ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק ג'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה תפארת ישראל למהר"ל Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"א טבת תשע"ד

פרק ג'

כ"א טבת תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

פרק ג
נושא הפרק: האדם צריך להוציא כוחותיו אל הפועל
מעלת האדם נמצאת רק בכח ועליו להוציאה אל הפועל
הָאָדָם עִם מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, אֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ אֱלֹהִית בִּפְרָט, שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּכָל נַפְשׁוֹת הַתַּחְתּוֹנִים. אַל יְקַבֵּל אוֹנָאָה בְּעַצְמוֹ1 לוֹמַר כִּי יֵשׁ לוֹ מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל2 , וְיַחְשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי, אַף אִם אֲנִי יוֹשֵׁב בָּטֵל מִבְּלִי עָמָל כְּלָל. הֲרֵי הַמַּעֲלָה שֶׁלּוֹ וּמַדְרֵגְתוֹ יָגֵן עָלָיו עַל מְקוֹמוֹ יְשִׁיבֶנּוּ, וְעַל כַּנּוֹ יַחְזִירֶנּוּ, כִּי מִשֶּׁלּוֹ יִתֵּן לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִקְנוֹת לוֹ שׁוּם מַעֲלָה. דָּבָר זֶה מַחְשֶׁבֶת פִּגּוּל לֹא יֵרָצֶה3 , וְלֹא יַחְשֹׁב כָּךְ, כִּי הוּא טָעוּת בְּנַפְשׁוֹ. כִּי אֵין מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל. וְהוּא מְיֻחָד מִבֵּין כָּל הַנִּמְצָאִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, שֶׁאֵין מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל.

העליונים והתחתונים מלבד האדם מעלתם בפועל בהבראם
וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעַת הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא לָאָדָם מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל? כִּי זֶהוּ מַדְרֵגַת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם בְּפֹעַל, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי חֹמֶר אֵינָם בְּפֹעַל. וְדָבָר זֶה יַכְרִיחַ, כִּי אֵין לָאָדָם מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה עַד שֶׁנֶּחְשָׁב מַדְרֵגָתוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים וְיִהְיֶה לוֹ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה4*. רַק שֶׁנִּבְרָא בְּכֹחַ וְאֵינוֹ בְּפֹעַל שֶׁאֵין לוֹ מַעֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל. וְנִמְצָא לְךָ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין הָאָדָם וּבֵין כָּל הַנִּמְצָאִים הַתַּחְתּוֹנִים וְעֶלְיוֹנִים. כִּי הָעֶלְיוֹנִים שְׁלֵמוּתָם בְּפֹעַל וְאֵינָם צְרִיכִים לְהוֹצִיא שְׁלֵמוּתָם אֶל הַפֹּעַל, וְהַתַּחְתּוֹנִים, זוּלַת הָאָדָם, אֵין לָהֶם גַּם כֵּן יְצִיאָה אֶל הַפֹּעַל, כִּי מַה שֶּׁנִּבְרְאוּ עָלָיו אֵין הִשְׁתַּנּוּת וִיצִיאָה לַפֹּעַל בָּהֶם. 5 אַךְ הָאָדָם הוּא בְּכֹחַ וְיוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל.

___________________________________
כבר התבאר למעלה בפרק א' ופרק ב' כי לאדם מעלה רוחנית אלוקית שאינה מצויה בשאר בעלי החיים. 1 ואל לו לאדם לחשוב 2 כי מעלה זו נמצאת כבר בפועל במציאות, ומתוך מחשבה זו יסיק כי אין הוא צריך לעמול בעולם הזה כלל. וכן אל לו לחשוב שאף אם יכשל במעשיו לא ישפיע דבר זה על מעמדו הרוחני, מכיון שמעלתו הרוחנית היא שרירה וקיימת. 3 מחשבות אלו אינן נכונות, כי מעלתו היא בכח בלבד, ובזה הוא שונה משאר הנבראים שנבראו והם כבר בפועל בבריאתם.
וכי כיצד יעלה על דעת האדם שמעלתו הרוחנית קיימת בו בפועל? שהרי מעלה זו מעלת הרוחניים העליונים שנבראו כשמעלתם הרוחנית כבר קיימת בהם בפועל, אבל היצורים בעולם התחתון שהם חומריים, אינם יכולים לצאת אל הפועל בשלמות, שהרי אין בהם מעלה רוחנית. מכיון שגם האדם הינו יצור חומרי, לכן בעת בריאתו מעלתו הרוחנית אינה בפועל 4 ואין הוא במדרגת המלאכים, אלא הוא נברא כבעל יכולת לממש את יכולתו הרוחנית. זהו ההבדל שבין האדם לשאר הנבראים, הן הנבראים העליונים והן הנבראים שבעולם התחתון, שהעליונים נמצאת בהם השלימות בשעת יצירתם, והתחתונים אין בהם שינוי מהותי משעת יצירתם ובמשך כל ימי קיומם. 5 רק האדם נתבע להוציא את כוחותיו מן הכח אל הפועל.

ביאורים
תפיסת העולם של טורנוסרופוס ביחס לבריאה קיימת גם ביחס לאדם. כמו שהבריאה היא דבר מושלם מכיוון שנבראה על ידי הבורא המושלם שלא יברא דבר בעל חסרונות, כך גם האדם, יציר כפיו של הקב"ה, נברא כשהוא מושלם. לאור זאת, אין מה להתקדם ולקנות מעלות, מכיוון שהמדרגה הרוחנית שבה הקב"ה רוצה שנהיה היא המדרגה הרוחנית שבה נולדנו. אם הקב"ה היה רוצה שנהיה במדרגה רוחנית אחרת הוא היה בורא אותנו במדרגה זו.
המהר"ל מבאר שהיהדות סוברת שתפיסה זו היא טעות גמורה. לא ייתכן שהאדם צריך להישאר במדרגה הרוחנית שבה הוא נמצא. הראיה לכך היא מהעולם שבו אנו חיים. העולם מחולק לשני חלקים: לעליונים ולתחתונים. העליונים הם אותם ברואים רוחניים אשר הרוחניות שלהם באה לידי מימוש, ולכן הם חיים בעולם העליון. התחתונים הם אותם ברואים חומריים אשר אין להם כלל פוטנציאל רוחני, ולכן אין להם חיבור של קדושה לקב"ה. האדם נמצא בתווך. מחד, אנו יודעים שיש בו כמיהה לקדושה ולעולמות עליונים, דבר המעיד על הקשר הרוחני העמוק שלו לבורא. מאידך, הוא חי כאן בעולם הזה התחתון ומוקף המוני ברואים חומריים ללא כל מגע רוחני עם הבורא. אם הייתה נכונה הטענה שמדרגתו הרוחנית של האדם היא בפועל, הוא היה צריך להיות בעולם העליון עם אותם יצורים שהפוטנציאל הרוחני שלהם ממומש! העובדה שהאדם נמצא בעולם הזה התחתון, אך הוא בעל השתוקקות רוחנית ותביעה מוסרית, מוכיחה שיש בו פוטנציאל רוחני שצריך להתגלות.
הרחבות
* האדם והמלאך
וְיִהְיֶה לוֹ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה . המהר"ל רומז כאן לדברי הפסוק בזכריה [ג, ז]: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". הרד"ק פירש את הפסוק הזה שאם האדם ילך בדרכי ה', נשמתו תזכה להלך בעולם הבא בין המלאכים המכונים 'עומדים' – שעומדים וקיימים לעולם. ר' נפתלי מרופשיץ כתב לפסוק זה הסבר אחר, העומד על ההבדל בין האדם למלאכים: "וזהו שנאמר וילך משה כו' שהיה הולך, על דרך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שהאדם צריך להיות הולך ממדרגה למדרגה, וזה היה משה עושה תמיד, רק בעת מתן תורה כתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם, שאז היה במדרגת עומד, כי אז פתח השם יתברך השמים ושמי השמים ואמר אנכי ה' אלהיך כו', עד שלא היה אפשר עוד למשה להלוך למדרגה למעלה מזו, והיה במדרגת עומד" [זרע קודש, תחילת פרשת בראשית]. האדם, ובפרט הצדיק, מתעלה כל רגע בכך שזוכה להוציא את נשמתו אל הפועל ולכן נקרא מהלך. אך המלאכים, שנשארים תמיד במדרגתם העליונה, נקראים עומדים.
בספר נפש החיים [א, י] מביא המחבר מחלוקת "אם האדם מישראל גדול מהמלאך או מלאך גדול ממנו". ומכריע שאלו ואלו דברי אלוהים חיים: מצד המהות ויכולת ההשגה ודאי המלאך גדול, אך לאדם יש יתרון אחד, והוא היכולת לבחור להתעלות ולהשפיע במעשיו על כל העולם. למרות שמשה רבנו הגיע למדרגת עומד, עדיין היה לו היתרון על המלאך בכך שמהותו של משה בתור אדם היא היכולת להתעלות.
שאלות לדיון
מה המשמעות של 'אֵין מַעֲלַת נַפְשׁוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּפֹעַל', ומדוע כל כך חשוב למהר"ל להדגיש זאת?
האם אנו מרגישים שאנו בדרגה גבוהה מהמלאכים?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il