ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גם אל האוכל הגיעה התקדמותנו. כל פריט מזון מכיל רכיבים שונים, ואם פעם ידענו מה מברכים על כל מאכל ומשקה, הדברים הסתבכו יותר ויותר.
משהגיעו דגני הבקר נוספו ספקות. ובימי חופשה, כשרוצים שהילד רק יאכל משהו לפני שהוא רץ לעיסוקיו, ובימים חמים כשאין לו חשק לאכול משהו כבד יותר, הדגנים מהווים תחליף יאה בעיניו, והשאלה אינה רק תזונתית, האם הם באמת מכילים את כל מה שהילד זקוק לו, אלא מה מברכים על מאכלים המורכבים מדגן, מפירות, מחלב ועוד.
הכלל הראשון שקבע הגר"מ פיינשטיין הוא שלמרות שכל הדגנים נאכלים עם חלב, איננו מתייחסים לחלב כלל, אלא אם הוא בכמות מרובה ושותים אותו בפני עצמו. כי ברור שהחלב אינו הפריט המרכזי במנת הדגנים, ואין לברך עליו.
כלל חשוב בפרק זה מורה כי עלינו לקרוא היטב את פרטי המוצר, מה הוא מכיל וממה מורכב מאכל זה. כי ה"קורנפלקס" מוכר לכולם ומכיל פתיתי קמח תירס. על התירס מברכים אמנם את ברכת "האדמה", ולכן נברך ברכה זו על פתיתים שעשויים מתירס. אבל אם הפתיתים טחונים כל כך עד שאבדה צורתם המקורית, ועל העטיפה יהיה כתוב שהמוצר מורכב מקמח תירס, הרי שברכתם היא "שהכל", כי מאכל שנשתנתה צורתו ברכתו "שהכל".
עוד נלמד מרשימת הרכיבים את סדר הופעתם ברשימה. אם הפריט הראשון הוא אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמין), הרי שהדגן הוא הרכיב המרכזי והוא הנותן טעם בתערובת, וברכתה תהיה "מזונות". במקרה זה ברכת המזונות תפטור גם את שאר הרכיבים שבתערובת, כי הכלל הוא שכל שיש אחד מחמשת מיני דגן בתערובת, הוא העיקר ומברכים עליו בלבד.
עד כדי כך משמעותית עובדה זו, שאם נאכל בתוך ארבע דקות (שהוא זמן של אכילת פרס) את הדגנים הללו, נברך את הברכה האחרונה "על המחיה", כי נחשב הדבר שאכלנו מזונות לכל דבר ועניין, ורק אם נתעכב באכילה נברך "בורא נפשות" בסוף האכילה.
לעומת זאת, אם הדגן לא מופיע ראשון, אלא בהמשך הרשימה, אזי בדרך כלל הוא ניתן רק כתוספת לתערובת, אולי אף להדביק את חלקיה. במקרה זה הוא הטפל ואיננו מתייחסים אליו כאל מחייב בברכה. אז ניצור קשר עם החברה המייצרת לברר עד כמה מרכזי הוא הדגן, ואם לא נברך "שהכל".
ישנם המכילים "סובין", שהוא קליפה של גרעין החיטה, ועל הקליפה מברכים "שהכל" בלבד, אלא אם יש איתה גם קמח מחמשת מיני דגן, ואז מברכים "מזונות" בשל הדגן שבה.
פתיתי אורז מהווים סוגיה לעצמה, כי בדרך כלל הפתיתים מתבשלים בתחילת הכנתם, ואם כך הם מוגדרים כתבשיל אורז, שברכתו "מזונות", ואחריו "בורא נפשות". אבל ישנם מפעלים המייצרים את הדגנים בדרך שראויים לבישול רק בגמר ההליך, ובשלב הבישול עוד לא היו ראויים לאכילה, ואז תהיה ברכתו "האדמה". כך שגם במקרה זה, בדיקה מול המפעל תוודא את הקביעה ההלכתית.
אגב, ממו"ר הגרש"ז אויערבך זצ"ל למדתי שעל פריכיות האורז מברכים "אדמה", מפני שאינם עוברים הליך בישול כלשהו. אבל ישנם הסוברים שהתפחתם בחום נחשבת כבישול ושוב תהיה ברכתם "מזונות". כל אחד יברר אצל מורה ההוראה עליו הוא נסמך.
הגרנולה מצדיקה אף היא בירור במפעל המייצר. כי היא מורכבת מפתיתי שיבולת שועל שנאפו עם דבש ועוד, ובדרך כלל (ברוב המפעלים בארץ) היא מיובשת על ידי קלייה בתנור בלבד, וברכתה "אדמה", וכשעירבו אותה בלבן או ביוגורט היא טפילה אליהם ולא מברכים עליה בנפרד. אך אם בישלו אותה לפני ששמו בתנור, ברכתה "מזונות".
נגענו במקצת הדגנים, ובחלק מהכללים העולים מהם. נזכור היטב שחורבן בית ראשון אירע לאחר שלא בירכו בתורה תחילה, שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כדי לומר עליה ברכה ולהודות להשי"ת על המתנה הגדולה, תורה שמה.
קיבלנו מהבורא עולם ובו כלים לשמור על כוחותינו ולהבריא את גופינו כדי שנוכל לעובדו בלבב שלם, גם על כך עלינו להודות ולברך, רק נלמד ונעיין איזו ברכה ראויה לכל דבר מאכל.
הרב הראשי דוד לאו
הרב הראשי לישראל.
לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז ״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
