ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֶלָּא אַף בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אִם יֹאמַר מִי שֶׁיִּתְנַבֵּא דָּבָר הֶפֶךְ מִן הַכְּלָלִים הַמְּסוּרִים לָנוּ בַּתַּלְמוּד, נֵדַע אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה', כְּגוֹן שֶׁיִּנָּבֵא וְיֹאמַר: ה' יִתְבָּרַךְ צִוָּנִי לַעֲשׂוֹת כְּרָבָא בְּמַה שֶּׁהוּא חוֹלֵק עִם אַבַּיֵּי שֶׁנִּפְסְקָה הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, נֵדַע שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר בֶּאֱמֶת, שֶׁכְּבָר צִוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ (שמות כג ב): "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת", וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בַּתּוֹרָה הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כֵּן נִתְבָּאֲרוּ בַּתּוֹרָה כָּל כְּלָלֵי הַתַּלְמוּד*, וְאַף אִם יַסְכִּים* הַיָּחִיד לָאֶמֶת יוֹתֵר מִן הַמְרֻבִּים, יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ אֶצְלָם, וְאֵיךְ נַאֲמִין הַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד הַכְּלָל הַזֶּה. וְהוּא אוֹמְרָם בְּ"בָּבָא בָּתְרָא" (יב א): "חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא •, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים צ יב): 'וְנָבִא לְבַב חָכְמָה' – מִי נִתְלֶה בְּמִי*, הֱוֵי אוֹמֵר: קָטָן נִתְלֶה בְּגָדוֹל". וּכְבָר אָמְרוּ בְּ"בָבָא מְצִיעָא" (נט ב) בְּעִנְיַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר*: "עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר (דברים ל יב): 'לֹא בַשָּׁמַים הִיא', מַאי 'לֹא בַשָּׁמַים הִיא' – כְּבָר נְתָנָהּ לָנוּ מֹשֶׁה עַל הַר סִינַי, וְכָתוּב בָּהּ: (שמות כג ב): 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת'. וְהַפֵּרוּשׁ אֶצְלִי הוּא: כִּי הֶחָכָם יַתִּיר סְפֵקוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל, וְיִשְׁמַע אֵלָיו הַנָּבִיא עַל כָּרְחוֹ, וְאִם הַנָּבִיא יָעִיד לֶחָכָם* דָּבָר בְּמִשְׁפָּטִים שֶׁיְּבוֹאוּהוּ מִצַּד נְבוּאָתוֹ לֹא נִשְׁמַע אֵלָיו כְּלָל. הִנֵּה רָאוּ כֻּלָּם שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַסְכִּים אֶל הָאֱמֶת יוֹתֵר מֵהֶם, וְכִי אוֹתוֹתָיו כֻּלָּם אֲמִתִּיִּים צוֹדְקִים, וְהִכְרִיעוּ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְבָרָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן עָשׂוּ מַעֲשֶׂה כְּהַסְכָּמָתָם*, שֶׁאַחַר שֶׁשִּׂכְלָם נוֹטֶה לְטַמֵּא, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהָיוּ מַסְכִּימִים לְהֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת, לֹא רָצוּ לְטַהֵר, וְהָיוּ עוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי תוֹרָה אִם הָיוּ מְטַהֲרִין, כֵּיוָן שֶׁשִּׂכְלָם מְחַיֵּב לְטַמֵּא, שֶׁהַהַכְרָעָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, וַאֲשֶׁר יַסְכִּימוּ הֵם, הוּא מַה שֶּׁצִּוָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ.
___________________________________
כְּלָלֵי הַתַּלְמוּד – כללי פסיקת ההלכה. יַסְכִּים – יכוון בסברתו. מִי נִתְלֶה בְּמִי וכו' – הפסוק מדמה את הנביא לחכם, מכאן שחכם נחשב גדול מנביא. בְּעִנְיַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – שנחלק עם ר' יהושע ויצאה בת קול שהלכה כר' אליעזר (דעת המיעוט). יָעִיד לֶחָכָם – יחלוק על דבריו. כְּהַסְכָּמָתָם – כפי שהסכימה דעת רוב החכמים.
ביאורים
לאחר שנבואתו של משה רבנו התאמתה במעמד הר סיני בו קיבלו כל ישראל נבואה, אין כל אפשרות לחלוק אפילו על מצווה אחת מכל המצוות שקיבלנו. ואף אם יבוא אדם ויאמר שקיבל בנבואה שמצווה אחת אינה נכונה, אין לשמוע לו מפני שברור שהוא נביא שקר.
יתירה מזו, גם אם יבוא אדם ויחלוק על כלל מכללי התלמוד המסורים לנו, אין לשמוע לו. הסיבה לכך היא שכללי התלמוד הנמצאים בידינו אינם כללים שרירותיים או כאלו הנובעים מפרי מחשבה אנושי, אלא כללים הנמצאים כולם בתוך התורה עצמה, כדוגמת "אחרי רבים להטות". כללים אלו הם בעלי ערך שווה לשאר המצוות שבתורה ומקורם אחד. על כן, אם יבוא אדם ויטען שקיבל בנבואה שהלכה אחת אינה תואמת את כללי התלמוד בידינו, נדע שהוא נביא שקר, ואין זה משנה כמה אותות ומופתים יעשה כדי לשכנע בצדקת דבריו. חז"ל אומרים ש"חכם עדיף מנביא", ומבאר הר"ן שהנביא בעצמו חייב גם הוא לשמוע לחכם ולעשות כדבריו. פסיקת ההלכה נמסרה לחכמים ולא לנביאים - "לא בשמים היא", ולכן גם אם נקבל נבואה הסותרת את דברי החכמים, נדע שהלכה כמותם והיא אכן הציווי מאת ה'.
הרחבות
•חכם עדיף מנביא?
וְהוּא אוֹמְרָם... חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא. דברי חז"ל אלו תמוהים מאוד, שכן לכאורה, נביא גדול יותר מחכם, שהרי הנביא שומע את דבר ה' באופן גלוי, ואילו החכם נזקק לברר את האמת מדעתו המוגבלת. הר"ן מבאר שעדיפותו של החכם היא בסמכותו – החכם מגדיר ומלמד מהי ההלכה וכל ישראל, ואפילו הנביאים מחויבים לשמוע לו. לעומת זאת, לנביא אין סמכות לקבוע הלכות על פי נבואתו.
הרב קוק מבאר את גדלותו של החכם באופן נוסף. הנביאים עוסקים בכללים, לעומת החכמים העוסקים בפרטים. הנביאים התריעו וזעקו את זעקת המוסר האלוהי למען ישובו עם ישראל מדרכם הרעה, בעוד פעולתם של החכמים ממוקדת בגזירת גזירות ותיקון תקנות על מנת לשמור על פרטי הקיום של המצוות. ואכן, דווקא פעולתם של החכמים הועילה על מנת למגר את החטאים והמעשים הרעים. וכך כותב הרב קוק: "מה שלא עשתה הנבואה, בכלי מלחמתה החוצבים להבות אש, לבער מישראל ועבודת אלילים ולשרש אחרי עיקרי ההשפלות היותר גרועות של עֹשֶׁק וחמס, של רצח וְזִמָּה, רדיפת שֹׁחַד ושלמונים, עשו החכמים בהרחבת התורה, בהעמדת תלמידים הרבה ובשנון החוקים הפרטיים ותולדותיהם" ['זרעונים', ב].
שאלות לדיון
אם בשמיים פוסקים כרבי אליעזר, מדוע לא נוהגים כמותו? הרי זו האמת!
איך יכולה להיות חכמה שמצד אחד מפתחת את לב האדם, ומצד שני מטה אותו לדרכי מוות? נסה להביא דוגמא.
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הכוח המיוחד של שבת שובה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
סוד ההתחדשות של יצחק
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
