ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה: כִּי אֵין סָפֵק כִּי "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" הִיא חָכְמַת הַטֶּבַע, אֲבָל לֹא מֵאוֹתוֹ צַד שֶׁהִתְחַכְּמוּ בּוֹ אֲנָשִׁים מִצַּד מֶחְקָרָם, אֲבָל* מִצַּד מַה שֶּׁהַיְדִיעָה נֶעֱלֶמֶת בּוֹ מִצַּד הַמֶּחְקָר וְלֹא תִוָּדַע אֶלָּא בְּשֶׁפַע אֱלֹהִי*. וְהוּא: שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַנִּמְצָאִים* שְׁנֵי פְּעָלִים – פֹּעַל נִמְשָׁךְ מִצַּד "חָמְרֵיהֶם*", ופֹעַל נִמְשָׁךְ מִצַּד "צוּרוֹתָם*" אֲשֶׁר הוּא עַצְמוּתָם. וְהַפְּעָלִים הַנִּמְשָׁכִים מִצַּד "חָמְרֵיהֶם" יִוָּדְעוּ מִצַּד הַחֲקִירָה וּמִצַּד הַשָּׂגַת מִקְרֵיהֶם, אֲבָל אֲשֶׁר מִצַּד "צוּרוֹתָם" אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּדְעוּ בְּשׁוּם פָּנִים מִצַּד הַחֲקִירָה, אֶלָּא מִצַּד מַה שֶּׁהוֹצִיאוּ הַנִּסָּיוֹן לָאוֹר. וְגַם כִּי נֵדַע פָּעֳלֵיהֶם מִצַּד הַנִּסָּיוֹן לֹא נֵדַע סִבַּת פָּעֳלֵיהֶם כְּלָל. כִּי אֲנַחְנוּ נֵדַע בַּפִּלְפֵּל שֶׁהוּא מְחַמֵּם*, וְנֵדַע סִבַּת הַחִמּוּם לִהְיוֹת הַיְסוֹד הָאִשִּׁי גּוֹבֵר עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ אַחַר חָמְרוֹ, אֲבָל עִם הֱיוֹת שֶׁנֵּדַע שֶׁהָאָדָם שׂוֹחֵק וְשֶׁהָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת* מוֹשֶׁכֶת, נֵדַע זֶה מִצַּד שֶׁהוֹצִיאוֹ הַנִּסָּיוֹן, אֲבָל לֹא נֵדַע סִבָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַצּוּרָה, כִּי הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר הוּא לְכָל דּוֹרְשֵׁי הַחָכְמָה, בְּמֶחְקָר אֱנוֹשִׁי לְבַד לֹא יִפָּתַח. וְאֵין סָפֵק, שֶׁהַפְּעָלִים הַמִּתְחַיְּבִים מִצַּד חֹמֶר הַדָּבָר בְּעֵרֶךְ* אֶל הַמִּתְחַיְּבִים מִצַּד עֶצֶם הַדָּבָר כְּמַר מִדְּלִי*, כִּי אֵלּוּ יוֹצְאִים מֵאֲמִתַּת הַדָּבָר וְעַצְמוֹ וְאֵלּוּ נִמְשָׁכִים מִמִּקְרָיו שֶׁהֵם יוֹצְאִים מֵאֲמִתָּתוֹ, וְאֵלֶּה הַפְּעָלִים הַיּוֹצְאִים מִצַּד הַצּוּרָה הֵם יוֹצְאִים מִצַּד "נוֹתְנֵי הַצּוּרָה" אוֹ "נוֹתֵן", אֵיזֶה שֶׁיִּהְיֶה. וְזֶה הָעִיּוּן נִמְנָע שֶׁיֻּשַּׂג מִצַּד הַחָכְמָה הָאֱנוֹשִׁית, אֲבָל יִוָּדַע בָּהּ שֶׁהַהַשָּׂגָה בָּזֶה הוּא מִכַּת הַנִּמְנָע.
כוונת "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי, רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ". רָצָה בָּזֶה: כִּי מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהַחָכְמָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ, וְאָמַר אַחַר כָּךְ: "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה" וגו', כְּלוֹמַר: לֹא תַחְשֹׁב שֶׁאָמְרִי שֶׁהוּא רָחוֹק לֹא יִהְיֶה כִּי אִם בְּהַשָּׂגַת הַדְּבָרִים הָעֲתִידִיִּים, אֲבָל שֶׁאוּכַל לַעֲמֹד עַל אֲמִתַּת מַה שֶּׁכְּבָר הָיָה – כִּי גַּם מַה שֶּׁהָיָה וְנִשְׁלַם מָצָאתִי אוֹתוֹ עָמֹק מִמֶּנִּי לֹא אֵדַע לוֹ סִבָּה, וְשֶׁהוּא יִוָּדַע מִיּוֹדְעֵי הַחָכְמָה שֶׁהוּא כֵּן, וְלָכֵן אָמַר: "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה", כִּי כְּבָר הוֹדוּ כָּל הַחֲכָמִים, שֶׁזֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר: יְדִיעַת עַצְמֵי הַדְּבָרִים וְהַפְּעֻלּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהֶם, דָּבָר לֹא תַסְפִּיק בּוֹ הַחֲקִירָה.
אי אפשר לדעת סיבת הצחוק מצד החקירה
וְלָכֵן שָֹחַק הָרַב רַבִּי מֹשֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל גַּלִּינוֹס שֶׁאָמַר שֶׁהֱיוֹת הָאָדָם שׂוֹחֵק לֹא יֵדַע לוֹ סִבָּה, וְאָמַר: כִּי הוּא מִכַּת הַנִּמְנָע שֶׁתִּוָּדַע אֵלָיו סִבָּה, כִּי הוּא דָּבָר יוֹצֵא מֵעֶצֶם הָאָדָם וְצוּרָתוֹ.
"מעשה בראשית" הוא ידיעת הצורה
הִנֵּה לְפִי זֶה, "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" הִיא חָכְמַת הַטֶּבַע הָאֲמִתִּית, לֹא אוֹתָהּ שֶׁיִתְפַּלְסְפוּ בָּהּ הַמְתֻחְכָּמִים, וְהִיא אֲמִתַּת יְדִיעַת עַצְמֵי הַדְּבָרִים•, וְזֶה נִמְשָׁךְ וְנִתְלֶה בְּנוֹתְנֵי הַצּוּרוֹת שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּדַע כִּי אִם בְּשֶׁפַע אֱלֹהִי נְבוּאִי•, וְלָכֵן תִּהְיֶה חָכְמַת "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" סְמוּכָה וּמַצְרָנִית* לְ"מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה", וּשְׁנִיָּה אֵלֶיהָ בְּמַעֲלָה, כִּי שְׁתֵּי אֵלֶּה הַחָכְמוֹת תִּהְיֶה בָּהֶן הַהַשָּׂגָה בָּרוּחָנִיִּים שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים.
___________________________________
אֲבָל – אלא. שֶׁפַע אֱלֹהִי – רוח הקודש. הַנִּמְצָאִים – הברואים. חָמְרֵיהֶם – הרכב החומר. צוּרוֹתָם – מהותם, תכונתם המיוחדת. מְחַמֵּם – חריף. הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת – המגנט. בְּעֵרֶךְ – ביחס. כְּמַר מִדְּלִי – כטיפה ביחס לדלי. וּמַצְרָנִית – קרובה, דומה.
ביאורים
מהו'מעשה בראשית' ? על מנת להבין את המושג הזה יש להבין מהו המדע המודרני של היום. כל תחומי המדע השונים מתפתחים ומתקדמים בזכות מדידות ותצפיות. אם אנו רואים שחומר מסוים מתנהג בטמפרטורה מסוימת ובאופן ייחודי אנו יכולים להסיק מכך ידיעות על ההרכב הכימי שלו. כל הידע בכימיה, פיסיקה, ביולוגיה ועוד, שאוב מתצפיות על המתרחש בטבע. אנו יכולים להסיק מסקנות רבות מהנראה לנגד עינינו ולצפות לתרחישים שעתידים להיות. אנו יכולים להשתמש באותם חומרים על סמך הבדיקות והניסויים שערכנו. המדען יכול להסביר איזה תהליך יתרחש בעקבות הרכבת חומרים ומה השלב הבא בהתפתחות העובר, אך אין הוא יכול להסביר למה הדבר מתרחש. או יותר נכון, מי מניע את התהליכים המתרחשים בטבע להיות דווקא כך ולא אחרת. גם אם האדם ימשיך לחקור הוא לא יגיע לתשובה. התשובות לשאלות אלו אינם בתחום הידע האנושי המוגבל. האדם יראה לעיניים. אין אפשרות לחקור את מה שמעבר למה שעיני המדען רואות. גם שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר שבמסגרת השכל האנושי אין לו תשובות לשאלות אלו וגם לא יהיו לו בעתיד אם רק יסמוך על השכל האנושי. את התשובות לשאלות אלו נמצא ב'מעשה בראשית' . לימוד זה עוסק בשורש הרוחני של המציאות הנראית לנגד עינינו. תורה זו עוסקת בסיבות הפנימיות לתופעות טבע פשוטות. למה האדם הולך זקוף ולא על ארבע רגליים כמו יתר בעלי החיים? למה יש עשר אצבעות ולא שמונה? לשאלות אלו לא נקבל תשובה במדע המודרני. רק תורה, הנתונה על ידי בורא העולם, יכולה לתת תשובה עמוקה לקושיות מסוג זה.
זו כנראה גם כוונת הרמב"ם במה שאמר שמעשה בראשית הוא חכמת הטבע. הרמב"ם צחק על גדול הרופאים, גלינוס, אשר אינו ידע למה האדם צוחק, שהרי אין זו תגובה טבעית ופשוטה. גם הרמב"ם ידע שהתשובה לשאלה זו טמונה ב'מעשה בראשית', העוסק במהות הפנימית של כל היצורים עלי אדמה שנבראו בששת ימי בראשית.
הרחבות
•מהי חכמת 'מעשה בראשית'?
"מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" הִיא חָכְמַת הַטֶּבַע הָאֲמִתִּית... וְהִיא אֲמִתַּת יְדִיעַת עַצְמֵי הַדְּבָרִים. הר"ן ביאר כי חכמת 'מעשה בראשית' עוסקת בסיבות הפנימיות לתופעות טבע, כגון מדוע אדם הולך על שתי רגליים.
לעומת זאת, רבי עובדיה מברטנורא פירש שחכמת 'מעשה בראשית' עוסקת במעשה ששת ימי בראשית [חגיגה פרק ב משנה א]. כך גם סבר רבי חסדאי קרשקש שכתב: "ולזה יראה, שהמכון ב'מעשה בראשית' הוא כפשוטו, שהוא תואר מעשה היצירה, והוא עיקר מה שבא בספר יצירה" [אור השם, כלל ד, דרוש י]. וכן נראה מדברי הרמב"ם שהבאנו לעיל.
•הדרך לחכמה האלוהית
וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּדַע כִּי אִם בְּשֶׁפַע אֱלֹהִי נְבוּאִי. הר"ן מחדש שבעזרת לימוד שכלי לא ניתן להגיע להשגת חכמת 'מעשה בראשית' ו'מעשה מרכבה'. אלא, הדרך היחידה להבינם היא על ידי נבואה.
רבי צדוק מלובלין מלמדנו שניתן לזכות בנבואה "רק על ידי זיכוך הלב... שזהו עיקר תנאי הנבואה". ואף שאמרו חז"ל ש"אין הנבואה שורה אלא על חכם" [שבת צב.], "אין החכמה גורמת הנבואה, (אלא) רק תנאי נטפל לנביא, כמו הגבורה והעשירות [רבי צדוק מלובלין, קונטרס ספר הזיכרונות מצווה שלישית].
שאלות לדיון
האם בתורה שאנו לומדים יש תשובות לכל השאלות (לדוגמה – מדוע יש עשר אצבעות ולא שמונה)?
את התורה אנו לומדים באמצעות השכל האנושי. אם כן, כיצד נוכל להבין באמת את הסיבות העמוקות של תופעות הטבע? הרי הם מעל השכל האנושי!
לעילוי נשמת נחמה בת שמואל פלאוט ז"ל
לעילוי נשמת משפ' פוגל מהישוב איתמר הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
