ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מנחם מנדל בן חנה רות
וְדַע עוֹד, כִּי הַגַּרְעִין אֲשֶׁר נִזְרַע בָּאֲדָמָה, הוּא מוֹצִיא אִילָן וּפֵרוֹת וְעָלִין וְהָעֲנָפִים. וְהֶעָלִין וְהַפֵּרוֹת הֵם בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁרָאוּי אֶל הַגַּרְעִין מִצַּד טִבְעוֹ הַמְיֻחָד לוֹ. וְאַל תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה מוֹצִיא הָעֲנָפִים וְהֶעָלִין בְּצוּרָה אַחֶרֶת שֶׁהָיָה זֶה רַע. רַק כִּי כָּךְ גָּזַר הַטֶּבַע שֶׁל הַגַּרְעִין, וּבְצוּרָה זֹאת, הַתֹּאַר הַזֶּה, יוֹצֵא הַגַּרְעִין הַזֶּה אַל הַפֹּעַל הַגָּמוּר, וְהוּא בִּשְׁלֵמוּת כַּאֲשֶׁר מוֹצִיא הֶעָלִין וְהַפֵּרוֹת*, כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי אֶל טֶבַע הַגַּרְעִין. וּכְמוֹ כֵן עַצְמוֹ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא מִלְמַעְלָה, הִיא זַכָּה וּטְהוֹרָה וְנִתְּנָה בְּגוּף הָאָדָם לְמַטָּה. וְצָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל הַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁהַגַּרְעִין יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, מִן הָאֲדָמָה, שֶׁנִּזְרַע בּוֹ. וְהִיא יוֹצֵאת אֶל הַפֹּעַל כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי לַנֶּפֶשׁ, וְכַאֲשֶׁר יָצְאָה הַנֶּפֶשׁ אֶל הַפֹּעַל הִיא בִּשְׁלֵמוּת. וּמִצַּד הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלָּהּ הִיא דְּבֵקָה לְמַעְלָה עִם ה', כְּמוֹ שֶׁהִיא בָּאָה מִלְמַעְלָה. רַק כִּי זֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ, כִּי הָאִילָן, הוֹצָאַת תֹּאַר הָעֲנָפִים וְהֶעָלִין וְצוּרַת הַפֵּרוֹת הַכֹּל הוּא טִבְעִי, אֲבָל הָאָדָם, הַכֹּל מִצַּד הַנֶּפֶשׁ1 , כִּי אֵין מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה טִבְעִית• כְּלָל, רַק יֵשׁ לָאָדָם נֶפֶשׁ אֱלֹהִית מְיֻחֶדֶת. וּכְפִי נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית נִתַּן לוֹ גַּם כֵּן מִצְווֹת מְיֻחָדוֹת, אֲשֶׁר רְאוּיִים לוֹ. וּלְכָךְ נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַתּוֹרָה, וְהִיא בִּלְתִּי טִבְעִית, וְעַל יָדָהּ יֵצֵא אָדָם לְפֹעַל הַשְּׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁיֵּצֵא הָאִילָן לְפֹעַל הַשְּׁלֵמוּת. וְהוּא אֲשֶׁר רָמַז הַכָּתוּב(דברים כ, יט) : כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּכְמוֹ שֶׁבָּאִילָן הוֹצָאַת הָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁלּוֹ לְצָרֵף אֶת טִבְעוֹ, כַּאֲשֶׁר רָאוּי, וְאִם לֹא הָיָה מוֹצִיא הָעֲנָפִים וְהֶעָלִין וְצוּרַת הַפְּרִי בְּוַדַּאי הָיָה מְקֻלְקָל, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא שְׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ אֶל הַפֹּעַל. כָּךְ הוּא דָּבָר זֶה, אִם לֹא הָיָה מוֹצִיא פְּעֻלַּת הַמִּצְווֹת אֶל הַפֹּעַל, הָיָה נִשְׁאַר בְּכֹחַ מֻטְבָּע בַּחֹמֶר2 . וְדָבָר זֶה קִלְקוּל אֵלָיו, כַּאֲשֶׁר נַפְשׁוֹ מִלְמַעְלָה, וְהִיא מֻטְבָּע בַּגּוּף. אִם כֵּן, הַנֶּפֶשׁ הִיא נִשְׁאָר בְּכֹחַ, וְצָרִיךְ שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ אֶל הַפֹּעַל מִן הַחָמְרִית, וְאֵין זֶה רַק עַל יְדֵי מִצְווֹת אֱלֹהִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיֵּצֵא לַפֹּעַל זֶרַע הַנָּטוּעַ בָּאָרֶץ. וְדָבָר זֶה צֵרוּף נַפְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר יוֹצֵאת לַפֹּעַל.
___________________________________
עוד עליך לדעת, גרעין שנזרע באדמה מצמיח מתוכו אילן בעל ענפים, עלים ופירות. הענפים, העלים והפירות צומחים בצורה מיוחדת, בהתאם לזרע שנזרע באדמה. אין לומר שזה דבר שלילי שיצמחו העלים והפירות בצורה אחרת, אלא שהענפים העלים והפירות הם בצורה זו מפני שדבר זה מונח בטבע הגרעין, ומטבע הגרעין נגזרים גם תארי הענפים, העלים והפירות. כאשר יוצאים הענפים, העלים והפירות אל המציאות, יוצא הגרעין מהכח אל הפועל באופן מלא ואז הוא בשלימותו. כך היא גם נשמת האדם. הנשמה היא זכה וטהורה, יורדת מלמעלה וניטעת בגוף האדם. האדם צריך להוציא אותה מהכח אל הפועל, כמו הגרעין הניטע באדמה ויוצא מהכח אל הפועל. כאשר הנשמה יוצאת אל הפועל היא בשלימות, וכאשר היא בשלימות היא דבקה בקב"ה. אולם יש הבדל בין הזרע לבין הנשמה, הזרע מוציא את שלימותו אל הפועל באופן טבעי, ואילו הנשמה צריכה לצאת אל הפועל 1 בענינים רוחניים. מצוות התורה מתואמות ומתאימות לנפשו הרוחנית אלוקית של האדם, באמצעותן הוא מוציא אל פועל את השלימות. התורה היא בלתי טבעית ועל ידה יוצא האדם אל שלימותו, כמו האילן שהוא שלימות הזרע. ענין זה רמזה התורה באמרה: כי האדם עץ השדה, כמו שהתבאר ענין זה במקומות אחרים. כאשר אין האילן מוציא ענפים, עלים ופירות, כפי שהיה ראוי שיצאו, הרי אילן זה הוא פגום, ונשארים בזרע כוחות שלא יצאו אל הפועל. כך גם האדם, אם לא יוציא כוחותיו אל הפועל הוא נשאר עם 2 כוחות שהם בכח, כוחות שנמצאים שקועים בעולם החומר, ודבר זה הוא פגם באדם, כאשר יש לו כוחות שיכולים להיות רוחניים והם חומריים. רק באמצעות המצוות האלוקיות יכול האדם לצאת מתחום החומרי אל הרוחני, ויציאה זו היא הצירוף שעליו דברו חז"ל.
[אֵין מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה טִבְעִית – מטרת האדם אינה העולם החומרי אלא שכר נצחי לנשמתו.]
ביאורים
האדם מורכב מגוף ונשמה. גופו של האדם טבעי ובנוי על פי חוקי הטבע, ואילו הנשמה היא אלוהית. את הגוף אנו רואים ומרגישים בחושים, ואילו את הנשמה לא. למרות זאת, מה שמעצב את האדם באמת היא הנשמה האלוהית הטמונה בו. היא זאת שמייחדת אותו ומבדילה אותו משאר הבריאה: "ויפח באפיו נשמת חיים" [בראשית ב, ז], בעוד לשאר בעלי החיים אין נשמה. הנשמה האלוהית חבויה באדם, ותפקידו הוא להוציא אותה מה'כוח' אל ה'פועל' באמצעות קיום המצוות. כיצד?
ניקח לדוגמה גרעין של עץ. כל תכונותיו של העץ מצויות בצורה חבויה בתכונותיו הגנטיות של הגרעין, אך כל זמן שהגרעין אינו מקבל את הטיפול הראוי - זריעה באדמה, השקיה וכדומה, הן אינן מתגלות. לאחר שמטפלים בגרעין, משקיעים בו ודואגים לצרכיו, הוא מתפתח וגדל. רק אז יתפתח הגרעין ויצמח להיות עץ כפי שיועד.
בדומה לכך גם הנפש האלוהית של האדם. הקב"ה גילה לנו שאת נשמתנו האלוהית ניתן לגדל רק באמצעות מצוות. אלה הפעולות המתאימות לנפש האלוהית. כאשר מקיים האדם את מעשה המצוות נפשו האלוהית יוצאת מה'כוח' (מהנסתר) אל ה'פועל' (אל הגלוי), וזוהי שלמותה האמתית. אך בשונה מהגרעין והעץ בהם הפוטנציאל והמימוש הם טבעיים, בנשמה אנו עוסקים בפוטנציאל רוחני עליון, אלוהי.
על אף העובדה שהנפש האלוהית היא רוחנית ולא חומרית, שלמותה האמתית תתגלה דווקא באמצעות עשיית מצוות בעולם החומרי, אותו ניתן לתפוס בחמשת החושים. כך רצה הקב"ה, שהעולם הרוחני העליון יתגלה דווקא בעולם הגשמי: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים" [מדרש תנחומא פרשת נשא טז].
הרחבות
*איך המצוות מביאות לשלמות?
וְהוּא בִּשְׁלֵמוּת כַּאֲשֶׁר מוֹצִיא הֶעָלִין וְהַפֵּרוֹת. האילן בשלמותו מורכב מצמיחת עלים ופירות. בדומה לכך, שלמותה של הנפש מתבצעת על ידי הצמחתה בקיום מצוות. הרמח"ל מסביר שמצוות העשה הן סדרים והלאווין הם גבולות שה' יתברך חקק בעולם להקנות לנפש את שלמותה: "ואולם מעומק עצת חכמתו יתברך היה לסדר (שמתוך עניני החומר האדם יתעלה בצדו הרוחני) כי שם יתברך שמו גבולות וסדרים לאדם בתשמיש שישתמש מהעולם ובריותיו, ובכוונה שיתכוון בהם (שעל ידי כוונה נכונה ומעשים נכונים העניינים הגופנים יביאו לשלמות . בקיומם באופן מדויק בין לתועלת ובין לחסרון). אך הסדרים והגבולות האלה, הנה הם כלל המצוות העשין והלאווין (המביאות אל) מדרגות המעלה האמיתית... והנה שרש כל ענין העבודה הוא, היות האדם פונה תמיד לבוראו. והוא שידע ויבין שהוא לא נברא אלא להיות מתדבק בבוראו ... ויהיה מנהיג את כל פעולותיו להשגת התכלית הזה ולא יטה ממנו" [דרך ה' חלק א, פרק ג, ד-ו].
בפרק ד המהר"ל הסביר שמצוות לא תעשה נועדו לשמור על סדר המציאות ולכן הן מקבילות לעולם שתחת השמש, ואילו מצוות עשה מקבילות לאדם והן המקנות לו שלמות מעבר למדרגתו היסודית. המושגים המוזכרים אצל המהר"ל אינם זהים למושגים המוזכרים אצל הרמח"ל. מושג ה'סדר' במהר"ל מבטא את העמידה על המקום הנכון, והוא מושג ה'גבול' של הרמח"ל, ואילו מושג ה'סדר' אצל הרמח"ל פירושו דרך של עליה והתקדמות.
שאלות לדיון
'כי האדם עץ השדה'. אילו תכונות נוספות משותפות קיימות בין האילן לאדם?
למה האילן יתקלקל אם הוא לא יצמיח את ענפיו ואת פירותיו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
