ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּבַמַּאֲמָר הַזֶּה הִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי אַף אִם נִתַּן לְאַבְרָהָם הַמִּילָה, וּלְיַעֲקֹב גִּיד הַנָּשֶׁה לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה(חולין ק, ב) , דָּבָר זֶה נִתַּן לָהֶם, מִצַּד אֲשֶׁר הַמִּצְוָה הַהִיא שַׁיָּךְ לָהֶם בִּפְרָט, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ דָּבָר זֶה, וּלְכָךְ נָתַן לָהֶם מִצְוֹת פְּרָטִיִּים דַּוְקָא, דְּהַיְנוּ בַּמִּצְוָה שֶׁהִיא שַׁיָּךְ לָהֶם בִּפְרָט. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן הַמִּצְוֹת, מִצַּד כִּי הַתּוֹרָה רְאוּיָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ*. וְזֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁאָז שֵׁם יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם, וְזֶה הַשֵּׁם נִשְׁאַר לָהֶם בְּלִי שִׁנּוּי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וּרְאוּיָה לָהֶם הַתּוֹרָה הַתְּמִידִית, הַנִּצְחִית, אֲשֶׁר אֵין לָהּ שִׁנּוּי כְּלָל. וְאֵיךְ יִהְיֶה נִתַּן הַסֵּדֶר הַתְּמִידִי, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שִׁנּוּי, לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב? כִּי בְּמַה שֶּׁהֵם פְּרָטִיִּים, וְהַפְּרָט יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי. כִּי כַּאֲשֶׁר מֵת אַבְרָהָם, אֵין כָּאן אַבְרָהָם, וְכֵן יִצְחָק, וְכֵן יַעֲקֹב, אֵין רָאוּי לָהֶם דַּרְכֵי ה', אֲשֶׁר אֵין שַׁיָּךְ שִׁנּוּי בָּהֶם כְּלָל. כִּי לֹא שַׁיָּךְ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא סֵדֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא תְּמִידִי, רַק אֶל הַמְקַבֵּל אֲשֶׁר עוֹמֵד בְּלִי שִׁנּוּי. כִּי שֵׁם הַכְּלָלִי שְׁמוֹ נִשְׁאָר תָּמִיד. וְאֵין שֵׁם עָם, שֶׁהוּא עַם כְּלָלִי, עַל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב. רַק כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם אָז הָיוּ לְעָם. וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה עַד שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא. כִּי מִפְּנֵי כִּי מִסְפַּר שִׁשִּׁים הוּא מִסְפָּר שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' בַּאֲרִיכוּת. וְגַם נִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר בְּאֵר הַגּוֹלָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מִסְפַּר שִׁשִּׁים, שֶׁהוּא מִסְפָּר כְּלָלִי. וּבַחֵלֶק יֵשׁ שִׁנּוּי לֹא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ חֵלֶק1 .
נתינת התורה לעם ישראל ולא לאבות הוכחה לנצחיות התורה
וְדָבָר זֶה רְאָיָה וּמוֹפֵת חוֹתֵךְ עַל נִצְחִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה אֶצְלֵנוּ לְנֵצַח נְצָחִים. כִּי אִם הָיָה לַתּוֹרָה שִׁנּוּי, לָמָּה לֹא נִתְּנָה לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב? וְאֵין מַסְפִּיק לְךָ שׁוּם טַעַם וּסְבָרָא בְּזֶה הָעִנְיָן, רַק כִּי מִפְּנֵי שֶׁאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵם פְּרָטִיִּים, וְלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תְּמִידִית, נִצְחִית, בְּלִי שִׁנּוּי, רַק כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מְקַבֵּל שֶׁהוּא בְּלִי שִׁנּוּי כְּלָל. וְלֹא יִסְכְּלוּ רְאָיָה בְּרוּרָה זֹאת אִם לֹא עִוְּרֵי לֵב, וְלֹא רָאוּ מְאוֹר הַחָכְמָה מֵעוֹלָם.
___________________________________
מתוך דברי חכמים במדרש שהובא למעלה, ניתן להסיק, כי אברהם שנצטווה במילה ויעקב שנצטווה במצות גיד הנשה נצטוו בכך כאנשים פרטים, ובמצוות המתאימות להם כפרטים. לישראל ניתנה התורה כולה, כי התורה מתאימה לישראל, לכן ניתנה התורה רק אחר יציאתם ממצרים, כי רק אז נעשו לעם, ומאז ולעולם הם נקראים עם ישראל, כי ראויה התורה הנצחית לעם הנצח. לא יתכן שתינתן התורה, שאין לה שינוי ותמורה והיא נצחית, לאדם פרטי, שהרי האדם הפרטי הוא בר שינוי. גם אברהם, יצחק או יעקב הם פרטים, ולכן אינם מקבלים תורה, כי התורה הנצחית צריכה להינתן רק לכלל שהוא נצחי. אברהם יצחק ויעקב אינם נקראים עם, רק כשיצאו ממצרים היו לעם, לכן ניתנה להם התורה באותה שעה. מפני סיבה זו לא ניתנה התורה לישראל עד אשר הגיע מספרם לששים ריבוא. בגבורות ה' התבאר באריכות שמספר זה מורה על השלימות, 1 החלק שאינו שלם יש בו שינויים אבל הדבר השלם שומר על שלמותו. בחיבור באר הגולה התבאר שמספר ששים הוא מספר המלמד על ענין כללי ולא פרטי.
ענין זה מהווה הוכחה חותכת, שהתורה לא תשתנה אצלנו לעד, כי אם יהיה שינוי בתורה, למה לא ניתנה התורה לאברהם, יצחק ויעקב?! אין לשאלה זו הסבר אחר אלא רק הטעם שאמרנו, היות אברהם יצחק ויעקב בני אדם פרטיים שיש בהם שינוי, ולא ניתנה התורה שהיא נצחית ובלי שינוי, אלא למקבל שאינו משתנה, היינו לאומה שמהותה אינה משתנת. ולא ישיתו לבם להוכחה זו רק עוורי לב אשר לא ראו את אור החכמה מעולם.
ביאורים
המהר"ל מוסיף עוד קומה על גבי הביאור שראינו אתמול, שאף המצוות שנצטוו האבות לפני מתן תורה היו מצוות המיוחדות להם לפי טבעם, אך התורה עצמה ככלל עדיין לא הייתה שייכת להם אלא לעם ישראל כאומה.
משמעות הדברים היא שאמנם אבותינו נבחרו על ידי הקב"ה ומעלתם הייתה גבוהה מאד, אך כל חשיבותם הייתה שעתיד לצאת מהם עם מיוחד שעל ידו תשרה השכינה בעולם. ואם כן, אף שמצד האישיות הפרטית של אברהם מעלתו גבוהה מאד, הוא זכה לכך רק בשביל שהאומה הישראלית תוכל להיווצר ממנו. על כך אמר הרב צבי יהודה זצ"ל שכשם שאנחנו מיוחסים לאבות, כך ה'ייחוס' של האבות הוא שמהם יצא עם ישראל [מתך התורה הגואלת ב פרשת וישב תשל"ה]. הסיבה לכך היא שלמרות כל קדושתו של אברהם אבינו, עדיין לא הופיעה בו הקדושה בצורה של עם, אלא רק כאדם יחיד. לעומתו, בעם ישראל הקדושה מופיעה בצורה של ציבור ולא יחידים, וזוהי קדושה גדולה הרבה יותר. המהר"ל מסביר שההבדל בין קדושת היחיד לקדושת הציבור היא שאצל היחיד היא מקרית וחולפת, מכיוון שסופו של אדם למות, בלכתו אף נעלמת הופעתו בעולם ואיתו גם הקדושה. לעומת זאת קדושה של ציבור היא קדושה נצחית, כיוון שהציבור קיים לנצח. עם לעולם לא נעלם. אמנם האנשים מתחלפים, אך הציבור במהותו נשאר כשהיה. משל למה הדבר דומה? לאדם העשוי מתאים רבים. כל יום מתחלפים תאים רבים בגוף האדם, עד שלאחר תקופה – כל התאים שבאותו אדם התחלפו. היעלה על הדעת שזהו אדם אחר? ודאי שלא, כיוון שהאדם אינו סכום התאים שבגופו, אלא נשמה המופיעה על ידי גוף שבנוי מתאים רבים. במובן הזה כולנו עמדנו במעמד הר סיני, למרות שאף אחד מאותם אנשים שחיו אז לא חי גם היום. האבות היו הבסיס שעליו נבנה עם ישראל, אך עדיין לא הופיעה אצלם הקדושה בצורה כללית. לכן התורה שהיא נצחית, ניתנה דווקא לעם ישראל, שקדושתו היא קדושה נצחית.
הרחבות
* נתינת התורה לציבור
אַף אִם נִתַּן לְאַבְרָהָם הַמִּילָה, וּלְיַעֲקֹב גִּיד הַנָּשֶׁה... לְיִשְׂרָאֵל נָתַן הַמִּצְוֹת, מִצַּד כִּי הַתּוֹרָה רְאוּיָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ . המהר"ל כותב שדווקא עם ישראל קיבל את התורה כולה ולא האבות. הסיבה לכך היא שלישראל יש התאמה פנימית לתורה. התאמה זו אינה תלויה במעשים מסוימים ולכן היא נצחית.
לרב קוק יש הסבר אחר מדוע המצוות ניתנו לעם ישראל ולא לאבות: "למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה האלהית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקנומיות, ועד הפרולטריון (מעמד הפועלים) לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם" [למהלך האידאות בישראל ב]. לפי דבריו, התורה ניתנה לציבור ולא לצדיקים וליחידי סגולה בלבד, מפני שמטרת התורה היא לרומם ולתקן את כל האנושות. גם מהמקום הנמוך ביותר יש לאדם תקווה לחיות חיי קודש אם יהיה קשוב להדרכת התורה.
שאלות לדיון
מה ההבדל העקרוני בין מצוות פרטיות לבין מצוות ששייכות לכלליות התורה?
מה הופך פרטים לכלל? האם יש הבדל בין כלל רגיל לכלל ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
