ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נטע בת הילה
וְהוּא שֶׁרָמַז יַעֲקֹב בְּהִנָּבְאוֹ עָלָיו* (בראשית מט י): "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". וְ"שִׁילֹה" הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אוּנְקְלוֹס: "עַד דְּיֵיתֵי* מְשִׁיחָא" וגו'. וְאָמַר: "וְלוֹ יִקְּהַת* עַמִּים" – כִּי כֻּלָּם יִתְקַבְּצוּ אֵלָיו וְיוֹרֶה לָהֶם מִשְׁפָּטָיו. וּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא כֵּן: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה לְאֶחָד מֵאֶחָיו, כִּי הַמַּלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לְעוֹלָם לְשֵׁבֶט יְהוּדָה, וְכֵן: לֹא יָסוּר מְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו כְּדֵי לְהִנָּתֵן לְשֵׁבֶט אַחֵר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁתִּהְיֶה הַמֶּמְשָׁלָה לְיִשְׂרָאֵל יִמְשֹׁל בָּהֶם יְהוּדָה עַד שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא סוֹף מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵין עִנְיָנוֹ שֶׁלֹּא יָסוּר לְעוֹלָם, שֶׁמִּקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב (דברים כח לו): "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ", וְהַנָּבִיא* לֹא הִבְטִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי בְּשׁוּם עִנְיָן כְּדֵי שֶׁיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם יְהוּדָה, אֲבָל עִנְיָנוֹ: שֶׁלֹּא יָסוּר מִמֶּנּוּ לְאֶחָד מֵאֶחָיו, וְכָל זְמַן שֶׁתִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל הַמַּמְלָכָה לֹא תִהְיֶה לְשֵׁבֶט אַחֵר, רַק לְשֵׁבֶט יְהוּדָה •. "
הקושיה על הסבר הרמב"ן
וְעַל דֶּרֶךְ הַזֶּה אָמַר הָרַמְבָּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיוּ הַמְּלָכִים הַמּוֹלְכִים בְּיִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים אַחֲרֵי דָּוִד מַעֲבִירִים נַחֲלָה* וְעוֹבְרִים עַל דַּעַת אֲבִיהֶם, וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים מֶלֶךְ אַחַר מֶלֶךְ וְלֹא הָיוּ חוֹזְרִים אֶל מַלְכוּת [בֵּית יְהוּדָה] עָבְרוּ עַל דַּעַת הַזָּקֵן* וְנֶעֶנְשׁוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הוֹשֵׁעַ (הושע ח ד): "הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי", וְזֶה הָיָה עֹנֶשׁ הַחַשְׁמוֹנָאִים שֶׁמָּלְכוּ בְּבַיִת שֵּנִי, כִּי הָיוּ חֲסִידֵי עֶלְיוֹן וְאִלְמָלֵא הֵם נִשְׁתַּכְּחוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעֶנְשׁוּ עֹנֶשׁ גָּדוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ הָעֹנֶשׁ לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב ג ב): "כָּל דַּאֲמַר* מִבֵּי חַשְׁמוֹנַאי קָא אָתֵינָא עַבְדָּא הוּא", מִפְּנֵי שֶׁמָּלְכוּ וְלֹא הָיוּ מִזֶּרַע יְהוּדָה, וְהֵסִירוּ הַשֵּׁבֶט וְהַמְחוֹקֵק לְגַמְרֵי, אֵלּוּ דְּבָרָיו. וְדִבְרֵי תֵּימַהּ הֵם, שֶׁאִם כֵּן, לֹא נִשְׁלְמָה* הַבְטָחַת יַעֲקֹב בָּזֶה •, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ עֲנוּשִׁים הַמְסִירִים הַמֶּמְשָׁלָה, כִּי מִי שֶׁיַּבְטִיחֶנּוּ הַנָּבִיא שֶׁלֹּא יֻזַּק וְלֹא יִפֹּל בְּיַד שׂוֹנְאָיו וְאַחַר כָּךְ יִפֹּל בְּיָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁדָּמוֹ מִיָּדָם יְבֻקַּשׁ לֹא נִשְׁלְמָה הַבְטָחַת הַנָּבִיא. וְזֶה הַפָּסוּק אֵינוֹ מִצְוָה וְאַזְהָרָה לַבָּאִים, אֲבָל הַקְדָּמַת הַיְדִיעָה בְּמַה שֶּׁיִּקְרֶה, וְאִם הַמּוֹלְכִים בְּיִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל זֶה, כְּבָר נִתְבַּטְּלָה הַהַבְטָחָה הַזֹּאת בִּטּוּל רַב, וְלֹא נִתְקַיְּמָה רַק בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה.
___________________________________
עָלָיו – על מלך המשיח. דְּיֵיתֵי – שיבוא. יִקְּהַת – לשון אסיפה. וְהַנָּבִיא – יעקב. מַעֲבִירִים נַחֲלָה – מורישים את המלכות לבניהם. דַּעַת הַזָּקֵן – ברכת יעקב אבינו. כָּל דַּאֲמַר וכו' – כל האומר מזרע בית חשמונאי באתי, עבד הוא, לפי שמתו כולם. לֹא נִשְׁלְמָה – לא התקיימה בימי מלכי בית ראשון והחשמונאים.
ביאורים
עמדנו על כך שבימות המשיח אמונת ישראל תהפוך לנחלת כלל אומות העולם. את דבריו מוכיח הר"ן מן הפסוק 'לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה' [בראשית מט, י], אשר סופו מדבר על מלך המשיח, שהוא שילה, כפירושו של האונקלוס. את סוף הפסוק 'ולו יקהת עמים' מבאר הר"ן שהאחרית הימים המשיח יהיה המנהיג הרוחני ונושא דבר ה' לאנושות כולה. כל אומות העולם יתקבצו אליו כדי ללמוד את תורת ה' והוא יורה להם משפטיו.
כהמשך לביאור הפסוק מסביר הר"ן את תחילת הפסוק הקובע שהמלכות תהיה לעד בחלקו של שבט יהודה. הר"ן מבאר שאין מובנה של קביעה זו שלעולם לא יהיו ישראל תחת מלכות אחרת, שהרי אם כך – יציאתם לגלות מבטלת הבטחה זאת. המשמעות האמיתית אפוא היא שלא תועבר המלכות בתוך עם ישראל ליתר השבטים. בהמשך מביא הר"ן את דברי הרמב"ן הקרובים לדבריו אך חולק עליהם. הרמב"ן סובר שהאיסור להעביר את המלוכה לשבט אחר הייתה הנחייה וציווי של יעקב ליתר בניו. הרמב"ן מבאר שלכן נענשו בניו של מתתיהו ונהרגו במיתות משונות. הם לא מסרו את המלוכה לשבט יהודה אלא מלכו בעצמם למרות שהם כהנים משבט לוי. למרות שהיו חסידי עליון נענשו על כך שעברו על ציוויו של יעקב אבינו לבניו.
הר"ן אינו מקבל את דברי הרמב"ן. לדבריו, דברי יעקב אבינו הם נבואה ולא ציווי כדברי הרמב"ן. כשהוא אמר 'לא יסור שבט יהודה' הוא התנבא נבואה לטובה על שבט יהודה. אם כן, נבואה לטובה של נביא אמת אינה יכולה לשוב ריקם. לכן לא יתכן לומר שבזמן החשמונאים נבואה התבטלה. גם אם נאמר כדברי הרמב"ן שהחשמונאים חטאו אין באפשרותם לעבור על נבואת יעקב אבינו ולשנות את המלכות מיהודה אליהם. בכך הר"ן דוחה את דברי הרמב"ן. בימים הבאים הר"ן יבאר שהמלכות אכן יכולה לסור מיהודה אך רק לזמן מה ולא חלילה לצמיתות .
הרחבות
•מלכות בית דוד
וְכָל זְמַן שֶׁתִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל הַמַּמְלָכָה לֹא תִהְיֶה לְשֵׁבֶט אַחֵר, רַק לְשֵׁבֶט יְהוּדָה. בניגוד למשפחות מלוכה ברחבי העולם, שמורמות מהעם ומנותקות מההמון, במלכות בית דוד הצטיירה תמונה אחרת: לפני היותו מלך, נרדף על ידי שאול, והופרד מאשתו על כרחו [שמואל א, יח]. חלק מגדולי הדור, כדואג האדומי, אף פקפקו בכשרות ייחוסו של דוד המלך, כיוון שהיה מזרע רות המואביה [יבמות עו:]. למרות כל הקשיים, לא נרתע דוד המלך מלעסוק בדברים שאחרים מושכים את ידיהם מהם: "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר" [ברכות ד.].
תפקידו של מלך המשיח לגאול ולרומם את כל העולם, ואפילו את החלקים השפלים שבו. לכן אסור שיהיה מנותק מהצדדים הנמוכים שבמציאות, אלא עליו ללכת בדרכיו של דוד, ש"הקים עולה של תשובה" [מו"ק טז:]. "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו" [שמואל ב, יח יד; עיין של"ה מסכת שבועות הגה לפרק תורה אור קיז].
•לא יסור שבט מיהודה
וְדִבְרֵי תֵּימַהּ הֵם, שֶׁאִם כֵּן, לֹא נִשְׁלְמָה הַבְטָחַת יַעֲקֹב בָּזֶה. כך מקשה הר"ן על הרמב"ן , אולם נראה שהרמב"ן פרש אחרת את הפסוקים: "כאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם". לפי זה, יעקב לא הבטיח אלא ציווה, ולא קשה מדוע 'לא נשלמה הבטחת יעקב'.
שאלות לדיון
אם קיים אדם שאינו משבט יהודה אך מתאים למלוך, מדוע שלא נמנה אותו? מדוע ה"ייחוס" חשוב כל כך?
לפי דברים אלו, האם כיום ראשי ממשלה וחברי כנסת שאינם משבט יהודה עוברים עבירה?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
