ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וְאָמַר שֶׁגָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל יְמִינוֹ. בֵּאוּר זֶה, כִּי מֹשֶׁה הָיָה בְּכֹחַ• לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ גָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. בְּמַה שֶּׁהַכֹּחַ אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ לְקַבֵּל דָּבָר, וְלָצֵאת אֶל הַפֹּעַל הַמְּצִיאוּת, הַכֹּחַ הַזֶּה הוּא יוֹתֵר, בְּמַה שֶּׁהוּא לָצֵאת אֶל הַמְּצִיאוּת, שֶׁהַמְּצִיאוּת יוֹתֵר נֶחְשָׁב. אֲבָל הַכֹּחַ לְבַטֵּל דָּבָר, שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶל הַפֹּעַל, אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּחַ כָּל כָּךְ1 . וּלְפִיכָךְ גָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. בְּמַה שֶּׁכֹּחַ מֹשֶׁה לְהוֹצִיא הַתּוֹרָה אֶל הַמְּצִיאוּת*. וְאִם לֹא הָיָה הַמְקַבֵּל הַזֶּה, שֶׁהוּא מֹשֶׁה, מוּכָן אֶל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא בְּעוֹלַם הַתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן מְקַבֵּל מוּכָן, שֶׁעַל יָדוֹ תֵּצֵא הַתּוֹרָה אֶל הַפֹּעַל, לֹא הָיָה יוֹתֵר כֹּחַ מֹשֶׁה לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל הַתּוֹרָה. וּלְכָךְ הַכָּתוּב (דברים לד, יב) מְשַׁבֵּחַ מֹשֶׁה: לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. מִפְּנֵי כֹּחַ הֲכָנָתוֹ, אֲשֶׁר הָיָה מוּכָן לְקַבֵּל הַתּוֹרָה.
מפני חטא העגל לא היו ראויים ישראל למעלת הלוחות
וּלְדַעַת רַבִּי יוֹחָנָן, לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַחְטֹף הַלּוּחוֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְלוֹקֵחַ. אֲבָל מַדְרֵגַת הַלּוּחוֹת בְּעַצְמָם אֵין רָאוּי לִהְיוֹת עִם הַמְקַבֵּל, בִּשְׁבִיל חֵטְא הַמְקַבֵּל. וְזֶה שֶׁאָמַר, שֶׁהָיוּ רוֹצִים הַלּוּחוֹת לִפְרֹחַ, הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַלּוּחוֹת, דְּהַיְנוּ מַדְרֵגָתָן וּמַעֲלָתָן, מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ עִם הַמְקַבֵּל, בְּאֵין סָפֵק שֶׁהָיוּ מִסְתַּלְּקִים הַלּוּחוֹת, דְּהַיְנוּ מַדְרֵגַת הַלּוּחוֹת, מִן הַמְקַבֵּל, וְהָיָה כְּאִלּוּ לֹא קִבְּלוּ כְּלָל הַלּוּחוֹת. רַק מִפְּנֵי הֲכָנַת מֹשֶׁה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כָּל כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה מַכְרִיחַ.
___________________________________
אמרו חכמים כי גברה ידו של משה על הימין. 1 ביאור דבריהם, הכח לקבל דבר ולהוציאו אל הפועל שיתקיים במציאות, הוא כח חזק יותר מאשר הכח השואף לבטל דבר ממציאותו, מפני שהמציאות חשובה יותר מאשר העדר המציאות. כוחו של משה הוא להוציא את התורה אל הפועל, שתהיה במציאות, לכן גברה ידו של משה. אם למשה לא היתה היכולת לקבל את התורה, אף שמציאות התורה היא הכרחית בעולם, כיוון שחסר מי שיש לו היכולות להוציאה אל הפועל, לא היה גובר משה. לכן הכתוב משבח את משה: לכל היד החזקה, כלומר היות משה בעל יכולת להוציא את התורה אל הפועל במציאות.
דעת רבי יוחנן שהלוחות רצו לפרוח. כוונתו, שאין זה ראוי שהקב"ה יחטוף את הלוחות, מכיוון שהקב"ה נותן את התורה ואינו חוזר ולוקחה אליו חזרה. אבל מכיוון שהלוחות הם במעלה גבוהה מאד, אינם יכולים להיות עם עם ישראל לאחר שחטאו. זהו ביאור דבריו שרצו לפרוח, כלומר להסתלק מישראל מפני מעלת הלוחות. מכיוון שחטאו, אין ישראל ראויים שיהיו עימהם הלוחות, שאין מעלת ישראל עתה לאחר החטא מתאימה למעלת הלוחות, לכן רצו לפרוח כאילו לא קיבלו ישראל את התורה. רק מפני מעלת משה ויכולותיו, שהן יכולות גבוהות מאד, ניתנה תורה לישראל.
[בְּכֹחַ – בפוטנציאל.]
ביאורים
המהר"ל חותם את הפרק. בפרק זה הוא האריך לדון כיצד יתכן שישראל נפלו בחטא העגל ממדרגתם בצורה כה קיצונית. המהר"ל מלמדנו שדווקא כאשר האדם זוכה להתרומם מעל הטבע הגשמי שבעולם, מנסים כוחות החיסרון והרע להכשיל אותו, ולכן החטא הגדול נבע מגודל היצר שדבַק בהם. מאידך כאשר האדם זוכה לכוחה של התורה היא מזכה אותו בהגנה אלוהית מן החטא, ולכן החטא התרחש עוד לפני סיום קבלת התורה. המהר"ל הוסיף וביאר על פי דברי חז"ל שבחטאם של ישראל היה צד חיובי, מכיוון שהקב"ה רצה שיחדשו בעולם את עניין התשובה, ובעזרת החטא והתשובה עליו, התשובה הופיעה והתגלתה בעולם הזה.
בחתימת הדברים מסביר המהר"ל באופן עמוק מדוע גברה ידו של משה. משה רבנו זכה למעלה גדולה מאד. הוא זכה להתעלות ולהתעלות עד שנעשה ראוי לכך שהתורה תינתן על ידו. התורה ראויה אמנם להינתן לישראל, אולם כדי שתינתן להם התורה, צריך מישהו שיהיה ראוי לקבלה מידי הבורא. המהר"ל אומר שמשה היה מוכן לקבל את התורה 'בכוח', כלומר בו הייתה קיימת המוכנות העקרונית לקבלת התורה. הוא מוסיף שבדבר הקיים ומוכן 'בכוח', אם נבוא לשקול האם ראוי שיצא גם אל הפועל, הסברא הנוטה לכך שהוא יצא אל הפועל ויקרה 'בָּמציאות' חזקה יותר מאשר הסברא הנוטה לכך שלא יצא אל הפועל, ולכן אצל משה, למרות חטאי ישראל, גבר הצד הזה, והוא זכה לקבל תורה.
זוהי השיטה הראשונה, שיטתו של רבי שמואל בר נחמני הסובר שהקב"ה רצה כביכול לקחת את התורה בחזרה לאחר חטא העגל. לעומתו רבי יוחנן חולק וסובר שדרכו של הקב"ה שנותן ואינו חוזר ולוקח, ומה שקרה הוא ש הלוחות עצמן ביקשו לפרוח ומשה תפסן שלא יפרחו. המהר"ל מסביר שלדברי רבי יוחנן, לאחר חטאם של ישראל, הם לא היו ראויים יותר לקבל את הלוחות, מכיוון שמדרגת הלוחות כבר לא הייתה מתאימה אז לישראל. אולם מכיוון שמשה ראוי ומתאים לקבלת התורה, מוכרח להיות שהוא, למרות הכל, יקבל את התורה.
הרחבות
*מה התגלה במתן תורה?
בְּמַה שֶּׁכֹּחַ מֹשֶׁה לְהוֹצִיא הַתּוֹרָה אֶל הַמְּצִיאוּת. המהר"ל בספרנו מוסיף ללמד שבלימוד התורה, לא רק התורה בעצמה כספר לימודי קדוש יוצאת אל הפועל, אלא היא אף מקדמת את כל המציאות לבוא לכלל גילויה ולהתעלות: "וכאשר ניתנה תורה לישראל, והיה יוצא למציאות התורה שהיא הכל, היה נמשך שינוי בכל ", - התורה משפיעה על כל הדברים שבעולם.
כך מסביר המהר"ל את העובדה כי במתן תורה השתתפו יסודות הטבע: "ואמר "ויהי קולות וברקים וענן כבד וקול השופר חזק מאד..." [ראה שמות יט, טז] כי הקולות בהם הרוח, וברקים בו האש, והענן בו המים. כי אלו שלשה יסודות, שהם אויר, מים, אש, הם למעלה. כי המטר מן מים עליונים הוא בא. ולפיכך כאשר ניתנה התורה מעליונים, יימשך שינוי בכל, דהיינו בכל היסודות שהם למעלה. חוץ מיסוד הארץ, כי התורה נתנה לארץ, ולא באה מן הארץ. ואלו שלשה יסודות נחשבים עליונים, ולכך נמשך השינוי בהם" [תפארת ישראל פרק ל]. על פי המדע העתיק ארבעה יסודות אלו הנזכרים בדברי המהר"ל הם היסודות המרכיבים את המציאות כולה. אנחנו יכולים לזהות אותם עם מצבי הצבירה השונים – גז, נוזל, מוצק ואנרגיה. השתתפות היסודות במתן תורה מורה על כך שהם מושפעים מנתינת התורה ויסוד הארץ הוא שילך ויתעלה מכאן ולהבא על ידי השפעת התורה בעולם.
שאלות לדיון
משה היה ראוי לקבל את התורה בזכות ענוותנותו. למה דווקא תכונת הענווה מכשירה את האדם לקבל תורה?
בעקבות דברי המהר"ל בפרק זה, מה אנו לומדים מכך שעם ישראל חטא בחטא העגל בשעת נתינת התורה ממש?
להצלחת תמר בת רחל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
