ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעַכְשָׁו נִשְׁאֲרָה הַשְּׁאֵלָה הַשֵּׁנִית: אֵיךְ סִפְּקוּ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ* מֵה' יִתְבָּרַךְ•. אֲבָל הַגָּדָה זוֹ מִתְפָּרֶשֶׁת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ: כִּי עִם הֱיוֹתָם יוֹדְעִים שֶׁסָּפֵק טָהוֹר* עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת*, הָיוּ אוֹמְרִים טָמֵא, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהַכְרָעַת הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לָהֶם בְּחַיֵּיהֶם, וְשִׂכְלָם הָיָה מְחַיֵּב לְטַמֵּא, הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת, שֶׁכֵּן מְחַיֵּב הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וְהַשְּׁאָר*, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת, אֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן מַעֲשֶׂה בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא טִהֲרוּ בַּעֲלֵי מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהֲלָכָה כִּדְבָרָיו, וְלֹא נִסְתַּפֵּק לָהֶם שֶׁהָעִנְיָן מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא סֻפַּק עַל אֵלּוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא". וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ: "מַאן נוֹכַח*? נוֹכַח רַבָּה בַּר נַחְמָנִי", וְלֹא בָּאת לוֹ* הַכְרָעָה מִן הָאֱמֶת*, כִּי לֹא נִסְתַּפְּקוּ בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אֶלָּא שֶׁהִכְרִיעַ שֶׁשֵּׂכֶל הָאָדָם מְחַיֵּב – כְּפִי הַתּוֹרָה וְהַמִּדּוֹת שֶׁהִיא נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן – לְטַהֵר, וּמַה שֶּׁהָיוּ מְטַמְּאִין*, לֹא הָיָה רַק מִקֹּצֶר שִׂכְלָם בְּעֵרֶךְ הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, אוֹ מֵהִתְרַשְּׁלָם מִלִּמּוּד בְּחַיֵּיהֶם. וְאָמְנָם, אִם יִרְבּוּ הַמְטַמְּאִין עַל רַבָּה בַּר נַחְמָנִי שֶׁהָיָה מְטַהֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַסְכִּים לָאֱמֶת* יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא יַעֲשׂוּ הַמְרֻבִּים מַעֲשֶׂה לְטַהֵר עַל פִּי סְבָרַת הַיָּחִיד, לְפִיכָךְ צִוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁהַכְרָעַת הַמְרֻבִּים תַּכְרִיעַ, וְהַיָּחִיד מְצֻוֶּה לַעֲשׂוֹת כְּהַסְכָּמָתָם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בִּלְתִּי מַסְכִּימִים אֶל הָאֱמֶת, שֶׁכָּךְ צִוָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרוֹ: "לֹא תָסוּר".
___________________________________
בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ – אחר שהתברר להם מהי דעת הקב"ה. סָּפֵק טָהוֹר – במקרה מסופק הדין הוא טהור. הָאֱמֶת – האמת המוחלטת האלוהית. וְהַשְּׁאָר – הדעה החולקת. מַאן נוֹכַח – מי יכריע במחלוקת. בָּאת לוֹ – הגיע לידי. מִן הָאֱמֶת – בגלל שזו האמת האלוהית. הָיוּ מְטַמְּאִין – נפשות הצדיקים. מַסְכִּים לָאֱמֶת – מכוון לאמת.
ביאורים
הר"ן ממשיך לעסוק בעניינה של אגדת חז"ל העוסקת במחלוקת בין הקב"ה לבין 'מתיבתא דרקיעא', שהוכרעה על ידי רבה בר נחמני. כאמור לעיל, הר"ן סובר שבמתיבתא דרקיעא יושבים אנשים שנפטרו כבר אך הם עדיין נמצאים במציאות הקשורה לעולם החומר. כעת פונה הר"ן להסביר כיצד יתכן שהספק נותר בעינו גם לאחר שהקב"ה הכריע באופן שונה, עד שנדרשו להכרעתו של רבה.
הר"ן מסביר שבאמת לא היה ספק לאף אחד מהי האמת. ברור היה לכולם שאם הקב"ה מכריע באופן מסוים, זו האמת. אולם כיוון שהקב"ה קבע בנתינת התורה שההכרעה תהיה דווקא על פיהם של חכמי ישראל, על פי הבנתם בתורה מכח השכל האנושי , לכן, גם אם נדע בדרך על טבעית שהאמת אינה כן, לא נוכל להכריע על פיה. זו הסיבה שאנשי מתיבתא דרקיעא חיכו להכרעתו של רבה. הם, שהיו בעבר תלמידי חכמים בעולם הזה, נותרו עם הכח שכלי, ועם היכולת להשיג את האמת התורנית מצד השכל האנושי. אולם הם חששו שעדיין רמתם השכלית או כמות העיסוק התורני שלהם לא היה מספיק כדי להשיג מעלה שכלית אנושית מספיק גבוהה, ולכן הם בחרו לשאול את רבה, הנושא עימו את כל התנאים הנצרכים להשגת האמת המתגלה לשכל האנושי באופן המושלם ביותר והוא זה שבאמת הכריע בניגוד לדעתם.
הר"ן מעיר, שעם זאת שקיים ערך רב ומקום מרכזי להכרעת השכל האנושי, גם חכמים בעלי שׂכל מפותח וידיעות רבות, כפופים לדעתו של הרוב, ולכן אפילו דעתו של אדם כמו רבה, לא הייתה מתקבלת להלכה אם הייתה עומדת בניגוד לדעת הרוב.
אגדת חז"ל עמוקה זו, מבליטה עד כמה גדול הוא כוחם של חכמי ישראל, ועד היכן יכול להגיע כוחו של השכל האנושי של האדם אם הוא משכיל לעמול לחבּרו לחשיבה של תורה.
הרחבות
•לא בשמים היא
אֵיךְ סִפְּקוּ בְּמַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ מֵה' יִתְבָּרַךְ. כאן עולה הניגוד החריף בין השכל האנושי לתורה האלוהית . רבי אריה לייב הלר דן בדברי הר"ן והקשה: כיצד יכולים אנו לחדש בתורה, הרי יש חשש גדול שנטעה, שהרי כך קרה אפילו לחכמים הגדולים בישיבה של מעלה? הוא מתרץ על פי המדרש: "אמר ר' סימן: בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם, נעשו מלאכי השרת כתות כתות... חסד אומר: יברא, שכולו מלא חסדים. ואמת אומר: לא יברא, שכולו מלא שקרים. צדק אומר: יברא, שעושה צדקות. שלום אומר: אל יברא, שכולו קטטה. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכה ארצה, שנאמר 'ותשלך אמת ארצה'. אמרו לפניו: רבש"ע, אתה מבזה תכשיט שלך?! אמר הקדוש ברוך הוא: רצוני שתעלה אמת מן הארץ" [ילקוט שמעוני יג] ומבאר: "משום שידוע ששכל האדם ילאה להשיג האמת בהיות בארץ שורשו, ולזה אמרו אתה מבזה תכשיט שלך, כיון שעיקר הבריאה עבור התורה, והאדם בשכלו האנושי מהנמנע להשיג האמת האמיתי, וכאשר יתנהגו העולמות כולם... על פי תורת האדם ולא יהיה על פי האמת – הרי אתה מבזה תכשיט שלך שחותמך אמת! ועל זה השיב הקדוש ברוך הוא: זהו רצוני שתעלה אמת מן הארץ! – והאמת יהיה כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי ולשכון כבוד בארצינו" [הקדמה לקצות החושן]. הקב"ה חפץ שאנחנו נלמד תורה בכוחות עצמנו ושנברר את האמת בכלים העומדים לרשותנו, בלי להתחשב בשיקולים אחרים, כבת קול וכדומה.
שאלות לדיון
רבה בר נחמני היה יחיד מול כל ישיבה של מעלה. מדוע נהגו כמותו?
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" – לכאורה דין זה נאמר לגבי היחס של תלמיד לגדולי הדור. אם כן, מדוע זה קשור לדין של "אחרי רבים להטות"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
