ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גם אל האוכל הגיעה התקדמותנו. כל פריט מזון מכיל רכיבים שונים, ואם פעם ידענו מה מברכים על כל מאכל ומשקה, הדברים הסתבכו יותר ויותר.
משהגיעו דגני הבקר נוספו ספקות. ובימי חופשה, כשרוצים שהילד רק יאכל משהו לפני שהוא רץ לעיסוקיו, ובימים חמים כשאין לו חשק לאכול משהו כבד יותר, הדגנים מהווים תחליף יאה בעיניו, והשאלה אינה רק תזונתית, האם הם באמת מכילים את כל מה שהילד זקוק לו, אלא מה מברכים על מאכלים המורכבים מדגן, מפירות, מחלב ועוד.
הכלל הראשון שקבע הגר"מ פיינשטיין הוא שלמרות שכל הדגנים נאכלים עם חלב, איננו מתייחסים לחלב כלל, אלא אם הוא בכמות מרובה ושותים אותו בפני עצמו. כי ברור שהחלב אינו הפריט המרכזי במנת הדגנים, ואין לברך עליו.
כלל חשוב בפרק זה מורה כי עלינו לקרוא היטב את פרטי המוצר, מה הוא מכיל וממה מורכב מאכל זה. כי ה"קורנפלקס" מוכר לכולם ומכיל פתיתי קמח תירס. על התירס מברכים אמנם את ברכת "האדמה", ולכן נברך ברכה זו על פתיתים שעשויים מתירס. אבל אם הפתיתים טחונים כל כך עד שאבדה צורתם המקורית, ועל העטיפה יהיה כתוב שהמוצר מורכב מקמח תירס, הרי שברכתם היא "שהכל", כי מאכל שנשתנתה צורתו ברכתו "שהכל".
עוד נלמד מרשימת הרכיבים את סדר הופעתם ברשימה. אם הפריט הראשון הוא אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמין), הרי שהדגן הוא הרכיב המרכזי והוא הנותן טעם בתערובת, וברכתה תהיה "מזונות". במקרה זה ברכת המזונות תפטור גם את שאר הרכיבים שבתערובת, כי הכלל הוא שכל שיש אחד מחמשת מיני דגן בתערובת, הוא העיקר ומברכים עליו בלבד.
עד כדי כך משמעותית עובדה זו, שאם נאכל בתוך ארבע דקות (שהוא זמן של אכילת פרס) את הדגנים הללו, נברך את הברכה האחרונה "על המחיה", כי נחשב הדבר שאכלנו מזונות לכל דבר ועניין, ורק אם נתעכב באכילה נברך "בורא נפשות" בסוף האכילה.
לעומת זאת, אם הדגן לא מופיע ראשון, אלא בהמשך הרשימה, אזי בדרך כלל הוא ניתן רק כתוספת לתערובת, אולי אף להדביק את חלקיה. במקרה זה הוא הטפל ואיננו מתייחסים אליו כאל מחייב בברכה. אז ניצור קשר עם החברה המייצרת לברר עד כמה מרכזי הוא הדגן, ואם לא נברך "שהכל".
ישנם המכילים "סובין", שהוא קליפה של גרעין החיטה, ועל הקליפה מברכים "שהכל" בלבד, אלא אם יש איתה גם קמח מחמשת מיני דגן, ואז מברכים "מזונות" בשל הדגן שבה.
פתיתי אורז מהווים סוגיה לעצמה, כי בדרך כלל הפתיתים מתבשלים בתחילת הכנתם, ואם כך הם מוגדרים כתבשיל אורז, שברכתו "מזונות", ואחריו "בורא נפשות". אבל ישנם מפעלים המייצרים את הדגנים בדרך שראויים לבישול רק בגמר ההליך, ובשלב הבישול עוד לא היו ראויים לאכילה, ואז תהיה ברכתו "האדמה". כך שגם במקרה זה, בדיקה מול המפעל תוודא את הקביעה ההלכתית.
אגב, ממו"ר הגרש"ז אויערבך זצ"ל למדתי שעל פריכיות האורז מברכים "אדמה", מפני שאינם עוברים הליך בישול כלשהו. אבל ישנם הסוברים שהתפחתם בחום נחשבת כבישול ושוב תהיה ברכתם "מזונות". כל אחד יברר אצל מורה ההוראה עליו הוא נסמך.
הגרנולה מצדיקה אף היא בירור במפעל המייצר. כי היא מורכבת מפתיתי שיבולת שועל שנאפו עם דבש ועוד, ובדרך כלל (ברוב המפעלים בארץ) היא מיובשת על ידי קלייה בתנור בלבד, וברכתה "אדמה", וכשעירבו אותה בלבן או ביוגורט היא טפילה אליהם ולא מברכים עליה בנפרד. אך אם בישלו אותה לפני ששמו בתנור, ברכתה "מזונות".
נגענו במקצת הדגנים, ובחלק מהכללים העולים מהם. נזכור היטב שחורבן בית ראשון אירע לאחר שלא בירכו בתורה תחילה, שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כדי לומר עליה ברכה ולהודות להשי"ת על המתנה הגדולה, תורה שמה.
קיבלנו מהבורא עולם ובו כלים לשמור על כוחותינו ולהבריא את גופינו כדי שנוכל לעובדו בלבב שלם, גם על כך עלינו להודות ולברך, רק נלמד ונעיין איזו ברכה ראויה לכל דבר מאכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
