ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
בספר במדבר אנו מוצאים סיום דומה: "אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו".
לכאורה, מדובר בפסוקים בעלי תוכן דומה, אולם מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל, הסביר שיש הבדל גדול בין המקרים:
המסגרת של ספר ויקרא היא מקומה של השכינה, כלומר: ב"אהל מועד" או ב"הר סיני".
לעומת זאת, המסגרת של ספר במדבר היא "ערבות מואב", מקומם של בני ישראל.
נראה שהבדל זה אינו מקרי, אלא הוא משקף שוני גדול בין שני חומשים אלה.
כאשר זוג מתחתן, ישנם דברים בסיסיים שכל אחד אמור לקיים. אולם, פרט לכך, ישנם דברים שיילמדו במהלך השנים. ברית הנישואין יוצרת התמודדויות שונות בחיים, הדורשות תגובות מתאימות ונכונות.
הנביא ירמיהו (ב, ב) מתאר את ראשית תקופת המדבר, כחתונה:
"כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
כנסת ישראל התחתנה עם הקב"ה וכרתה עמו ברית. כיוון שכך, בתחילת הדרך, בספר ויקרא, מובאות המצוות הבסיסיות שאינן תלויות במציאות זו או אחרת. אלו הן מצוות של "אוהל מועד" או של "הר סיני", כלומר מצוות הנובעות מעצם הברית שבין כנסת ישראל והקב"ה. המצוות של ספר ויקרא אינן תלויות בגורמים משתנים, וכיוון שכך, בספר זה ישנה התעלמות מממדי הזמן והמקום.
לעומת זאת, בספר במדבר, רוב המצוות הן תגובה למציאות. בדומה לכך, כותב הרמב"ן (בהקדמה לספר במדבר) שהמצוות שבספר הן בדרך כלל צרכי שעה.
עיון בספר במדבר יגלה שחלק משמעותי מהמצוות המופיעות בו מגיע בעקבות אירועים שונים, מתוך התמודדות עם האתגרים המתגלים במהלך תקופת הנישואין:
הציווי על פסח שני מגיע בעקבות אנשים שהיו טמאים בפסח ראשון ובאים אל משה: "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ט, ז)"; השליו ניתן בעקבות המתאוננים; יסודות בהלכות צרעת ובדיני קל וחומר נלמדים בעקבות דיבורה של מרים הנביאה; באופן דומה באות מצוות מתנות כהונה כתגובה למחלוקת קרח ועדתו; מצוות הירושה ניתנת כתגובה לפרשת בנות צלפחד ועוד.
נדמה שהבדל מהותי זה בין ספר ויקרא לספר במדבר משתקף בהבדל נוסף הקיים בין הפסוק האחרון בספר ויקרא לפסוק האחרון בספר במדבר. בויקרא מדובר רק על "מצוות", לעומת זאת בבמדבר מדובר גם על "משפטים". משפטים הם דברים המתפתחים בהתאם למציאות.
בספר ויקרא, כאמור, נמצאים דברים בסיסיים הפותחים את חתונתם של עם ישראל והקב"ה. בחתונה, מנסים לשכוח מכל הבעיות העשויות להתפתח, מכל הקשיים שעשויים להיות במהלך החיים. מאוחר יותר, בספר במדבר, תהיה ההתמודדות עם מצבי החיים השונים.
חז"ל במדרש רבה (ויקרא, צו ז, ג) אומרים שנוהגים ללמד ילדים קטנים תחילה בספר ויקרא "אמר רבי אסי מפני מה מתחילין תינוקות בתורת-כהנים ואין מתחילין בבראשית? אלא שהתינוקות טהורין והקרבנות טהורין יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים".
מו"ר הסביר, שהילדים הולכים בדרך שבה הלכה כנסת ישראל. תחילה יוצרים קשר עם הקב"ה וכורתים ברית, מבלי לחשוב על הקשיים והבעיות העשויים להתפתח. כיוון שכך פותחים בספר ויקרא המנותק מממדי הזמן והמקום ועסוק כולו בחיבור לקב"ה.
לאחר שיתבגרו, ילמדו כיצד להתמודד עם האתגרים השונים, כיצד לשלב את הברית המיוחדת שבין הקב"ה לכנסת ישראל בחיים הדינמיים של כל אחד ואחד בעם ישראל, ושל כנסת ישראל כולה.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חכמת התורה ומדעים
מהי אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך ללמוד גמרא?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
תיקון ימי השובבי"ם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
