ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
נושא הפרק: כפה עליהם הר כגיגית
דחיית הסבר התוס', שכפיית ההר הייתה כדי שלא יחזרו מפני האש הגדולה
בְּפֶרֶק רַבִּי עֲקִיבָא(שבת פח, א) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר(שמות יט, יז) . אָמַר רַב אַבְדִימִי בַּר חֲמָא בַּר מְחַסְיָא: מְלַמֵּד, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית*, וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו, שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. אָמַר רַב אֲחָא בַּר יַעֲקֹב: מִכָּאן מוֹדָעָה רַבָּה לְאוֹרָיְתָא1 . אָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי כֵן, הָדָר קִבְּלוּהָ2 בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב(אסתר ט, כז) : קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ, קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר, עַד כָּאן.
וְהַתּוֹסָפוֹת (שם ד"ה כפה) הִקְשׁוּ: וַהֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע3 ? וְתֵרְצוּ, שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה יִהְיוּ חוֹזְרִין, עַד כָּאן. וּלְפִי הַנִּרְאֶה, אֵין הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּרוּרִים, שֶׁנֹּאמַר כִּי יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר לֹא יָסוּף זְכוּת זֶה4 מִזַּרְעָם וְזֶרַע זַרְעָם עַד עוֹלָם. וּמַה זְּכוּת הוּא זֶה, שֶׁמָּא אִם לֹא כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר הָיוּ חוֹזְרִים? וְעוֹד, יִכְפֶּה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּשֶׁיִּהְיוּ חוֹזְרִין וְלֹא עַתָּה5 ? וְעוֹד, אִם לֹא הָיָה כְּפִיּוּת הָהָר רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹזְרִין, הָא דְּאָמְרִינַן בַּעֲבוֹדָה זָרָה(ב, ב) : כְּלוּם כָּפִיתָ הָהָר עָלֵינוּ6 ? לֵימָא לְהוּ, כְּלוּם אֲמַרְתֶּם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע קֹדֶם כְּפִיַּת הָהָר7 ? שֶׁאִלּוּ אֲמַרְתֶּם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע קֹדֶם, הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶם הָהָר, שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ בִּשְׁבִיל הָאֵשׁ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמְרוּ קֹדֶם זֶה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אֵין לִכְפּוֹת הָהָר.
הכפייה משום שהתורה הכרחית לעולם
אֲבָל8 מַה שֶּׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה מֵעַצְמֵנוּ, וְאִם לֹא הָיִינוּ רוֹצִים, לֹא הָיִינוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה מַעֲלַת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהּ, וְאִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וּלְפִיכָךְ, אֵין רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה בִּבְחִירַת יִשְׂרָאֵל, רַק שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֵּב וּמַכְרִיחַ אוֹתָם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר זוּלַת זֶה9 , שֶׁלֹּא יַחְזֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְאַל יִקְשֶׁה, סוֹף סוֹף הָיָה בְּחִנָּם מַה שֶּׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע? דְּזֶה לָא קַשְׁיָא, דְּוַדַּאי, עִקַּר הַדָּבָר לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ, דְּלָמָּה יַחְזְרוּ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע? רַק שֶׁדָּבָר זֶה רָאוּי מִצַּד עַצְמוֹ, כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַמְּצִיאוּת, עַל יְדֵי שֶׁכָּךְ בָּחֲרוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. וְאִם כֵּן שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם הָיָה תּוֹלֶה בְּדָבָר אֶפְשָׁרִי, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיְּקַבְּלוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ, וּלְכָךְ כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, שֶׁאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתָם.
___________________________________
בפרק רבי עקיבא דרשו חז"ל את הפסוק: ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר מחסיא: מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם מקבלים אתם את התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן 1 יש לישראל טענה אם אינם מקיימים את המצוות, שהרי קיבלו אותן בכפייה ולא מרצון. אמר רבא: אף על פי כן אין זו טענה, 2 כי חזרו ישראל וקיבלו את התורה מרצונם בימי אחשוורוש, שנאמר: קיימו וקבלו, קיימו מה שקבלו כבר בעבר.
הקשו התוספות, 3 והרי ישראל אמרו נעשה ונשמע, אם כן למה צריך היה לכפות עליהם את קבלת התורה? תרצו התוספות, שלא היה די ברצונם, כי שמא כשיראו את האש הגדולה יחזרו בהם. אלא שאין דברי התוספות ברורים. 4 כידוע, אמירת נעשה ונשמע היא זכות גדולה לישראל, זכות זו עומדת להם ולזרעם לעולמי עולמים, ואם נאמר שמחמת האש הגדולה היו חוזרים בהם ולא חזרו בהם רק בגלל הכפייה, מהי הזכות? 5 ועוד, מדוע כפה עליהם ההר עתה, היה צריך לכפות עליהם כשירצו לחזור? ועוד, הגמרא בעבודה זרה אומרת, 6 שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם ויבקשו שכר מהקב"ה, וכשיאמר להם הקב"ה: הרי לא קיבלתם את התורה, הם יטענו: האם כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנו התורה? אך 7 לשיטת התוספות אין זו טענה, כי יאמר להם הקב"ה: האם אמרתם נעשה ונשמע קודם הכפייה? שאם הייתם אומרים נעשה ונשמע יש מקום לכפיה, כדי שלא יחזרו בהם מפני האש, אבל כיון שלא אמרו נעשה ונשמע אין מקום לכפייה.
8 אלא הטעם לכפיית הר כגיגית, כדי שלא יאמרו ישראל קיבלנו את התורה מרצוננו, ואם לא היינו רוצים לא היינו מקבלים את התורה. קבלת התורה מרצון אינה לפי מעלת התורה. העולם תלוי בתורה, כי אם לא היתה תורה בעולם, היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. לכן אין זה ראוי שתהיה קבלת התורה תלויה ברצון עם ישראל, אלא צריך שיכפה הקב"ה את קבלת התורה, 9 לומר שאי אפשר לעולם בלא התורה, ואילו לא היתה תורה היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. ואם תשאל, הרי כבר אמרו ישראל נעשה ונשמע, ולחינם כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית? אין זו קושיה, בודאי הכפייה לא היתה כדי שלא יחזרו בהם, שהרי אין סיבה שיחזרו לאחר שאמרו נעשה ונשמע, אלא הכפייה ראויה מצד עצמה, שלא יתכן, שהתורה, שהיא השלמת כל המציאות, תהיה תלויה בבחירת ישראל. שאם כן היה כל העולם תלוי בדבר שהוא אפשרי ולא בדבר שהוא מחוייב, כי יתכן שישראל יסכימו לקבלת התורה ויתכן שלא יסכימו. על כן כפה עליהם הר כגיגית, שאם לא יסכימו שם תהא קבורתם.
ביאורים
לפני שניתנה התורה משה אמר לישראל שהקב"ה רוצה לתת להם תורה. עם ישראל קיבל זאת בשמחה וברצון, והתבטא בצורה נעלה ביותר כשאמר 'נעשה ונשמע'. ישראל רצו כל כך לקבל את התורה עד כדי שהסכימו לקבלה גם ללא הבנה. אך חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה כפה את התורה על ישראל וגרם להם לרצות אותה רק מתוך אונס והכרח. והשאלה עולה מאליה: לשם מה הכפייה הזאת הייתה נצרכת, והרי רצינו לקבל את התורה מתוך רצון חופשי?!
בעלי התוספות עונים שההסכמה של ישראל לקבל את התורה הייתה רופפת. היא לא יכלה לעמוד מול רוחות עזות ומול קשיים. היה חשש אלוהי שמא מתוך האימה מהאש הגדולה שתהיה במעמד הר סיני ישראל יחזרו בהם. קבלת תורה שכזו אין לה שום יכולת לעמוד מול הייסורים והאתגרים שיעמדו מול עובד ה' בעתיד. לכן הוצרך הקב"ה לכוף אותם לכך. עדיפה קבלת התורה מתוך כפיה מאשר זריקת התורה ועזיבתה.
המהר"ל ממאן לקבל את התירוץ הזה. אמירת ישראל 'נעשה ונשמע' היא מופת לדורות עולם למסירותם של ישראל בקבלת התורה. לא ייתכן שבקבלתם, שהייתה בלב שלם, היה איזה פגם או רפיון. המהר"ל מבאר שטעם הכפייה הוא אחר לגמרי.
כפיית ההר כגיגית הוצרכה לא משום שקבלת ישראל את התורה לא הייתה מושלמת. אלא כדי שהורדת התורה לעולם לא תהיה תלויה בשום דבר. התורה היא החיות של העולם . 'כי הם חיינו ואורך ימינו'. אין אפשרות לעולם להתקיים ללא תורה, ודברים שבלעדיהם אין חיים לעולם - לא ניתנה בחירה לאדם לעשותם או לא. למשל, האדם אינו בוחר לנשום, הוא פשוט נושם מרגע היוולדו. גם מציאות התורה בעולם אינה מותנת בבחירת האדם אלא טבעית והכרחית. הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית כדי ללמדנו שאין אפשרות לעולם להתקיים ללא התורה.
הרחבות
*בחירה חופשית בכלל ישראל.
מְלַמֵּד, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית. לאורך כל הפרק יעסוק המהר"ל בדרשת חז"ל שהתורה ניתנה בכפיה. נשאלת השאלה - מדוע ניטלה מישראל הבחירה החופשית? הרב קוק מסביר שבדברים הנוגעים לכלל ישראל אין בחירה. קיומו של עם ישראל בעולם והחיבור שלו להקב"ה הם דברים מוכרחים כמו שאר חוקי הטבע: "כי אף על פי שכל השלמות האנושית נתן ה' יתברך רק תחת בחירה... מכל מקום אין הבחירה החופשית כי אם בנוגע לפרטים שבישראל, אבל בנוגע לכלל ישראל כרת ה' יתברך ברית עמנו, היינו שאי אפשר כלל שיהיה חס וחלילה כלל ישראל נפרד מקדושת שמו הגדול"[מדבר שור דרוש שלושים וארבע, משפט כהן עמוד שכח]. את דבריו הוא מבסס על דברי בעל ה'עקדה' שתמה מה משמעותה של כריתת הברית [פרשת ניצבים, דברים כט] בין ישראל לקב"ה - הרי יש ביד עם ישראל את הבחירה לעבור עליה? ואם נאמר שאין בכוחו של עם ישראל לעבור עליה נמצא שאין בחירה חופשית? והשיב: "אין קיום ונצחיות ברית ה' יתעלה ואהבתו עם האומה הזאת תלויים בחומרתה (של הברית), אבל הוא קיום ודיבוק טבעי הכרחי גדול וחזק ממנו לא ישוער ביטולו בשום צד ועניין בעולם"[עקדת יצחק שער תשעים ותשע] (ראה מהר"ל ביום הבא).
שאלות לדיון
"וְאִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ". כיצד העולם התקיים לפני מתן תורה?
אילו דברים נוספים אינם נתונים לבחירתנו בגלל שהם 'מוכרחים'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
