ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
החיד"א שמר היטב על המכתב ותפר אותו בבגדו פן יאבד בטלטולי הדרך הקשה. הוא יצא לדרכו. ארכו לו הימים, רבו נדודיו בים וביבשה והשתבשו דרכיו, ומרוב ייסורי הגוף והנפש שכח את המכתב של רבו.
כאשר הגיע החיד"א לאדמת ארץ ישראל נפל על פניו, השתטח מלוא קומתו ארצה ועיניו מלאו דמעות. לאחר שפסע ארבע אמות בארץ הקודש קיבל על עצמו שלא ליהנות מצדקה אלא מיגיע כפיו בלבד. הוא הגיע לירושלים והתיישב בה, רכש חמור להוביל טיח ולמוכרו בחוצות ירושלים, וכך פרנס את בני ביתו בעבודה קשה, ובכל זמנו הפנוי למד בצנעה בבית המדרש.
יום אחד, כעבור שנתיים, בפתע פתאום מת חמורו ובטלה פרנסתו. היה לו צר מאוד על כך, אבל הוא לא התריס כלפי מעלה והצדיק עליו את הדין, באומרו שבוודאי חטא ולכן נשבר מטה לחמו. ואז משום מה משמש בבגדיו ומצא לפתע את מכתבו של אור החיים שעשאו שליח להניחו בכותל המערבי. הוא הבין מיד מהו עוונו: במשך שנתיים מעל בשליחותו של רבו כאשר המכתב היה צרור בין בגדיו והוא שכחו.
הוא קרע את כנף בגדו והוציא את המכתב. לאחר מכן הלך למקווה, טבל ש"י טבילות בכוונה וישב בתענית כדי לכפר על עוונו. בשעת מנחה הלך לכותל המערבי עם המכתב. כאשר הגיע ניגש ברעד אל האבנים הגדולות, הניח את המכתב בסדק שבין שתי אבנים, עמד בפינה והתפלל בעבור רבו הקדוש.
כאשר סיים את תפילתו חזר לביתו בשמחה גדולה ואחר כך הלך לבית המדרש להגות בתורה כהרגלו. משום מה נפל פחדו על האנשים אשר למדו מסביבו. הם ניגשו אליו ביראה גדולה ושאלו לשלומו, כאילו ראו אותו לראשונה בחייהם.
החיד"א התפלא: הרי הוא נמצא כשנתיים בעיר הקודש, ומדוע רק עכשיו האנשים שמים לב אליו ומברכים אותו בכזאת יראה?! כאשר הביע בפניהם את תמיהתו השיבו כי קרן אור פניו ולכן נפל פחדו עליהם. אמר להם החיד"א כי אינו יודע על מה הם מדברים.
ואז ניגש לחיד"א הראשון לציון, רבם של יהודי ארץ ישראל, ואמר: "ספר לי מה עשית היום וכל מה שעבר עליך".
"לא עשיתי דבר מיוחד", תמה החיד"א, "דרכי היום הייתה כבכל יום, פרט לעובדה שחמורי שבק חיים ולא יכולתי לעבוד". ואז נזכר והוסיף: "ולבושתי עליי להזכיר את חטאי כי שכחתי במשך שנתיים להטמין את המכתב שנתן לי מורי ורבי אור החיים הקדוש בין אבני הכותל, והיום תיקנתי את המעוות".
"ברצוני לראות את המכתב שיצא מיד קודשו של אור החיים!", ביקש הראשון לציון.
החיד"א מיאן להראות לרב את מקום מכתבו של אור החיים בין אבני הכותל. לאחר הפצרות נוספות גזר הראשון לציון על החיד"א שיראה לו היכן הטמין את דברי אור החיים. החיד"א נאלץ לציית לדברי המרא דאתרא והלך עמו לכותל, שם הצביע מרחוק על המקום המדויק שבו הטמין את המכתב.
הראשון לציון ניגש לחריץ שבין האבנים, הוציא את הנייר המקופל, פתח אותו וקרא בחרדת קודש את המילים הבאות: "אחותי כלה, אבקש ממך שתבואי לעזרת תלמידי יקירי שנמצא בצרה".
הראשון לציון לא היה מסוגל לפצות את פיו מרוב תדהמה. הוא חזר בדממה לבית מדרשו ומיד מינה את החיד"א למורה צדק בירושלים.
מאז יצא לרבי חיים דוד יוסף אזולאי שם טוב בארץ ובעולם כולו, והוא יצא בשליחותם של תלמידי החכמים בירושלים למקומות רבים, ועשה חסדים וטובות לכל יושבי ארץ ישראל. בשנותיו האחרונות שימש כרב בליבורנו באיטליה, שם הוציא לאור את רוב ספריו הקדושים, ושם נפטר בי"א באדר בשנת תקס"ו (1806 למניינם). בשנת תש"כ הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו אחר כבוד בהר המנוחות בירושלים.
מתוך העיתון בשבע
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
קשה עליי פרידתכם
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
