ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
כותרת: פרק מ"ז
משנה: י"ג אדר א' תשע"ד
אדם הראשון תחילה לכל האנושות וכולל את כולה
וּמַקְשֶׁה: וְהָא כְתִיב זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה וכו'1. וּבֵאוּר זֶה, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה הַתְחָלָה, וּבְכֹחַ הַתְחָלָה הוּא הַכֹּל2, לְפִי שֶׁהוּא הַתְחָלָה לַכֹּל. וּמִפְּנֵי כָּךְ, הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם דַּוְקָא הַכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַתְחָלָה אֶל הַכֹּל. וְדָבָר זֶה בֵּאֵר בַּמִּדְרָשׁ (שמו"ר מ, ג) בְּפֵרוּשׁ רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל (שמות לא, ב): מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ3. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁהִתְקַנְתִּיו שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, כְּבָר קָרָאתִי שְׁמוֹ. וְנוֹדַע אֲשֶׁר הוּא אָדָם, עַד אֲשֶׁר אָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם4* הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, יֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, יֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בִּשְׂעָרוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּמִצְחוֹ, וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּעֵינָיו, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנוֹ, וְיֵשׁ בְּמַלְתִּין (הוּא מְקוֹם הַנֶּזֶם5). וְתֵדַע לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אִיּוֹב בָּא לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר (איוב כג, ג–ד): מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: אַתָּה בָּא לְהִתְוַכֵּחַ עִמִּי? אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ (איוב לח, ד)? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֱמֹר לִי אֵיפֹה שֶׁלְּךָ*6? וְאַתָּה מִתְוַכֵּחַ עִמִּי הֱוֵי7 אֵיפֹה הָיִיתָ.
וּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה, אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה הַתְחָלָה וּבְכֹחוֹ הַכֹּל. וְיָדוּעַ, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן יָצָא מִמֶּנּוּ כָּל הַמִּין מִבְּנֵי אָדָם. וּמִפְּנֵי כָּךְ, כְּלַל הַמִּין שֶׁיָּצָא מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹמֶה אֵלָיו לְגַמְרֵי. כִּי הַתּוֹלָדָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה דּוֹמֶה לַמּוֹלִיד, עַד כִּי כָּל הַמִּין נֶחְשָׁב כְּמוֹ אָדָם אֶחָד. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ, כִּי כְּלַל מִין הָאָדָם נֶחְשָׁב כְּמוֹ אָדָם אֶחָד. וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אֵבָרִים חֲשׁוּבִים בָּאָדָם, כָּךְ נִמְצָא בְּמִין הָאָדָם בְּנֵי אָדָם חֲשׁוּבִים. וּלְפִיכָךְ אָמַר, כִּי יֵשׁ תָּלוּי בִּשְׂעָרוֹ וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ. כִּי לְפִי עִנְיַן הָאֵבָרִים אֲשֶׁר הָיָה לָאָדָם הָרִאשׁוֹן, הָיוּ הַפַּרְנָסִים. כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֵבָרִים מְסֻיָּמִים נִכָּרִים בָּאָדָם, כָּךְ הֵם אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים בִּבְנֵי אָדָם. וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת מְיֻחָד. וְכָךְ הָיוּ הַפַּרְנָסִים שֶׁעָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל, לְכָל אֶחָד הָיָה חֲשִׁיבוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שֶׁהָיוּ הַפַּרְנָסִים מְחֻלָּקִים לְפִי חֲשִׁיבוּת הָאֵבָרִים. וְזֶה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב, שֶׁיַּגִּיד מַה מְּקוֹמוֹ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
___________________________________
1על ההנחה שלאחר מתן תורה לא היו מולידים, מקשה הגמרא, והרי נאמר זה ספר תולדות אדם, מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו. ביאור דברי חכמים, אדם הראשון הוא התחלה לכל העולם, ומפני שהוא התחלת כלל האנושות, 2הוא גונז בתוכו את כלל האנושות, ולכן הוא נחשב ככל האנושות. לכן דווקא לו הראה הקב"ה את כל הדורות מפני שהוא ראשיתם של כל הדורות. דבר זה בארו חכמים במדרש על הפסוק: ראה קראתי בשם בצלאל. 3נאמר בספר קהלת: מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם. אמר הקב"ה: מי שהכינותיו שיעשה המשכן, כבר קראתי שמו. ונודע אשר הוא אדם, 4בשעה שהיה אדם מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו. יש צדיק שהוא מראשו של אדם, יש שהוא תלוי בשערו, יש התלוי במצחו, ויש בחוטמו, יש בעיניו ויש בפיו, יש באזנו ויש 5באליה הוא מקום הנזם. ותדע בשעה שבא איוב להתווכח עם הקב"ה ואמר: מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. הקב"ה משיב לו אתה בא להתווכח איתי, איפה היית ביוסדי ארץ. אמר רבי שמעון בן לקיש: אמר לו הקב"ה, איוב, 6אמור לי איפה העיקר שלך, באיזה מקום היית תלוי: בראשו או במצחו או באיזה אבר שלו, האם יודע אתה באיזה מקום היתה איפתך, ואתה מתווכח איתי! 7זוהי כוונת הכתוב איפה היית.
פירוש המדרש, אדם הראשון הוא תחילת האנושות ובו כלולים הכל. וידוע כי כל מין האדם יצאו מאדם הראשון, ומפני זה כלל המין האנושי דומה לאדם הראשון, כי יש דמיון בין המוליד לבין התולדה. ולכן כלל המין האנושי נחשב כאדם אחד, ודבר זה ידוע. אולם כמו שבאדם ישנם אברים חשובים, כך יש גם בני אדם שהם חשובים. לכן אמר שיש התלויים בשערו ויש התלויים בחטמו. כי לפי חשיבות האברים שהיו לאדם הראשון, בהתאם לכך הם פרנסי הדורות. וכמו שישנם אברים ניכרים באדם, ולכל אחד החשיבות שלו, כך היא גם חשיבותם של המנהיגים שעמדו לישראל, לכל אחד חשיבות מיוחדת לו, כי המנהיגים מחולקים בחשיבותם לפי חשיבות האברים. זוהי הכוונה בדברי הקב"ה לאיוב, שיגיד מהו מקומו, באיזה אבר הוא מאברי אדם הראשון.
ביאורים
לקראת סיומה של הבריאה נברא האדם. על האדם הוטל התפקיד הגדול – לקדם את העולם, לפעול בו ולרומם אותו אל עבר המטרה שאותה הציב לו הבורא. כדי שהאדם יוכל להצליח במילוי המשימה הגדולה הזאת, צריך לחלק את העבודה בין אנשים רבים מאוד ולהטיל על כל אחד תפקיד שונה מחברו. מסיבה זו צריך שיהיו בעולם בני אדם רבים שכל אחד בנוי באופן שונה מחברו – עם נטיות שונות, עם כוחות גוף ונפש שונים וכדומה.
אדם הראשון 'יציר כפיו' של הבורא, הוא הגרעין של כל בריאת 'בני האדם' שאחר כך. מכוח אותו גרעין עתידים להיוולד במהלך הדורות מיליארדים רבים של בני אדם שכולם נצרכים לעבודה הגדולה שבעולם, וכולם בסופו של דבר מאוחדים ושותפים בה. לכן הקב"ה הראה לאדם הראשון מה שיקרה לדורות הבאים אחריו, ולכן לצדיקים הפועלים בעולם, יש שייכות לאיבר מסוים של אדם הראשון והם יונקים ממנו, שהרי כל אחד מהם אמור לפעול באופן אחר, כדי לגלות את הקדושה בעולם בבחינה אחרת – יש כאלה שתפקידם חשוב ובולט, כמו שבאיברי האדם יש איברים בעלי חשיבות גדולה, ויש אחרים שתפקידם פחות חשוב ופחות מרכזי. אלא שעם כל זה חשוב תמיד לזכור שכולם יחד מצטרפים למהלך הכללי המאוחד, והכרחי שכל אחד יפעל את פעולתו המיוחדת לו. לכן הגמרא שאותה הביא המהר"ל מוכיחה שלא ייתכן שלולי חטאי ישראל לא הייתה שייכת לידה בעולם, שהרי כל האנושיות וכל היצירה האנושית שבכל הדורות היו כבר ערוכים ומתוכננים מראש.
על פי דבריו, מסביר המהר"ל את דברי הקב"ה לאיוב. איוב שסבל רבות בעולם הזה אמר שהוא רוצה, כביכול, לערוך על כך משפט עם הקב"ה. הקב"ה ענה לו שאין אפשרות לערוך משפט כזה, כיוון שאיוב אינו יודע מאיזה מקום בראשו של אדם הראשון הוא נברא, כלומר רק מי שיודע מהו תפקידו בעולם, הוא זה שיכול לדון האם מה שקורה איתו הוא חלק מהסדר המוכן לו או לא.
הרחבות
*גולם- מצב מצומצם
אָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם. מהי משמעות ה'גולם' המוזכר במדרש זה? הרמ"ק מסביר ש'גולם' הוא מצב שבו אצורים בצורה תמציתית כל הכוחות השונים ללא התפשטות, כמו בגולם של פרפר. בדומה לכך, נשמת אדם הראשון כללה את נשמות כל הברואים בתוכה, לפני שהתפשטו ונקשרו בגופות הגשמיים [פרדס רימונים שער ח, כב].
מדוע אנו נענשים על מה שלא עשינו?
אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֱמֹר לִי אֵיפֹה שֶׁלְּךָ? איוב טען לפני הקב"ה שכיוון שהוא לא חטא, הסבל שהגיע לו אינו צודק, ולכן הוא קרא את הקב"ה למשפט: "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט". על כך ענה לו הקב"ה - "אמור לי איפה שלך". מה משמעות תשובה זו? ה'אלשיך' מסביר שיש להסתכל על אדם הראשון כשורש של עץ ממנו יוצאים ענפים רבים. כאשר יש בשורש מחלה, הדבר משפיע גם על כל הענפים היונקים ממנו. כך גם לגבי אדם הראשון - כאשר הוא חטא וקיבל את עונשו הדבר השפיע גם על כל זרעו היוצא ממנו. כך אמר הקב"ה לאיוב - כיוון שאתה מזרעו של אדם הראשון הינך חלק ממנו, ולכן אתה מושפע מחטאו ומהעונשים שספג בגללם [פירוש על קהלת ט, ב].
שאלות לדיון
לכל אדם יש כוח מיוחד שנובע ממקום מסוים באדם הראשון. כיצד אנו יכולים לדעת איזה כוח מיוחד קיים בנו?
אילו דברים אנו לומדים מכך שכל האנושות יצאה מאדם אחד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
