ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעַכְשָׁו נִשְׁאֲרָה הַשְּׁאֵלָה הַשֵּׁנִית: אֵיךְ סִפְּקוּ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ* מֵה' יִתְבָּרַךְ•. אֲבָל הַגָּדָה זוֹ מִתְפָּרֶשֶׁת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ: כִּי עִם הֱיוֹתָם יוֹדְעִים שֶׁסָּפֵק טָהוֹר* עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת*, הָיוּ אוֹמְרִים טָמֵא, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהַכְרָעַת הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לָהֶם בְּחַיֵּיהֶם, וְשִׂכְלָם הָיָה מְחַיֵּב לְטַמֵּא, הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת, שֶׁכֵּן מְחַיֵּב הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וְהַשְּׁאָר*, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת, אֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן מַעֲשֶׂה בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא טִהֲרוּ בַּעֲלֵי מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהֲלָכָה כִּדְבָרָיו, וְלֹא נִסְתַּפֵּק לָהֶם שֶׁהָעִנְיָן מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא סֻפַּק עַל אֵלּוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא". וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ: "מַאן נוֹכַח*? נוֹכַח רַבָּה בַּר נַחְמָנִי", וְלֹא בָּאת לוֹ* הַכְרָעָה מִן הָאֱמֶת*, כִּי לֹא נִסְתַּפְּקוּ בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אֶלָּא שֶׁהִכְרִיעַ שֶׁשֵּׂכֶל הָאָדָם מְחַיֵּב – כְּפִי הַתּוֹרָה וְהַמִּדּוֹת שֶׁהִיא נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן – לְטַהֵר, וּמַה שֶּׁהָיוּ מְטַמְּאִין*, לֹא הָיָה רַק מִקֹּצֶר שִׂכְלָם בְּעֵרֶךְ הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, אוֹ מֵהִתְרַשְּׁלָם מִלִּמּוּד בְּחַיֵּיהֶם. וְאָמְנָם, אִם יִרְבּוּ הַמְטַמְּאִין עַל רַבָּה בַּר נַחְמָנִי שֶׁהָיָה מְטַהֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַסְכִּים לָאֱמֶת* יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא יַעֲשׂוּ הַמְרֻבִּים מַעֲשֶׂה לְטַהֵר עַל פִּי סְבָרַת הַיָּחִיד, לְפִיכָךְ צִוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁהַכְרָעַת הַמְרֻבִּים תַּכְרִיעַ, וְהַיָּחִיד מְצֻוֶּה לַעֲשׂוֹת כְּהַסְכָּמָתָם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בִּלְתִּי מַסְכִּימִים אֶל הָאֱמֶת, שֶׁכָּךְ צִוָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרוֹ: "לֹא תָסוּר".
___________________________________
בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ – אחר שהתברר להם מהי דעת הקב"ה. סָּפֵק טָהוֹר – במקרה מסופק הדין הוא טהור. הָאֱמֶת – האמת המוחלטת האלוהית. וְהַשְּׁאָר – הדעה החולקת. מַאן נוֹכַח – מי יכריע במחלוקת. בָּאת לוֹ – הגיע לידי. מִן הָאֱמֶת – בגלל שזו האמת האלוהית. הָיוּ מְטַמְּאִין – נפשות הצדיקים. מַסְכִּים לָאֱמֶת – מכוון לאמת.
ביאורים
הר"ן ממשיך לעסוק בעניינה של אגדת חז"ל העוסקת במחלוקת בין הקב"ה לבין 'מתיבתא דרקיעא', שהוכרעה על ידי רבה בר נחמני. כאמור לעיל, הר"ן סובר שבמתיבתא דרקיעא יושבים אנשים שנפטרו כבר אך הם עדיין נמצאים במציאות הקשורה לעולם החומר. כעת פונה הר"ן להסביר כיצד יתכן שהספק נותר בעינו גם לאחר שהקב"ה הכריע באופן שונה, עד שנדרשו להכרעתו של רבה.
הר"ן מסביר שבאמת לא היה ספק לאף אחד מהי האמת. ברור היה לכולם שאם הקב"ה מכריע באופן מסוים, זו האמת. אולם כיוון שהקב"ה קבע בנתינת התורה שההכרעה תהיה דווקא על פיהם של חכמי ישראל, על פי הבנתם בתורה מכח השכל האנושי , לכן, גם אם נדע בדרך על טבעית שהאמת אינה כן, לא נוכל להכריע על פיה. זו הסיבה שאנשי מתיבתא דרקיעא חיכו להכרעתו של רבה. הם, שהיו בעבר תלמידי חכמים בעולם הזה, נותרו עם הכח שכלי, ועם היכולת להשיג את האמת התורנית מצד השכל האנושי. אולם הם חששו שעדיין רמתם השכלית או כמות העיסוק התורני שלהם לא היה מספיק כדי להשיג מעלה שכלית אנושית מספיק גבוהה, ולכן הם בחרו לשאול את רבה, הנושא עימו את כל התנאים הנצרכים להשגת האמת המתגלה לשכל האנושי באופן המושלם ביותר והוא זה שבאמת הכריע בניגוד לדעתם.
הר"ן מעיר, שעם זאת שקיים ערך רב ומקום מרכזי להכרעת השכל האנושי, גם חכמים בעלי שׂכל מפותח וידיעות רבות, כפופים לדעתו של הרוב, ולכן אפילו דעתו של אדם כמו רבה, לא הייתה מתקבלת להלכה אם הייתה עומדת בניגוד לדעת הרוב.
אגדת חז"ל עמוקה זו, מבליטה עד כמה גדול הוא כוחם של חכמי ישראל, ועד היכן יכול להגיע כוחו של השכל האנושי של האדם אם הוא משכיל לעמול לחבּרו לחשיבה של תורה.
הרחבות
•לא בשמים היא
אֵיךְ סִפְּקוּ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ מֵה' יִתְבָּרַךְ. כאן עולה הניגוד החריף בין השכל האנושי לתורה האלוהית . רבי אריה לייב הלר דן בדברי הר"ן והקשה: כיצד יכולים אנו לחדש בתורה, הרי יש חשש גדול שנטעה, שהרי כך קרה אפילו לחכמים הגדולים בישיבה של מעלה? הוא מתרץ על פי המדרש: "אמר ר' סימן: בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם, נעשו מלאכי השרת כתות כתות... חסד אומר: יברא, שכולו מלא חסדים. ואמת אומר: לא יברא, שכולו מלא שקרים. צדק אומר: יברא, שעושה צדקות. שלום אומר: אל יברא, שכולו קטטה. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכה ארצה, שנאמר 'ותשלך אמת ארצה'. אמרו לפניו: רבש"ע, אתה מבזה תכשיט שלך?! אמר הקדוש ברוך הוא: רצוני שתעלה אמת מן הארץ" [ילקוט שמעוני יג] ומבאר: "משום שידוע ששכל האדם ילאה להשיג האמת בהיות בארץ שורשו, ולזה אמרו אתה מבזה תכשיט שלך, כיון שעיקר הבריאה עבור התורה, והאדם בשכלו האנושי מהנמנע להשיג האמת האמיתי, וכאשר יתנהגו העולמות כולם... על פי תורת האדם ולא יהיה על פי האמת – הרי אתה מבזה תכשיט שלך שחותמך אמת! ועל זה השיב הקדוש ברוך הוא: זהו רצוני שתעלה אמת מן הארץ! – והאמת יהיה כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי ולשכון כבוד בארצינו" [הקדמה לקצות החושן]. הקב"ה חפץ שאנחנו נלמד תורה בכוחות עצמנו ושנברר את האמת בכלים העומדים לרשותנו, בלי להתחשב בשיקולים אחרים, כבת קול וכדומה.
שאלות לדיון
רבה בר נחמני היה יחיד מול כל ישיבה של מעלה. מדוע נהגו כמותו?
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" – לכאורה דין זה נאמר לגבי היחס של תלמיד לגדולי הדור. אם כן, מדוע זה קשור לדין של "אחרי רבים להטות"?
אנחנו קודש למענך
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לאן שבים ולמה מתוודים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
