ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחים הקדושים הייתה דרך מיוחדת משלהם להחזרה בתשובה. נוהגים היו להגיע לאכסניה ללינת לילה, ורבי זושא היה רואה על פניו של בעל האכסניה את כל חטאיו.
באמצע הלילה, היה פונה רבי זושא לרבי אלימלך ומתוודה בפניו בבכי נורא על כל 'חטאיו'. כמובן, למרות שרבי זושא התוודה כאילו החטאים הם שלו, הרי שהחטאים לא היו חטאיו של רבי זושא, כי אם חטאיו של בעל האכסניה.
הבכי הנורא באמצע הלילה היה מקפיץ את בעל האכסניה, וגורם לו להטות אוזן דרך חור המנעול לדברי הבוכה. וכך היה שומע בעל האכסניה על חומרתם של חטאיו, וליבו היה מתעורר לתשובה. בשלב מסוים, ליבו של בעל האכסניה היה צר מהכיל את עומק צערו על חטאיו, והוא היה מתפרץ בבכי נורא לתוך החדר, ובקשה בפיו – 'רבותי, גם אני חטאתי בכל החטאים הללו, אנא הורו לי דרך תשובה'.
סיפור זה גונז בחובו רעיונות עמוקים. בספרי החסידות מבואר, שאדם רואה את חטאיו של חברו רק אם משהו מאותו חטא קיים גם בקרבו. זהו עומק הפשט של - "כל הפוסל במומו הוא פוסל". אין הכוונה שהצופה בחטא, חטא באותה רמה של חטא. יתכן שאדם יראה עבודה זרה, והוא בעצמו רק כעס, אך "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", וכך יש בו משהו מאותו חטא.
בשעה שרבי זושא ראה את חטאיו של בעל האכסניה, הוא הבין שמשהו מחטאים אלו מצוי בקרבו. לפיכך, כשהתוודה ובכה באוזני אחיו על חטאיו של בעל האכסניה כאילו הם חטאיו שלו, הרי שזו לא הייתה הצגה, כי אם חזרה בתשובה אמיתית על חטאיו שלו.
ובאמת, האמירה שאדם רואה את חטאי זולתו רק אם חטאים אלו קיימים גם בתוכו, מצביעה על הערבות והשותפות ההדדית של כל ישראל. לפיכך, כאשר האחד חוזר בתשובה, הוא מתחיל בכך גם את החזרה בתשובה של חבירו. וכך, כאשר רבי זושא בכה על חטאיו, גם בעל האכסניה התעורר לתשובה על חטאיו שלו, עד אשר שב בתשובה בפועל.
נקודה מרעיון זה שזורה בפרשתינו. בשעה שמשה מקבל תורה בהר סיני, ישראל חוטאים בחטא העגל. באותה שעה, אומר ה' למשה - "לך רד, כי שחת עמך...". "רד מגדולתך. לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם. באותה שעה, נתנדה משה מפי בית דין של מעלה".
משה לא חטא בעצמו, ובכל זאת הקב"ה מורידו, ובית דין מנדים אותו. מטילים עליו את האחריות, כביכול משהו מהחטא מצוי אצלו, לפי שהוא נציג ושליח של כל ישראל.
ובשעה שקרב משה אל המחנה, וראה את העגל והמחולות, "ויחר אף משה, וישלך מידיו את הלוחות". אך מאותה שעה, שמשה שובר את הלוחות, מיד מתחיל תהליך של תיקון. כל הפועלים הגדולים למען העגל, מתגלגלים מיד לחוריהם, וללא התנגדות נותנים למשה להשליט סדר ולהשיב את ישראל בתשובה. כביכול, כשמשה לוקח את האחריות, כולם שבים בתשובה.
ואנו נלמד מכאן, להשתדל להשתפר בעצמינו, ומכוח התקדמות זו יתקדמו כל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
