ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ברכה מגיעה ממקום עמוק בנפש. כשאדם רוצה להעמיק בנושא מסוים, עליו לעצור רגע את מרוץ החיים, להתכנס פנימה ולהעמיק. לכן, כולנו יודעים ששיחות חשובות לא משוחחים סתם כך 'על הדרך', אלא מפנים זמן, קובעים פגישה, ומדברים בישוב הדעת המוביל להעמקה בנושא.
מעניין לעניין בנקודה דומה, שמעתי פעם ממו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב –
מעשה בחסיד אחד שבא אל האדמו"ר ושאלה בפיו: "רבי, כידוע בכל דור יש לו' צדיקים נסתרים המקיימים את העולם. נמצא, שהצדיקים הגלויים אינם אלה שעליהם העולם עומד, ויש צדיקים גדולים מהם. אם כן אינכם הצדיקים הגדולים, אתמה"?
ענה לו הרבי – "אוי ואבוי, אם היינו מה שאתם חושבים שאנחנו". רוצה לומר - לצדיקים הגלויים יש רבדים נסתרים, כך שגם הם צדיקים נסתרים.
אמירה זו מבטאת את התחושה הפנימית הקיימת אצל כולנו, שהעולם החיצוני הוא רדוד, ואילו העומק מצוי בעולם הפנימי. שיא העומק מצוי בסוד, הנותר גנוז וצפון מהחיצוניות. הצדקות הגדולה מצויה במקום נסתר, והיא הנותנת את לח החיים לעולם. יש עניינים שחשוב לשומרם בסוד, ומי שמגלה אותם מבזבז את מעלתם וגדולתם. מי שאין לו סודות הוא חיצוני ורדוד, אך "ישראל נגאלו ממצריים בזכות שלא גילו מסתורין שלהם".
בדרך כלל, בעומק סודי זה יש גם עוצמות גדולות. בקשר בין אוהבים, הרי רק אם ישמרו על הסוד שביניהם, תיווצר עוצמה גדולה ועמוקה של אהבה.
ספר ויקרא, ספר המקדש והקורבנות, נפתח בכפילות תמוהה – "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד...", לשם מה לכתוב גם 'ויקרא' וגם 'וידבר'? ועוד קשה – מדוע הפתיחה הלא אופיינית במילה – 'ויקרא?. ולא עוד, אלא שה – א' של ויקרא היא א' קטנה, כביכול היה כתוב 'ויקר', ורק ה- א' הקטנה הופכת זאת ל- ויקרא.
ההבדל בין 'ויקרא' ל – 'ויקר' מודגש בדברי רש"י – "לכל דברות, ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה לשון חיבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר ויקר אלוקים אל בלעם".
עם נביאי אומות העולם, ה' מדבר במקרה, נפגש איתם 'על הדרך', שם מתגלים העניינים החיצוניים והטמאים. לעומת זאת – למשה, נביאם של ישראל, ה' קורא לפגישה באוהל מועד. קודם כל עוצרים את שטף החיים, עוזבים את העולם החיצוני, נכנסים פנימה אל האוהל. רק כך יכולים להתגלות הסודות הגדולים והעמוקים. קודם כל – 'ויקרא', רק אחר כך אפשר להתחיל לדבר – 'וידבר'.
המילה 'קדושה' בעברית היא מלשון 'פרישות'. ספר המקדש – הקדושה יכול להתגלות רק בפרישה מחיצוניות החיים, וכניסה למקום פנימי ונסתר. רק במקום כזה תתגלה חיבה ואהבה בעוצמות גדולות. ואכן – רש"י שם מבאר בהמשך, שהקול שהגיע לאוזני משה היה קול חזק, שעליו נאמר – "קול ה' בכוח... קול ה' שובר ארזים", ובכל זאת היה הקול נשמע רק באוהל מועד, ולא היה יוצא מחוץ לאוהל. עוצמות גדולות ממוקדות ופנימיות.
זו כל מהותו של הביטוי 'אוהל מועד', מקום שקובעים זמן ומועד (ומקום) לפגישה פנימית. לכן ה – א' קטנה, כי - א' שהיא גימטרייה אחת, מבטאת את הנקודה הקטנה והפנימית, שורש הכל.
ימי חודש אדר, שבהם אוספים את מחצית השקל לקראת פתיחת שנת הקורבנות במקדש בחודש ניסן, הם הזמן המתאים להתעוררות הכיסופים למקדש. מול העולם החיצוני והרדוד האופף אותנו, עולם מוחצן שהרייטינג והגלוי בו הוא העיקר, נייחל לבניין המקדש, מקום ה- א' הקטנה, מקום בו מתגלה האהבה העמוקה והסודית בינינו לאבינו שבשמיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
