ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי מנחם עזריה בן הרב יצחק הכהן ז"ל
וְתַעֲמִיק יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה וְתֵדַע וְתָבִין, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם שְׁנֵי מְלָכִים. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב(שם טז) : לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם. וְהָאָדָם מוֹשֵׁל בַּנִּמְצָאִים גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב(שם כו) : וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר.
וְהַמּוֹשֵׁל הָאֶחָד הוּא מוֹשֵׁל הַגַּשְׁמִי, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא גַּשְׁמִית. וְהַמּוֹשֵׁל הַשֵּׁנִי הוּא נִבְדָּל1 , כִּי הָאָדָם אֵינוֹ גַּשְׁמִי גָּמוּר, הֵן בְּנִשְׁמָתוֹ הָאֱלֹהִית, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, וְהֵן מִצַּד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ(שם ט, ו) : כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. כִּי יֵשׁ בְּצוּרָתוֹ עִנְיַן אֱלֹהִי, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּרָזֵי הַחָכְמָה. מִכָּל מָקוֹם, עַל כָּל פָּנִים, יֵשׁ בָּאָדָם עִנְיָן נִבְדָּל. הֲרֵי כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מְחֻלָּקִים: הָאֶחָד, הוּא, וְיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבַת גּוּף. וְהַשֵּׁנִי, יֵשׁ לוֹ עִנְיָן בִּלְתִּי גַּשְׁמִי, וְהוּא נִבְדָּל. יִהְיֶה הַפֵּרוּשׁ מַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּלְשׁוֹן צֶלֶם אֱלֹהִים סוֹף סוֹף יֵשׁ בָּאָדָם דָּבָר אֱלֹהִי נִבְדָּל.
השמש הינה בעלת החומר הזך ביותר בעולם. האדם הינו הרוחני ביותר בעולם
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן2 בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ חֹמֶר וְצוּרָה נִבְדֶּלֶת3 . וְהַחֹמֶר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן הוּא לַשֶּׁמֶשׁ, כִּי יֵשׁ לוֹ חֹמֶר זַךְ. וּמַעֲלַת הַצּוּרָה הַנִּבְדֶּלֶת לָאָדָם. וּלְכָךְ אֵלּוּ שְׁנַיִם הֵם נֶחְשָׁבִים מְלָכִים, מִצַּד שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים בַּנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהָאָדָם נֶחְשָׁב צוּרָה אֶל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם אַף אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.
החטא מצד החומר לכן מצוות לא תעשה נשים חייבות. מצוות העשה מצד הצורה ולכן נשים פטורות מחלקן
וְיָדוּעַ כִּי הַחֵטְא הוּא מִצַּד הַחֹמֶר, לֹא מִצַּד הַצּוּרָה. וּלְפִיכָךְ, מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה חֵטְא הוּא כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁאֵין בָּהּ יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, אַף כִּי הִיא גַּשְׁמִית, וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בְּפֶרֶק י"ג ע"ש. וּלְפִיכָךְ, כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מְחֻיָּבִים בָּהֶם הַנָּשִׁים גַּם כֵּן כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, אַף כִּי מַדְרֵגָתָם חָמְרִי*, כִּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מִצַּד הַחֹמֶר גַּם כֵּן, וּבְדָבָר זֶה הֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר4 . וְאִלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא פְּטוּרִין מֵהֶם הַנָּשִׁים, כִּי מִצְווֹת עֲשֵׂה הַמִּצְוָה הִיא מִצַּד הַצּוּרָה, כִּי הַצּוּרָה הִיא שְׁלֵמוּת הָאָדָם, וְהַשְׁלָמָתוֹ הִיא מִצַּד מִצְווֹת עֲשֵׂה.
שס"ה תואם למהות השמש, רמ"ח תואם למהות האדם
וְלֹא יִהְיֶה לְךָ סָפֵק, כִּי מִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁהֵם שס"ה, מִתְיַחֲסִים מִסְפַּר יָמֶיהָ אֶל הַחַמָּה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא5 . וְכֵן מַה שֶּׁמִּסְפַּר אֵבְרֵי הָאָדָם הֵם רמ"ח, מִתְיַחֲסִים מִסְפַּר אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם. וְאֵין בְּזֶה סָפֵק.
___________________________________
אם נעמיק יותר בענין זה, נשכיל להבין את היות השמש והאדם שני מלכים. השמש היא מושלת בעולם, כמו שנאמר: את המאור הגדול לממשלת היום. וגם האדם הוא מושל על כל הנמצאים כמו שנאמר: וירדו בדגת הים ובעוף השמים. אלו הם דברים ברורים.
השמש היא מלך גשמי, כי השמש גשמית. המושל השני, האדם, הוא 1 מושל רוחני כי האדם אינו רק גשמי משני פנים, מצד נשמתו שהרי יש לו נשמה אלוקית קדושה, ומצד שנאמר בו: בצלם אלוקים עשה את האדם, כי בצורתו יש ענין אלוקי למי שיודע ברזי החכמה וכמו שנתבאר למעלה. בכל אופן באדם יש ענין רוחני. נמצאנו למדים כי שני המושלים הללו שונים זה מזה, לאחד מעלה גשמית ולשני מעלה רוחנית. בכל דרך בה נפרש את המושג צלם אלוקים, נלמד על היות האדם רוחני אלוקי.
השמש והאדם הם 2 הנבראים העליונים בעולם הזה. בעולם הזה יש 3 חומר ומהות רוחנית. לשמש מעלת החומר העליון ביותר, כי החומר שלה הוא חומר זך. ולאדם מעלת המהות הרוחנית. לכן שני אלו נחשבים כמלכים בעולם הזה. האדם נחשב כמהות הרוחנית של כל הנמצאים כולל גם השמש.
ידוע כי החטא נובע מצד החומר ולא מצד הפן הרוחני, ולכן מצוות לא תעשה הן כנגד ימות החמה, כי החמה אינה משנה את רצון הבורא אף שהיא חומרית. לכן נשים חייבות במצוות לא תעשה כמו הגברים, אף כי מדרגתן נחשבת למדרגה חומרית יותר מזו של הגברים. טעם הדבר, כי מצוות לא תעשה הן מהצד החומרי, ודבר זה יתבאר עוד 4 לקמן בפרק מ"ד. לעומת זאת נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מפני שמצוות אלו באות מן הפן הרוחני, שהוא שלימות האדם, והשלמתו היא במצוות העשה.
דבר זה צריך להיות ברור, ימות החמה הם שס"ה, מפני 5 שהמספר שס"ה מתאים למהותה של החמה, וכן מנין אברי האדם רמ"ח מפני שהמספר רמ"ח מתאים למהותו של האדם.
ביאורים
אנו רגילים לחשוב שבאדם יש שני צדדים – חומרי ורוחני, כאשר הצד החומרי שבו הוא הגוף, והצד הרוחני הוא הנשמה שבקרבו. לאמיתו של דבר אין זה מדוייק, מפני שהצד הרוחני שבאדם אינו ממוקד רק בנשמתו והוא מקיף הרבה יותר מכך. גוף האדם אמנם בנוי מאיברים גשמיים, ובדבר זה אין הבדל רב בינו לבין שאר בעלי החיים, אך התורה מעידה כי "בצלם אלוהים עשה את האדם", מה שאומר שבמובן מסוים גוף האדם דומה לבורא יתברך, ומשום כך מקבל הוא משמעות רוחנית עמוקה. מחשבה זו משנה את התפיסה בה הורגלנו, ולמעשה מעמידה את האדם במדרגה אלוהית גבוהה מאוד.
הבנה זו מאפשרת לחלק את המציאות לשני חלקים מרכזיים: המציאות הטבעית והמציאות האלוהית–רוחנית. על המציאות הטבעית שולטת השמש, כפי שראינו בלימוד הימים הקודמים, וכנגד ממשלת השמש ניצבת ממשלת האדם השולט על המציאות הרוחנית.
מובן הוא שחטא מגיע מהצד החומרי ולא מהצד הרוחני שבבריאה. על כן מספר מצוות לא תעשה, שנועדו להגביל את הצדדים החומריים ולשמר את המדרגה הקיימת, הן כנגד מספר ימות החמה, שתפקידה לשמור על הסדר החומרי בבריאה. ומכיוון שאבריו של אדם קשורים לצדדים הרוחניים בבריאה כפי שבארנו, מובן מדוע מניין מצוות עשה שנועדו לרומם את האדם, הן כמניין אבריו של אדם.
המהר"ל קושר לכך גם את החילוק שבין מצוות לא תעשה, שבהן נשים חייבות כגברים, לבין מצוות העשה שהנשים פטורות מחלקן. המהר"ל מסביר שלנשים יש טבע שונה מאשר לגברים, טבע שבנוי כשהוא תואם אל המציאות הרוחנית העליונה אך לא נועד 'לייצר' אותה. לכן דווקא מהמצוות שמייצגות את השינוי בעולם ואת התהליך של ההתרוממות, נשים פטורות.
הרחבות
*ברכת שלא עשני אישה
וּלְפִיכָךְ, כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מְחֻיָּבִים בָּהֶם הַנָּשִׁים גַּם כֵּן כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, אַף כִּי מַדְרֵגָתָם חָמְרִי . הטור שואל מדוע האיש מברך ש'לא עשני אישה' והאישה 'שעשני כרצונו'. תשובתו היא: מכיוון שהאישה מקיימת פחות מצוות שהרי היא "אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא. ונהגו הנשים לברך שעשאני כרצונו ואפשר שנוהגים כן שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה" [טור אורח-חיים סימן מו].
הרב קוק מסביר את השוני בין הברכות באופן אחר: "הנשמות בגורל חייהן, מחולקות הן לפועלות ולנפעלות, לרושמות את החיים ואת הוויתם בכל מכמניהם, ולנרשמות מהם. וזהו ההבדל העצמי, שיש בין נפש האיש, הפועל, החוקק, הכובש והמדביר, ובין נפש האישה, הנרשמת, הנפעלת, הנחקקת והנכבשת והמתדברת" [עולת ראיה ח"א עמוד עא]. נפשו של האיש שונה מזו של האישה. האיש מלא בכוחות לכבוש, לשנות ולתקן את העולם. האישה לעומת זאת יותר 'זורמת' בתוך המציאות, היא לא באה לשנות. לכן, נשמתו של האיש נעלית יותר "מנפש האשה, הנחשבת כחומר לגבי צורה ... ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה, מכל איש ואיש, שלא עשני אישה" [שם].
יחד עם זאת, מוסיף הרב קוק, בגלל כוח האיש לשנות הוא עלול לסטות מן הדרך הנכונה ולפגוע בעצמו או בסובבים אותו. האישה, לעומת זאת, תכונתה ישרה: "היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלוהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החומרי והרוחני שבהוויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, ועל כן מברכת היא האישה בהודאה על חלקה הטוב: שעשני כרצונו" [שם, עמוד עב].
שאלות לדיון
למה החטא מוגדר בלשון המהר"ל כ'יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר', הרי הרבה פעמים יותר נוח לחטוא?
איך האדם נחשב 'צורה' אל השמש, הרי הוא חי מכוחה?!
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה המשמעות הנחת תפילין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני קדימה בברכות
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
