ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ברכה מגיעה ממקום עמוק בנפש. כשאדם רוצה להעמיק בנושא מסוים, עליו לעצור רגע את מרוץ החיים, להתכנס פנימה ולהעמיק. לכן, כולנו יודעים ששיחות חשובות לא משוחחים סתם כך 'על הדרך', אלא מפנים זמן, קובעים פגישה, ומדברים בישוב הדעת המוביל להעמקה בנושא.
מעניין לעניין בנקודה דומה, שמעתי פעם ממו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב –
מעשה בחסיד אחד שבא אל האדמו"ר ושאלה בפיו: "רבי, כידוע בכל דור יש לו' צדיקים נסתרים המקיימים את העולם. נמצא, שהצדיקים הגלויים אינם אלה שעליהם העולם עומד, ויש צדיקים גדולים מהם. אם כן אינכם הצדיקים הגדולים, אתמה"?
ענה לו הרבי – "אוי ואבוי, אם היינו מה שאתם חושבים שאנחנו". רוצה לומר - לצדיקים הגלויים יש רבדים נסתרים, כך שגם הם צדיקים נסתרים.
אמירה זו מבטאת את התחושה הפנימית הקיימת אצל כולנו, שהעולם החיצוני הוא רדוד, ואילו העומק מצוי בעולם הפנימי. שיא העומק מצוי בסוד, הנותר גנוז וצפון מהחיצוניות. הצדקות הגדולה מצויה במקום נסתר, והיא הנותנת את לח החיים לעולם. יש עניינים שחשוב לשומרם בסוד, ומי שמגלה אותם מבזבז את מעלתם וגדולתם. מי שאין לו סודות הוא חיצוני ורדוד, אך "ישראל נגאלו ממצריים בזכות שלא גילו מסתורין שלהם".
בדרך כלל, בעומק סודי זה יש גם עוצמות גדולות. בקשר בין אוהבים, הרי רק אם ישמרו על הסוד שביניהם, תיווצר עוצמה גדולה ועמוקה של אהבה.
ספר ויקרא, ספר המקדש והקורבנות, נפתח בכפילות תמוהה – "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד...", לשם מה לכתוב גם 'ויקרא' וגם 'וידבר'? ועוד קשה – מדוע הפתיחה הלא אופיינית במילה – 'ויקרא?. ולא עוד, אלא שה – א' של ויקרא היא א' קטנה, כביכול היה כתוב 'ויקר', ורק ה- א' הקטנה הופכת זאת ל- ויקרא.
ההבדל בין 'ויקרא' ל – 'ויקר' מודגש בדברי רש"י – "לכל דברות, ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה לשון חיבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר ויקר אלוקים אל בלעם".
עם נביאי אומות העולם, ה' מדבר במקרה, נפגש איתם 'על הדרך', שם מתגלים העניינים החיצוניים והטמאים. לעומת זאת – למשה, נביאם של ישראל, ה' קורא לפגישה באוהל מועד. קודם כל עוצרים את שטף החיים, עוזבים את העולם החיצוני, נכנסים פנימה אל האוהל. רק כך יכולים להתגלות הסודות הגדולים והעמוקים. קודם כל – 'ויקרא', רק אחר כך אפשר להתחיל לדבר – 'וידבר'.
המילה 'קדושה' בעברית היא מלשון 'פרישות'. ספר המקדש – הקדושה יכול להתגלות רק בפרישה מחיצוניות החיים, וכניסה למקום פנימי ונסתר. רק במקום כזה תתגלה חיבה ואהבה בעוצמות גדולות. ואכן – רש"י שם מבאר בהמשך, שהקול שהגיע לאוזני משה היה קול חזק, שעליו נאמר – "קול ה' בכוח... קול ה' שובר ארזים", ובכל זאת היה הקול נשמע רק באוהל מועד, ולא היה יוצא מחוץ לאוהל. עוצמות גדולות ממוקדות ופנימיות.
זו כל מהותו של הביטוי 'אוהל מועד', מקום שקובעים זמן ומועד (ומקום) לפגישה פנימית. לכן ה – א' קטנה, כי - א' שהיא גימטרייה אחת, מבטאת את הנקודה הקטנה והפנימית, שורש הכל.
ימי חודש אדר, שבהם אוספים את מחצית השקל לקראת פתיחת שנת הקורבנות במקדש בחודש ניסן, הם הזמן המתאים להתעוררות הכיסופים למקדש. מול העולם החיצוני והרדוד האופף אותנו, עולם מוחצן שהרייטינג והגלוי בו הוא העיקר, נייחל לבניין המקדש, מקום ה- א' הקטנה, מקום בו מתגלה האהבה העמוקה והסודית בינינו לאבינו שבשמיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















