ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וְאָמַר שֶׁגָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל יְמִינוֹ. בֵּאוּר זֶה, כִּי מֹשֶׁה הָיָה בְּכֹחַ• לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ גָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. בְּמַה שֶּׁהַכֹּחַ אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ לְקַבֵּל דָּבָר, וְלָצֵאת אֶל הַפֹּעַל הַמְּצִיאוּת, הַכֹּחַ הַזֶּה הוּא יוֹתֵר, בְּמַה שֶּׁהוּא לָצֵאת אֶל הַמְּצִיאוּת, שֶׁהַמְּצִיאוּת יוֹתֵר נֶחְשָׁב. אֲבָל הַכֹּחַ לְבַטֵּל דָּבָר, שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶל הַפֹּעַל, אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּחַ כָּל כָּךְ1 . וּלְפִיכָךְ גָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. בְּמַה שֶּׁכֹּחַ מֹשֶׁה לְהוֹצִיא הַתּוֹרָה אֶל הַמְּצִיאוּת*. וְאִם לֹא הָיָה הַמְקַבֵּל הַזֶּה, שֶׁהוּא מֹשֶׁה, מוּכָן אֶל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא בְּעוֹלַם הַתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן מְקַבֵּל מוּכָן, שֶׁעַל יָדוֹ תֵּצֵא הַתּוֹרָה אֶל הַפֹּעַל, לֹא הָיָה יוֹתֵר כֹּחַ מֹשֶׁה לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל הַתּוֹרָה. וּלְכָךְ הַכָּתוּב (דברים לד, יב) מְשַׁבֵּחַ מֹשֶׁה: לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. מִפְּנֵי כֹּחַ הֲכָנָתוֹ, אֲשֶׁר הָיָה מוּכָן לְקַבֵּל הַתּוֹרָה.
מפני חטא העגל לא היו ראויים ישראל למעלת הלוחות
וּלְדַעַת רַבִּי יוֹחָנָן, לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַחְטֹף הַלּוּחוֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְלוֹקֵחַ. אֲבָל מַדְרֵגַת הַלּוּחוֹת בְּעַצְמָם אֵין רָאוּי לִהְיוֹת עִם הַמְקַבֵּל, בִּשְׁבִיל חֵטְא הַמְקַבֵּל. וְזֶה שֶׁאָמַר, שֶׁהָיוּ רוֹצִים הַלּוּחוֹת לִפְרֹחַ, הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַלּוּחוֹת, דְּהַיְנוּ מַדְרֵגָתָן וּמַעֲלָתָן, מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ עִם הַמְקַבֵּל, בְּאֵין סָפֵק שֶׁהָיוּ מִסְתַּלְּקִים הַלּוּחוֹת, דְּהַיְנוּ מַדְרֵגַת הַלּוּחוֹת, מִן הַמְקַבֵּל, וְהָיָה כְּאִלּוּ לֹא קִבְּלוּ כְּלָל הַלּוּחוֹת. רַק מִפְּנֵי הֲכָנַת מֹשֶׁה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כָּל כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה מַכְרִיחַ.
___________________________________
אמרו חכמים כי גברה ידו של משה על הימין. 1 ביאור דבריהם, הכח לקבל דבר ולהוציאו אל הפועל שיתקיים במציאות, הוא כח חזק יותר מאשר הכח השואף לבטל דבר ממציאותו, מפני שהמציאות חשובה יותר מאשר העדר המציאות. כוחו של משה הוא להוציא את התורה אל הפועל, שתהיה במציאות, לכן גברה ידו של משה. אם למשה לא היתה היכולת לקבל את התורה, אף שמציאות התורה היא הכרחית בעולם, כיוון שחסר מי שיש לו היכולות להוציאה אל הפועל, לא היה גובר משה. לכן הכתוב משבח את משה: לכל היד החזקה, כלומר היות משה בעל יכולת להוציא את התורה אל הפועל במציאות.
דעת רבי יוחנן שהלוחות רצו לפרוח. כוונתו, שאין זה ראוי שהקב"ה יחטוף את הלוחות, מכיוון שהקב"ה נותן את התורה ואינו חוזר ולוקחה אליו חזרה. אבל מכיוון שהלוחות הם במעלה גבוהה מאד, אינם יכולים להיות עם עם ישראל לאחר שחטאו. זהו ביאור דבריו שרצו לפרוח, כלומר להסתלק מישראל מפני מעלת הלוחות. מכיוון שחטאו, אין ישראל ראויים שיהיו עימהם הלוחות, שאין מעלת ישראל עתה לאחר החטא מתאימה למעלת הלוחות, לכן רצו לפרוח כאילו לא קיבלו ישראל את התורה. רק מפני מעלת משה ויכולותיו, שהן יכולות גבוהות מאד, ניתנה תורה לישראל.
[בְּכֹחַ – בפוטנציאל.]
ביאורים
המהר"ל חותם את הפרק. בפרק זה הוא האריך לדון כיצד יתכן שישראל נפלו בחטא העגל ממדרגתם בצורה כה קיצונית. המהר"ל מלמדנו שדווקא כאשר האדם זוכה להתרומם מעל הטבע הגשמי שבעולם, מנסים כוחות החיסרון והרע להכשיל אותו, ולכן החטא הגדול נבע מגודל היצר שדבַק בהם. מאידך כאשר האדם זוכה לכוחה של התורה היא מזכה אותו בהגנה אלוהית מן החטא, ולכן החטא התרחש עוד לפני סיום קבלת התורה. המהר"ל הוסיף וביאר על פי דברי חז"ל שבחטאם של ישראל היה צד חיובי, מכיוון שהקב"ה רצה שיחדשו בעולם את עניין התשובה, ובעזרת החטא והתשובה עליו, התשובה הופיעה והתגלתה בעולם הזה.
בחתימת הדברים מסביר המהר"ל באופן עמוק מדוע גברה ידו של משה. משה רבנו זכה למעלה גדולה מאד. הוא זכה להתעלות ולהתעלות עד שנעשה ראוי לכך שהתורה תינתן על ידו. התורה ראויה אמנם להינתן לישראל, אולם כדי שתינתן להם התורה, צריך מישהו שיהיה ראוי לקבלה מידי הבורא. המהר"ל אומר שמשה היה מוכן לקבל את התורה 'בכוח', כלומר בו הייתה קיימת המוכנות העקרונית לקבלת התורה. הוא מוסיף שבדבר הקיים ומוכן 'בכוח', אם נבוא לשקול האם ראוי שיצא גם אל הפועל, הסברא הנוטה לכך שהוא יצא אל הפועל ויקרה 'בָּמציאות' חזקה יותר מאשר הסברא הנוטה לכך שלא יצא אל הפועל, ולכן אצל משה, למרות חטאי ישראל, גבר הצד הזה, והוא זכה לקבל תורה.
זוהי השיטה הראשונה, שיטתו של רבי שמואל בר נחמני הסובר שהקב"ה רצה כביכול לקחת את התורה בחזרה לאחר חטא העגל. לעומתו רבי יוחנן חולק וסובר שדרכו של הקב"ה שנותן ואינו חוזר ולוקח, ומה שקרה הוא ש הלוחות עצמן ביקשו לפרוח ומשה תפסן שלא יפרחו. המהר"ל מסביר שלדברי רבי יוחנן, לאחר חטאם של ישראל, הם לא היו ראויים יותר לקבל את הלוחות, מכיוון שמדרגת הלוחות כבר לא הייתה מתאימה אז לישראל. אולם מכיוון שמשה ראוי ומתאים לקבלת התורה, מוכרח להיות שהוא, למרות הכל, יקבל את התורה.
הרחבות
*מה התגלה במתן תורה?
בְּמַה שֶּׁכֹּחַ מֹשֶׁה לְהוֹצִיא הַתּוֹרָה אֶל הַמְּצִיאוּת. המהר"ל בספרנו מוסיף ללמד שבלימוד התורה, לא רק התורה בעצמה כספר לימודי קדוש יוצאת אל הפועל, אלא היא אף מקדמת את כל המציאות לבוא לכלל גילויה ולהתעלות: "וכאשר ניתנה תורה לישראל, והיה יוצא למציאות התורה שהיא הכל, היה נמשך שינוי בכל ", - התורה משפיעה על כל הדברים שבעולם.
כך מסביר המהר"ל את העובדה כי במתן תורה השתתפו יסודות הטבע: "ואמר "ויהי קולות וברקים וענן כבד וקול השופר חזק מאד..." [ראה שמות יט, טז] כי הקולות בהם הרוח, וברקים בו האש, והענן בו המים. כי אלו שלשה יסודות, שהם אויר, מים, אש, הם למעלה. כי המטר מן מים עליונים הוא בא. ולפיכך כאשר ניתנה התורה מעליונים, יימשך שינוי בכל, דהיינו בכל היסודות שהם למעלה. חוץ מיסוד הארץ, כי התורה נתנה לארץ, ולא באה מן הארץ. ואלו שלשה יסודות נחשבים עליונים, ולכך נמשך השינוי בהם" [תפארת ישראל פרק ל]. על פי המדע העתיק ארבעה יסודות אלו הנזכרים בדברי המהר"ל הם היסודות המרכיבים את המציאות כולה. אנחנו יכולים לזהות אותם עם מצבי הצבירה השונים – גז, נוזל, מוצק ואנרגיה. השתתפות היסודות במתן תורה מורה על כך שהם מושפעים מנתינת התורה ויסוד הארץ הוא שילך ויתעלה מכאן ולהבא על ידי השפעת התורה בעולם.
שאלות לדיון
משה היה ראוי לקבל את התורה בזכות ענוותנותו. למה דווקא תכונת הענווה מכשירה את האדם לקבל תורה?
בעקבות דברי המהר"ל בפרק זה, מה אנו לומדים מכך שעם ישראל חטא בחטא העגל בשעת נתינת התורה ממש?
להצלחת תמר בת רחל
תהיו חמים!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
הקשר אל ה' – תפילה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
עבודת ה' לחופש
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
