ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
נושא הפרק: כפה עליהם הר כגיגית
דחיית הסבר התוס', שכפיית ההר הייתה כדי שלא יחזרו מפני האש הגדולה
בְּפֶרֶק רַבִּי עֲקִיבָא(שבת פח, א) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר(שמות יט, יז) . אָמַר רַב אַבְדִימִי בַּר חֲמָא בַּר מְחַסְיָא: מְלַמֵּד, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית*, וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו, שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. אָמַר רַב אֲחָא בַּר יַעֲקֹב: מִכָּאן מוֹדָעָה רַבָּה לְאוֹרָיְתָא1 . אָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי כֵן, הָדָר קִבְּלוּהָ2 בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב(אסתר ט, כז) : קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ, קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר, עַד כָּאן.
וְהַתּוֹסָפוֹת (שם ד"ה כפה) הִקְשׁוּ: וַהֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע3 ? וְתֵרְצוּ, שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה יִהְיוּ חוֹזְרִין, עַד כָּאן. וּלְפִי הַנִּרְאֶה, אֵין הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּרוּרִים, שֶׁנֹּאמַר כִּי יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר לֹא יָסוּף זְכוּת זֶה4 מִזַּרְעָם וְזֶרַע זַרְעָם עַד עוֹלָם. וּמַה זְּכוּת הוּא זֶה, שֶׁמָּא אִם לֹא כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר הָיוּ חוֹזְרִים? וְעוֹד, יִכְפֶּה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּשֶׁיִּהְיוּ חוֹזְרִין וְלֹא עַתָּה5 ? וְעוֹד, אִם לֹא הָיָה כְּפִיּוּת הָהָר רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹזְרִין, הָא דְּאָמְרִינַן בַּעֲבוֹדָה זָרָה(ב, ב) : כְּלוּם כָּפִיתָ הָהָר עָלֵינוּ6 ? לֵימָא לְהוּ, כְּלוּם אֲמַרְתֶּם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע קֹדֶם כְּפִיַּת הָהָר7 ? שֶׁאִלּוּ אֲמַרְתֶּם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע קֹדֶם, הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶם הָהָר, שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ בִּשְׁבִיל הָאֵשׁ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמְרוּ קֹדֶם זֶה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אֵין לִכְפּוֹת הָהָר.
הכפייה משום שהתורה הכרחית לעולם
אֲבָל8 מַה שֶּׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה מֵעַצְמֵנוּ, וְאִם לֹא הָיִינוּ רוֹצִים, לֹא הָיִינוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה מַעֲלַת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהּ, וְאִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וּלְפִיכָךְ, אֵין רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה בִּבְחִירַת יִשְׂרָאֵל, רַק שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֵּב וּמַכְרִיחַ אוֹתָם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר זוּלַת זֶה9 , שֶׁלֹּא יַחְזֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְאַל יִקְשֶׁה, סוֹף סוֹף הָיָה בְּחִנָּם מַה שֶּׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע? דְּזֶה לָא קַשְׁיָא, דְּוַדַּאי, עִקַּר הַדָּבָר לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ, דְּלָמָּה יַחְזְרוּ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע? רַק שֶׁדָּבָר זֶה רָאוּי מִצַּד עַצְמוֹ, כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַמְּצִיאוּת, עַל יְדֵי שֶׁכָּךְ בָּחֲרוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. וְאִם כֵּן שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם הָיָה תּוֹלֶה בְּדָבָר אֶפְשָׁרִי, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיְּקַבְּלוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ, וּלְכָךְ כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, שֶׁאִם לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתָם.
___________________________________
בפרק רבי עקיבא דרשו חז"ל את הפסוק: ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר מחסיא: מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם מקבלים אתם את התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן 1 יש לישראל טענה אם אינם מקיימים את המצוות, שהרי קיבלו אותן בכפייה ולא מרצון. אמר רבא: אף על פי כן אין זו טענה, 2 כי חזרו ישראל וקיבלו את התורה מרצונם בימי אחשוורוש, שנאמר: קיימו וקבלו, קיימו מה שקבלו כבר בעבר.
הקשו התוספות, 3 והרי ישראל אמרו נעשה ונשמע, אם כן למה צריך היה לכפות עליהם את קבלת התורה? תרצו התוספות, שלא היה די ברצונם, כי שמא כשיראו את האש הגדולה יחזרו בהם. אלא שאין דברי התוספות ברורים. 4 כידוע, אמירת נעשה ונשמע היא זכות גדולה לישראל, זכות זו עומדת להם ולזרעם לעולמי עולמים, ואם נאמר שמחמת האש הגדולה היו חוזרים בהם ולא חזרו בהם רק בגלל הכפייה, מהי הזכות? 5 ועוד, מדוע כפה עליהם ההר עתה, היה צריך לכפות עליהם כשירצו לחזור? ועוד, הגמרא בעבודה זרה אומרת, 6 שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם ויבקשו שכר מהקב"ה, וכשיאמר להם הקב"ה: הרי לא קיבלתם את התורה, הם יטענו: האם כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנו התורה? אך 7 לשיטת התוספות אין זו טענה, כי יאמר להם הקב"ה: האם אמרתם נעשה ונשמע קודם הכפייה? שאם הייתם אומרים נעשה ונשמע יש מקום לכפיה, כדי שלא יחזרו בהם מפני האש, אבל כיון שלא אמרו נעשה ונשמע אין מקום לכפייה.
8 אלא הטעם לכפיית הר כגיגית, כדי שלא יאמרו ישראל קיבלנו את התורה מרצוננו, ואם לא היינו רוצים לא היינו מקבלים את התורה. קבלת התורה מרצון אינה לפי מעלת התורה. העולם תלוי בתורה, כי אם לא היתה תורה בעולם, היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. לכן אין זה ראוי שתהיה קבלת התורה תלויה ברצון עם ישראל, אלא צריך שיכפה הקב"ה את קבלת התורה, 9 לומר שאי אפשר לעולם בלא התורה, ואילו לא היתה תורה היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. ואם תשאל, הרי כבר אמרו ישראל נעשה ונשמע, ולחינם כפה עליהם הקב"ה הר כגיגית? אין זו קושיה, בודאי הכפייה לא היתה כדי שלא יחזרו בהם, שהרי אין סיבה שיחזרו לאחר שאמרו נעשה ונשמע, אלא הכפייה ראויה מצד עצמה, שלא יתכן, שהתורה, שהיא השלמת כל המציאות, תהיה תלויה בבחירת ישראל. שאם כן היה כל העולם תלוי בדבר שהוא אפשרי ולא בדבר שהוא מחוייב, כי יתכן שישראל יסכימו לקבלת התורה ויתכן שלא יסכימו. על כן כפה עליהם הר כגיגית, שאם לא יסכימו שם תהא קבורתם.
ביאורים
לפני שניתנה התורה משה אמר לישראל שהקב"ה רוצה לתת להם תורה. עם ישראל קיבל זאת בשמחה וברצון, והתבטא בצורה נעלה ביותר כשאמר 'נעשה ונשמע'. ישראל רצו כל כך לקבל את התורה עד כדי שהסכימו לקבלה גם ללא הבנה. אך חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה כפה את התורה על ישראל וגרם להם לרצות אותה רק מתוך אונס והכרח. והשאלה עולה מאליה: לשם מה הכפייה הזאת הייתה נצרכת, והרי רצינו לקבל את התורה מתוך רצון חופשי?!
בעלי התוספות עונים שההסכמה של ישראל לקבל את התורה הייתה רופפת. היא לא יכלה לעמוד מול רוחות עזות ומול קשיים. היה חשש אלוהי שמא מתוך האימה מהאש הגדולה שתהיה במעמד הר סיני ישראל יחזרו בהם. קבלת תורה שכזו אין לה שום יכולת לעמוד מול הייסורים והאתגרים שיעמדו מול עובד ה' בעתיד. לכן הוצרך הקב"ה לכוף אותם לכך. עדיפה קבלת התורה מתוך כפיה מאשר זריקת התורה ועזיבתה.
המהר"ל ממאן לקבל את התירוץ הזה. אמירת ישראל 'נעשה ונשמע' היא מופת לדורות עולם למסירותם של ישראל בקבלת התורה. לא ייתכן שבקבלתם, שהייתה בלב שלם, היה איזה פגם או רפיון. המהר"ל מבאר שטעם הכפייה הוא אחר לגמרי.
כפיית ההר כגיגית הוצרכה לא משום שקבלת ישראל את התורה לא הייתה מושלמת. אלא כדי שהורדת התורה לעולם לא תהיה תלויה בשום דבר. התורה היא החיות של העולם . 'כי הם חיינו ואורך ימינו'. אין אפשרות לעולם להתקיים ללא תורה, ודברים שבלעדיהם אין חיים לעולם - לא ניתנה בחירה לאדם לעשותם או לא. למשל, האדם אינו בוחר לנשום, הוא פשוט נושם מרגע היוולדו. גם מציאות התורה בעולם אינה מותנת בבחירת האדם אלא טבעית והכרחית. הקב"ה כפה עלינו הר כגיגית כדי ללמדנו שאין אפשרות לעולם להתקיים ללא התורה.
הרחבות
*בחירה חופשית בכלל ישראל.
מְלַמֵּד, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית. לאורך כל הפרק יעסוק המהר"ל בדרשת חז"ל שהתורה ניתנה בכפיה. נשאלת השאלה - מדוע ניטלה מישראל הבחירה החופשית? הרב קוק מסביר שבדברים הנוגעים לכלל ישראל אין בחירה. קיומו של עם ישראל בעולם והחיבור שלו להקב"ה הם דברים מוכרחים כמו שאר חוקי הטבע: "כי אף על פי שכל השלמות האנושית נתן ה' יתברך רק תחת בחירה... מכל מקום אין הבחירה החופשית כי אם בנוגע לפרטים שבישראל, אבל בנוגע לכלל ישראל כרת ה' יתברך ברית עמנו, היינו שאי אפשר כלל שיהיה חס וחלילה כלל ישראל נפרד מקדושת שמו הגדול"[מדבר שור דרוש שלושים וארבע, משפט כהן עמוד שכח]. את דבריו הוא מבסס על דברי בעל ה'עקדה' שתמה מה משמעותה של כריתת הברית [פרשת ניצבים, דברים כט] בין ישראל לקב"ה - הרי יש ביד עם ישראל את הבחירה לעבור עליה? ואם נאמר שאין בכוחו של עם ישראל לעבור עליה נמצא שאין בחירה חופשית? והשיב: "אין קיום ונצחיות ברית ה' יתעלה ואהבתו עם האומה הזאת תלויים בחומרתה (של הברית), אבל הוא קיום ודיבוק טבעי הכרחי גדול וחזק ממנו לא ישוער ביטולו בשום צד ועניין בעולם"[עקדת יצחק שער תשעים ותשע] (ראה מהר"ל ביום הבא).
שאלות לדיון
"וְאִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ". כיצד העולם התקיים לפני מתן תורה?
אילו דברים נוספים אינם נתונים לבחירתנו בגלל שהם 'מוכרחים'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
