השבת וחטא העגל | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
שבת
התבוננות אמונית

קטגוריה משנית

3748

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שבת
הקדוש ברוך הוא מצווה את משה להזהיר את בני ישראל על שמירת השבת, ואומר: "את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם" 1 . בציווי, מדגיש הקדוש ברוך הוא שבשבת יש אות פנימי, סודי, המקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא.
האות המיוחד הקיים בשבת, המקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא ומודיע את קדושת עם ישראל הוא אות הנשמה היתירה הניתנת במתנה לכל אדם מישראל עם כניסתה של שבת, וניטלת ממנו עם יציאתה. הנשמה, אינה דבר מוחשי ומורגש, אולם אנשים שרמת חייהם היא רמה נשמתית, יכולים להרגיש את מתנת הנשמה היתירה שבשבת.

ידוע שישנן מדרגות חיים שונות: נפש; רוח; נשמה וכדו'. בישראל, ישנם אנשים המוכשרים, מי יותר ומי פחות להרגיש את חיי הנשמה. אנשים אלו הם הזוכים להרגיש את הנשמה היתירה שניתנת להם בשבת. על כן, זהו אות פנימי, סודי בין הקדוש ברוך הוא לישראל, אות המעיד לא רק על קדושת השבת אלא גם על קדושתם של ישראל. לא רק השבת נקראה "קודש" אלא גם ישראל נקראו "קודש", כמאמר הכתוב: "קודש ישראל לה', ראשית תבואתה" 2 .
אמנם, בשבת קיים גם אות בין הקדוש ברוך הוא לכלל העולם, אות מפורסם, שמתגלה על ידי עם ישראל, אך הוא שייך לכל האומות: "...אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" 3 . השבת מעידה גם על בריאת העולם כולו, בידי הקדוש ברוך הוא.

ה'אור החיים' הקדוש מבאר 4 , שמן האמור בתורה: " אך את שבתותי תשמורו" 5 , למדו חז"ל שהמילה "אך" למעט באה, שיש מצבים שבהם אין אנו מצווים לשמור את השבת. מצבים אלו הם מצבים שבהם קיים פקוח נפש המצריך חילול שבת לשם הצלת אדם מישראל. יסודה של הלכה זו הוא בהודעה האלוקית ש"קדושת נפש ישראל גדולה מקדושת השבת" 6 . זאת משום שעם-ישראל הוא הכלי שדרכו מתקיים רצון ה' בעולם, והוא הדרך לגילו כבוד ה' בו. גדולה קדושת אדם מישראל מקדושת השבת, משום שללא ישראל אין כל משמעות למצוות ומוטב לחלל שבת אחת על אדם מישראל, על מנת שיקיים שבתות הרבה 7 .

חטא העגל
חז"ל לימדו 8 שלא חטא דוד המלך בחטא בת שבע אלא על מנת להורות דרך תשובה ליחיד, ולא חטאו בני ישראל בחטא העגל, אלא על מנת להורות דרך תשובה לציבור. משמעות הדברים היא, שאת אותה הסייעתא דשמיא הנדרשת לכל אדם על מנת שיוכל להתגבר על יצרו, שבלעדיה "יצרו מתגבר עליו בכל יום" 9 .

חטא העגל הוא החטא הציבורי החמור ביותר שניתן לתאר. זהו חטא של בגידה בקדוש ברוך הוא, חטא המתבצע בזמן המקודש ביותר בחייו הלאומיים של עם ישראל. אחר שעם ישראל יצא ממצרים באותות ומופתים, עד ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" 10 , אחר ההתעלות אל מעמד הר סיני, באה הבגידה הנוראה בקדוש ברוך הוא, בגידה המתוארת על ידי חז"ל כבגידתה של כלה, המזנה תחת חופתה 11 .
אמנם, פרשנים רבים מבקשים למעט מעצמת החטא, כפי שעושה רבנו יהודה הלוי בספר הכוזרי 12 ואחרים 13 , אך עדיין, אחר כל ההסברים חטא העגל נותר חטא נורא, חטאו של ציבור גדול שהניח למיעוט שבו להביאו לבגידה בקדוש ברוך הוא.
אולם יכולים אנו לומר שזהו חטא נורא, רק אם תוך כדי דיבור נכיר בכך שיש לחטא תפקיד. אין אנו מקבלים את העובדה שציבור גדול שזכה להתעלות למדרגות רוחניות כה גבוהות כדור יוצאי מצריים יניח לאספסוף קולני ומועט להשפילו ממדרגתו. לכן, אנו מכירים בכך שהחטא עצמו הוא חלק מתכנית אלוקית ברורה, ויש לו ייעוד חשוב - ללמד דרך תשובה לציבור.

חז"ל לימדו 14 שהתשובה קדמה לעולם. בדברים אלה ביקשו חכמינו ללמד שהתשובה אינה מהלך טבעי, האדם השב בתשובה נדרש לגבור על טבעו ולשוב אל בוראו בלב שלם. לכן, יכולים אנו ללמוד דרך תשובה רק מאנשים מיוחדים, ראשוניים, הקשורים למקור האלוקי יותר מאחרים, ולכן תשובתם תהיה אות וסמל לבאים אחריהם.
דור יוצאי מצרים היה דור דעה, דור שזכה להכיר את ההנהגה האלוקית במכות מצריים, בקריעת ים-סוף, ובמעמד הר-סיני. זהו הדור הראשון של עם ישראל, עם שהוא "ראשית תבואתה" של הקדוש ברוך הוא, ולכן, על דור זה מוטל התפקיד ללמד דרך תשובה לציבור. דוד המלך הוא המלך הראשון לשלשלת המלכות הקבועה המקיימת את ברכת יעקב ש"לא יסור שבט מיהודה" 15 . מהיותו כזה, נגזר עליו שיהיה זה שמלמד דרך תשובה ליחיד.

הנפילה שבחטא העגל אינה נפילה אמיתית, אין בה ממש, זוהי תוצאה של בלבול, רוח שטות שנכנסה בעם 16 מכוחה של חוסר סבלנות לחכות למשה רבנו. חכמינו ז"ל מתארים שכאשר בא משה רבנו לפני הקדוש ברוך הוא ללמד זכות על ישראל, הוא פתח ואמר:
"רבון העולם עשו לך סיוע ואתה כועס עליהם? העגל הזה שעשו יהיה מסייעך! אתה מזריח את החמה והוא הלבנה, אתה הכוכבים והוא המזלות, אתה מוריד את הטל והוא משיב רוחות, אתה מוריד גשמים והוא מגדל צמחים, אמר הקדוש ברוך הוא: משה! אף אתה טועה כמותם? והלא אין בו ממש! אמר לו: אם כן, למה אתה כועס על בניך? הוי 'למה ה' יחרה אפך בעמך'" 17 .

ובמקום אחר 18 , מדמים חכמינו ז"ל את חטא העגל לחטאה של אשת איש המשחקת עם סריס. כלומר, העגל אין בו ממש, כוחותיו אינם כוחות, ולכן אין הקדוש ברוך הוא צריך לכעוס על עם ישראל. המלחמה בעבודה-זרה היא מלחמה בדמיון של כוחות שכביכול יכולים "להחליף" את הקדוש ברוך הוא, כפי שהרב זצ"ל מאריך לבאר באורות האמונה.

גם בדורנו, כשרואים אנו את כל הסבוכים, התהיות, והנפילות הרוחניות שדורנו מצוי בהן, בטוחים אנו שישנה דרך תשובה, ושכל הנפילות הן דמיוניות ודרך התשובה קלה ובטוחה היא.
עניין נוסף שיש לעמוד עליו בהקשר של חטא העגל והתשובה על חטא זה, קשור בתהליך הפסיכולוגי העובר על נפשו של החוטא. לעיתים קרובות, כאשר האדם חוטא, מצוי בנפילה רוחנית, נפשו מתמלאת ייאוש, הוא מרגיש בקרבו הרגשת חולשה רוחנית והוא אומר לעצמו: "כיצד אשא פניי לפני בוראי בעבודת ה', בלימוד תורה ובתפילה, אחר שנתלכלכתי כל-כך בחטא?". בעקבות הרגשה זו, מחפש החוטא עיסוקים שונים שאינם בגדר עבודת ה', הוא מבקש להתרחק קמעה מן החטא בטרם ישוב לעבודת בוראו.

מהלך פסיכולוגי זה עטוף בהרגשת מוסר כליות, החוטא מרגיש כי מידת האמת שבו, היא שאינה מניחה לו לעשות שקר בנפשו ולעבוד את בוראו, בעודו מלוכלך בחטאו. אולם עלינו להכיר בכך שזהו סיבוך מסוכן של החטא, סיבוך שעלול להביא בעקבותיו נפילות נוספות על החוטא. הגישה הבריאה והנכונה חייבת להיות שאחר הנפילה, צריכה מייד לבוא עלייה רוחנית. ההימנעות מעבודת ה', אין בכוחה לטהר את החוטא מחטאו, וכי מי שאכל שום ישוב ויאכל שום?! 19 יש להכיר בכך שהדרך להיטהרות מן החטא היא דווקא באמצעות לימוד התורה, ועבודת התפילה, שהן מקווה מטהר לחוטאים. לכן, מייד אחר החטא, צריך האדם לקום מנפילתו, להסיר ייאוש מלבו, ולשוב אל בוראו בשמחה.

לימוד זה, יכולים אנו ללמוד מחטאם של ישראל בחטא העגל. אחר חטא העגל, מכריז הקדוש ברוך הוא: "הנה מלאכי ילך לפניך... כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה..." 20 . כשהעם שומע דברים אלו הוא מתמלא בושה על החטא הנורא שחטא, ומרגיש שאכן, גרם החטא לריחוקו מהקדוש ברוך הוא. העם מרגיש שהקדוש ברוך הוא אינו חפץ בו עוד, ובעקבות כך: "וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו" 21 . העם מרגיש מרוחק מהקדוש ברוך הוא ואינו מרגיש עוד זכאי לשאת את אותם כתרים שניתנו לכל אחד מישראל בעת שאמרו "נעשה ונשמע" 22 .
נשים לב: הקדוש ברוך הוא לא ציוה עדיין את בני ישראל להוריד את עדיים, אלא שהעם, מאחר שהרגיש מרוחק מהקדוש ברוך הוא נמנע מלשאת את אותם כתרי כבוד שניתנו לו במעמד הר סיני. אמנם, עקב אי רצונו של העם לשאת עדיים אלו, בא הציווי האלוקי: "ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך" 23 .

הווה אומר: מאחר שהעם הרחיק עצמו מן הקדוש ברוך הוא כשהרגיש בושה על חטא העגל, אף הקדוש ברוך הוא הרחיק עצמו מן העם, וציוה עליו להוריד את עדיו מעליו. נמצא שלמעשה החוטא, הוא הקובע את מצבו הרוחני אחר החטא, והוא הקובע את דינו. לכן, מסתבר שאילו לא היו ישראל נמנעים מלשאת את כתריהם מייד אחר חטא העגל, לא היה הקדוש ברוך הוא דורש מהם להסיר מראשיהם את הכתרים. אך כיון שהעם לא השכיל לקום מייד מן הנפילה, הוא איבד את הכתרים, והמשיך את מהלך נפילתו הרוחנית.

^ 1 שמות ל"א, י"ג.
^ 2 ירמיהו ב, ג.
^ 3 שמות ל"א, י"ז.
^ 4 אור החיים, שם, י"ג.
^ 5 שמות שם.
^ 6 לשון ה'אור החיים' שם.
^ 7 יומא, פ"ה ע"ב.
^ 8 סנהדרין ק??
^ 9 ע"פ סוכה, נ"ב ע"ב.
^ 10 ילקוט שמעוני, בשלח, רמז רמ"ד.
^ 11 ראה: במדבר רבה, כ, כ"ד.
^ 12 כוזרי, מאמר ראשון, צ"ז (אבן שמואל).
^ 13 ראה: אבן עזרא, שמות ל"ב, א; בית הלוי עה"ת, שם.
^ 14 ראה: בראשית רבה, א, ד.
^ 15 בראשית מ"ט, י.
^ 16 ראה סוטה, ג ע"א.
^ 17 שמות רבה, מ"ג, ו.
^ 18 שם, שם, ז.
^ 19 ע"פ ברכות, נ"א ע"א.
^ 20 שמות ל"ג, ג.
^ 21 שם, שם, ד.
^ 22 ראה שבת, פ"ח ע"א.
^ 23 שמות שם, שם, ה.

התבוננות אמונית

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
38 דק'
לנתיבות ישראל
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (2)
שיעור מס' 91
ט"ז סיון תשפ"ג
9 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"אשרינו", "מה טוב", "ומה נעים", "ומה יפה"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
ב' באדר תשפ"ה

התבוננות אמונית

התבוננות אמונית
בצל כנפיך יחסיון
הרב יוסף נווה | כט אלול תשפ"ד
התבוננות אמונית
בינת השבת
הרב יוסף צבי רימון | אייר תשע"ט
3 דק'
פתחי מועדים
איך הופכים את השבת לשמחה ומשמעותית יותר?
הרב אלישיב קפקה | ניסן תש"פ
42 דק'
מאמר ראשון
הסיבות לחיוב מצוות השבת
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 57
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ב תמוז תשע"א

התבוננות אמונית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב ינון גרוסברג
הרב דוד חי הכהן
הרב יוסף צבי רימון
הרב שלמה שושן
הרב מרדכי הוכמן
הרב אליעזר מלמד
הרב מרדכי גרינברג
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו