ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לאחים הקדושים הייתה דרך מיוחדת משלהם להחזרה בתשובה. נוהגים היו להגיע לאכסניה ללינת לילה, ורבי זושא היה רואה על פניו של בעל האכסניה את כל חטאיו.
באמצע הלילה, היה פונה רבי זושא לרבי אלימלך ומתוודה בפניו בבכי נורא על כל 'חטאיו'. כמובן, למרות שרבי זושא התוודה כאילו החטאים הם שלו, הרי שהחטאים לא היו חטאיו של רבי זושא, כי אם חטאיו של בעל האכסניה.
הבכי הנורא באמצע הלילה היה מקפיץ את בעל האכסניה, וגורם לו להטות אוזן דרך חור המנעול לדברי הבוכה. וכך היה שומע בעל האכסניה על חומרתם של חטאיו, וליבו היה מתעורר לתשובה. בשלב מסוים, ליבו של בעל האכסניה היה צר מהכיל את עומק צערו על חטאיו, והוא היה מתפרץ בבכי נורא לתוך החדר, ובקשה בפיו – 'רבותי, גם אני חטאתי בכל החטאים הללו, אנא הורו לי דרך תשובה'.
סיפור זה גונז בחובו רעיונות עמוקים. בספרי החסידות מבואר, שאדם רואה את חטאיו של חברו רק אם משהו מאותו חטא קיים גם בקרבו. זהו עומק הפשט של - "כל הפוסל במומו הוא פוסל". אין הכוונה שהצופה בחטא, חטא באותה רמה של חטא. יתכן שאדם יראה עבודה זרה, והוא בעצמו רק כעס, אך "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", וכך יש בו משהו מאותו חטא.
בשעה שרבי זושא ראה את חטאיו של בעל האכסניה, הוא הבין שמשהו מחטאים אלו מצוי בקרבו. לפיכך, כשהתוודה ובכה באוזני אחיו על חטאיו של בעל האכסניה כאילו הם חטאיו שלו, הרי שזו לא הייתה הצגה, כי אם חזרה בתשובה אמיתית על חטאיו שלו.
ובאמת, האמירה שאדם רואה את חטאי זולתו רק אם חטאים אלו קיימים גם בתוכו, מצביעה על הערבות והשותפות ההדדית של כל ישראל. לפיכך, כאשר האחד חוזר בתשובה, הוא מתחיל בכך גם את החזרה בתשובה של חבירו. וכך, כאשר רבי זושא בכה על חטאיו, גם בעל האכסניה התעורר לתשובה על חטאיו שלו, עד אשר שב בתשובה בפועל.
נקודה מרעיון זה שזורה בפרשתינו. בשעה שמשה מקבל תורה בהר סיני, ישראל חוטאים בחטא העגל. באותה שעה, אומר ה' למשה - "לך רד, כי שחת עמך...". "רד מגדולתך. לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם. באותה שעה, נתנדה משה מפי בית דין של מעלה".
משה לא חטא בעצמו, ובכל זאת הקב"ה מורידו, ובית דין מנדים אותו. מטילים עליו את האחריות, כביכול משהו מהחטא מצוי אצלו, לפי שהוא נציג ושליח של כל ישראל.
ובשעה שקרב משה אל המחנה, וראה את העגל והמחולות, "ויחר אף משה, וישלך מידיו את הלוחות". אך מאותה שעה, שמשה שובר את הלוחות, מיד מתחיל תהליך של תיקון. כל הפועלים הגדולים למען העגל, מתגלגלים מיד לחוריהם, וללא התנגדות נותנים למשה להשליט סדר ולהשיב את ישראל בתשובה. כביכול, כשמשה לוקח את האחריות, כולם שבים בתשובה.
ואנו נלמד מכאן, להשתדל להשתפר בעצמינו, ומכוח התקדמות זו יתקדמו כל ישראל.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה הייעוד של תורת הבנים?
סודה של ברכה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מתכוננים לקבלת התורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
