ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נושא הפרק: האדם צריך להוציא כוחותיו אל הפועל
מעלת האדם נמצאת רק בכח ועליו להוציאה אל הפועל
הָאָדָם עִם מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, אֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ אֱלֹהִית בִּפְרָט, שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּכָל נַפְשׁוֹת הַתַּחְתּוֹנִים. אַל יְקַבֵּל אוֹנָאָה בְּעַצְמוֹ1 לוֹמַר כִּי יֵשׁ לוֹ מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל2 , וְיַחְשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי, אַף אִם אֲנִי יוֹשֵׁב בָּטֵל מִבְּלִי עָמָל כְּלָל. הֲרֵי הַמַּעֲלָה שֶׁלּוֹ וּמַדְרֵגְתוֹ יָגֵן עָלָיו עַל מְקוֹמוֹ יְשִׁיבֶנּוּ, וְעַל כַּנּוֹ יַחְזִירֶנּוּ, כִּי מִשֶּׁלּוֹ יִתֵּן לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ שׁוּם מַעֲלָה. דָּבָר זֶה מַחְשֶׁבֶת פִּגּוּל לֹא יֵרָצֶה3 , וְלֹא יַחְשֹׁב כָּךְ, כִּי הוּא טָעוּת בְּנַפְשׁוֹ. כִּי אֵין מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל. וְהוּא מְיֻחָד מִבֵּין כָּל הַנִּמְצָאִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, שֶׁאֵין מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל.
העליונים והתחתונים מלבד האדם מעלתם בפועל בהבראם
וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעַת הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא לָאָדָם מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל? כִּי זֶהוּ מַדְרֵגַת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם בְּפֹעַל, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי חֹמֶר אֵינָם בְּפֹעַל. וְדָבָר זֶה יַכְרִיחַ, כִּי אֵין לָאָדָם מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה עַד שֶׁנֶּחְשָׁב מַדְרֵגָתוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים וְיִהְיֶה לוֹ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה4*. רַק שֶׁנִּבְרָא בְּכֹחַ וְאֵינוֹ בְּפֹעַל שֶׁאֵין לוֹ מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל. וְנִמְצָא לְךָ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָאָדָם וּבֵין כָּל הַנִּמְצָאִים הַתַּחְתּוֹנִים וְעֶלְיוֹנִים. כִּי הָעֶלְיוֹנִים שְׁלֵמוּתָם בְּפֹעַל וְאֵינָם צְרִיכִים לְהוֹצִיא שְׁלֵמוּתָם אֶל הַפֹּעַל, וְהַתַּחְתּוֹנִים, זוּלַת הָאָדָם, אֵין לָהֶם גַּם כֵּן יְצִיאָה אֶל הַפֹּעַל, כִּי מַה שֶּׁנִּבְרְאוּ עָלָיו אֵין הִשְׁתַּנּוּת וִיצִיאָה לַפֹּעַל בָּהֶם. 5 אַךְ הָאָדָם הוּא בְּכֹחַ וְיוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל.
___________________________________
כבר התבאר למעלה בפרק א' ופרק ב' כי לאדם מעלה רוחנית אלוקית שאינה מצויה בשאר בעלי החיים. 1 ואל לו לאדם לחשוב 2 כי מעלה זו נמצאת כבר בפועל במציאות, ומתוך מחשבה זו יסיק כי אין הוא צריך לעמול בעולם הזה כלל. וכן אל לו לחשוב שאף אם יכשל במעשיו לא ישפיע דבר זה על מעמדו הרוחני, מכיון שמעלתו הרוחנית היא שרירה וקיימת. 3 מחשבות אלו אינן נכונות, כי מעלתו היא בכח בלבד, ובזה הוא שונה משאר הנבראים שנבראו והם כבר בפועל בבריאתם.
וכי כיצד יעלה על דעת האדם שמעלתו הרוחנית קיימת בו בפועל? שהרי מעלה זו מעלת הרוחניים העליונים שנבראו כשמעלתם הרוחנית כבר קיימת בהם בפועל, אבל היצורים בעולם התחתון שהם חומריים, אינם יכולים לצאת אל הפועל בשלמות, שהרי אין בהם מעלה רוחנית. מכיון שגם האדם הינו יצור חומרי, לכן בעת בריאתו מעלתו הרוחנית אינה בפועל 4 ואין הוא במדרגת המלאכים, אלא הוא נברא כבעל יכולת לממש את יכולתו הרוחנית. זהו ההבדל שבין האדם לשאר הנבראים, הן הנבראים העליונים והן הנבראים שבעולם התחתון, שהעליונים נמצאת בהם השלימות בשעת יצירתם, והתחתונים אין בהם שינוי מהותי משעת יצירתם ובמשך כל ימי קיומם. 5 רק האדם נתבע להוציא את כוחותיו מן הכח אל הפועל.
ביאורים
תפיסת העולם של טורנוסרופוס ביחס לבריאה קיימת גם ביחס לאדם. כמו שהבריאה היא דבר מושלם מכיוון שנבראה על ידי הבורא המושלם שלא יברא דבר בעל חסרונות, כך גם האדם, יציר כפיו של הקב"ה, נברא כשהוא מושלם. לאור זאת, אין מה להתקדם ולקנות מעלות, מכיוון שהמדרגה הרוחנית שבה הקב"ה רוצה שנהיה היא המדרגה הרוחנית שבה נולדנו. אם הקב"ה היה רוצה שנהיה במדרגה רוחנית אחרת הוא היה בורא אותנו במדרגה זו.
המהר"ל מבאר שהיהדות סוברת שתפיסה זו היא טעות גמורה. לא ייתכן שהאדם צריך להישאר במדרגה הרוחנית שבה הוא נמצא. הראיה לכך היא מהעולם שבו אנו חיים. העולם מחולק לשני חלקים: לעליונים ולתחתונים. העליונים הם אותם ברואים רוחניים אשר הרוחניות שלהם באה לידי מימוש, ולכן הם חיים בעולם העליון. התחתונים הם אותם ברואים חומריים אשר אין להם כלל פוטנציאל רוחני, ולכן אין להם חיבור של קדושה לקב"ה. האדם נמצא בתווך. מחד, אנו יודעים שיש בו כמיהה לקדושה ולעולמות עליונים, דבר המעיד על הקשר הרוחני העמוק שלו לבורא. מאידך, הוא חי כאן בעולם הזה התחתון ומוקף המוני ברואים חומריים ללא כל מגע רוחני עם הבורא. אם הייתה נכונה הטענה שמדרגתו הרוחנית של האדם היא בפועל, הוא היה צריך להיות בעולם העליון עם אותם יצורים שהפוטנציאל הרוחני שלהם ממומש! העובדה שהאדם נמצא בעולם הזה התחתון, אך הוא בעל השתוקקות רוחנית ותביעה מוסרית, מוכיחה שיש בו פוטנציאל רוחני שצריך להתגלות.
הרחבות
* האדם והמלאך
וְיִהְיֶה לוֹ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה . המהר"ל רומז כאן לדברי הפסוק בזכריה [ג, ז]: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". הרד"ק פירש את הפסוק הזה שאם האדם ילך בדרכי ה', נשמתו תזכה להלך בעולם הבא בין המלאכים המכונים 'עומדים' – שעומדים וקיימים לעולם. ר' נפתלי מרופשיץ כתב לפסוק זה הסבר אחר, העומד על ההבדל בין האדם למלאכים: "וזהו שנאמר וילך משה כו' שהיה הולך, על דרך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שהאדם צריך להיות הולך ממדרגה למדרגה, וזה היה משה עושה תמיד, רק בעת מתן תורה כתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם, שאז היה במדרגת עומד, כי אז פתח השם יתברך השמים ושמי השמים ואמר אנכי ה' אלהיך כו', עד שלא היה אפשר עוד למשה להלוך למדרגה למעלה מזו, והיה במדרגת עומד" [זרע קודש, תחילת פרשת בראשית]. האדם, ובפרט הצדיק, מתעלה כל רגע בכך שזוכה להוציא את נשמתו אל הפועל ולכן נקרא מהלך. אך המלאכים, שנשארים תמיד במדרגתם העליונה, נקראים עומדים.
בספר נפש החיים [א, י] מביא המחבר מחלוקת "אם האדם מישראל גדול מהמלאך או מלאך גדול ממנו". ומכריע שאלו ואלו דברי אלוהים חיים: מצד המהות ויכולת ההשגה ודאי המלאך גדול, אך לאדם יש יתרון אחד, והוא היכולת לבחור להתעלות ולהשפיע במעשיו על כל העולם. למרות שמשה רבנו הגיע למדרגת עומד, עדיין היה לו היתרון על המלאך בכך שמהותו של משה בתור אדם היא היכולת להתעלות.
שאלות לדיון
מה המשמעות של 'אֵין מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל', ומדוע כל כך חשוב למהר"ל להדגיש זאת?
האם אנו מרגישים שאנו בדרגה גבוהה מהמלאכים?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
