העולם [רש"י חגיגה יד א].
התשובה לכך היא, שאמנם התורה היא הנשמה האלוהית שנמצאת בבריאה, והעולם קשור אל בורא העולם דרך התורה, אבל העולם לא נמצא במדרגה המאפשרת לו להיפגש עם התורה עצמה. לכך נועד עם ישראל, שהוא העם המתאים אל התורה - לקבל את התורה ולקיימה.
אך עדיין לא מובן, מדוע ישראל לא נבראו בתחילת הבריאה, וכך כבר מתחילת הבריאה יאיר אורה של תורה בעולם?
ישראל אינו רק עם מעולה משאר העמים. כל העולם הוא רק בסיס לכך שעם ישראל יוכל להופיע ולגלות את התכלית של כל הבריאה – גילוי השכינה בעולם. וכמו שתינוק גדל מבחינה פיזית ורק אחר כך מתגלה אצלו השכל, כך העולם צריך להתבגר ולהתפתח ורק על גבי זה יכול להופיע עם ישראל ולמלא את תפקידו בצורה שלמה.
הסיבה לכך שהתכלית מופיעה בסוף היא, שהבריאה נועדה לשמש ככלים שיסייעו לתכלית לצאת אל הפועל. לכן, רק אחרי שיש כלים אפשר להתחיל לבנות את התכלית. העולם מתפתח ומשתכלל, ורק כשהוא מגיע לשכלול ופיתוח משמעותיים, הוא ראוי שישראל יופיעו בו ויביאו אותו אל התכלית.
הרחבות
*סוף מעשה במחשבה תחילה
וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִבְרָאִים בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה. ישנם מקורות מהם עולה שהופעת ישראל היא דווקא בתחילת העולם, כפי שאמרו חז"ל: "מחשבתן של ישראל קדמה לעולם" [בראשית רבה א, ד], וכן במקום אחר במהר"ל: "ישראל הם 'ראשית' כדכתיב (ירמיה ב, ג) 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתֹה' " [נצח ישראל י]. ההבדל בין המקורות נעוץ בשאלה האם אנחנו מדברים על שלב המחשבה לברוא את הדברים או על ההופעה של הדברים בפועל בעולם הזה . בעולם המחשבה, המטרה הסופית היא ראשונה; לפני שמתחילים לבנות בניין, ראשית מתכננים מה לבנות וכיצד לבנות, ובשלב זה הדבר הראשון העומד לנגד עינינו היא המטרה לשמה הבניין יבנה. המקורות שהבאנו מתייחסים אל המֵמד הנשמתי שקיים עוד לפני הבריאה. נשמת ישראל נמצאת במקום הכי עליון, כך שמבחינה רוחנית הם ראשונים לכל העולם. אך מצד ההופעה בעולם הזה הדברים שונים. בעולם הזה ישנו צורך שקודם כל קומת הגוף תהיה שלמה, ועל גבה תופיע קומת הנשמה. לכן ישראל מופיעים בפועל אחרונים.
בדומה לכך ניתן להבין במלאכת בניין המשכן את הדו-שיח שבין משה לבצלאל. כאשר משה ציווה את בצלאל הוא הקדים את עשיית הכלים לבניית המשכן, ובצלאל החליף את הסדר בטענה ש"מנהג העולם תחילה לעשות בית ואחר כך משים כלים בתוכו" [רש"י שמות לח, כב]. מבחינה רוחנית, כלי המשכן יותר גבוהים מהמשכן, ולכן הוזכרו בציווי לפני המשכן. אולם מבחינה מעשית מתחילים בקומה הבסיסית ומתקדמים שלב אחר שלב אל עבר היעד, ולכן בצלאל הפך את סדר הציווי (על פי חתם סופר שמות כה, י).
שאלות לדיון
כל דבר עקרוני בעולם דורש תהליך. למה דבר זה הכרחי?
המהר"ל אומר ששום אומה לא נבראה אחר ישראל, מה נאמר לגבי אומות כמו צרפת וארה"ב?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il