ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרת צילה בת יחיאל צבי וצביה גולדה ע"ה
אֲבָל עַל דַּעְתִּי הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת רוֹמֶזֶת לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מַה שֶּׁיִּקְרֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁרָמַז בְּשֵׁבֶט דָּן עִנְיַן שִׁמְשׁוֹן, וּבִשֵּׂר (לוֹ) [בּוֹ] יִשְׂרָאֵל בְּאָמְרוֹ (בראשית מט טז): "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", וְאָמַר בְּ"סוֹטָה". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית שם יז): "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", שֶׁהוּא רֶמֶז לִשְׁנֵי הָעַמּוּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן* עֲלֵיהֶם (שופטים טז כו), וּכְשֶׁרָאָה נָפְלוֹ בְּיַד אוֹיְבָיו אָמַר (בראשית שם יח): "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'". וְכֵן בִּיהוּדָה יְדַבֵּר עַל דֶּרֶךְ הַהוֹדָעָה וְהַהַבְטָחָה, וְאָמַר: "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" – כְּלוֹמַר: שֶׁעִם הֱיוֹת* שֶׁיֶּחֶטְאוּ מַלְכֵיהֶם עֲדַיִן לֹא יַגִּיעַ עָנְשָׁם שֶׁתִּסְתַּלֵּק וְשֶׁתָּסוּר מֵהֶם הַמְּלוּכָה לְגַמְרֵי*.
חלוקת מלכות שלמה
וְהִנֵּה רָמַז לוֹ מַאֲמַר ה' יִתְבָּרַךְ לִשְׁלֹמֹה (מלכים א יא יא-יב): "יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ, אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה". וּלְפִיכָךְ הִבְטִיחַ יַעֲקֹב לִיהוּדָה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֶּחֶטְאוּ מְלָכָיו לֹא יַגִּיעַ חַטָּאתָם לְהָסִיר מֵהֶם הַמְּלוּכָה לְגַמְרֵי. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר ה' יִתְבָּרַךְ לִשְׁלֹמֹה (מלכים א שם יג): "רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי".
מלכות שאול לפני יהודה
וְהִנֵּה כָּל יְמֵי בַּיִת רִאשׁוֹן הָיוּ מְלָכִים בִּיהוּדָה וְלֹא סָרָה מֵהֶם הַמֶּמְשָׁלָה. וְכֵן מַלְכוּת שָׁאוּל אֵינָהּ קֻשְׁיָא אֶצְלֵנוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָמָיו מוֹשֵׁל בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁהוּא לֹא הִבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יָקוּם לְעוֹלָם מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִשִּׁבְטוֹ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, אֲבָל* הוֹדִיעוֹ שֶׁמֵּעֵת שֶׁתַּתְחִיל מַלְכוּתוֹ לֹא תָסוּר וְלֹא תִפָּסֵק לְגַמְרֵי,
לא היה ראוי כשאול
וְלָכֵן מָלַךְ שָׁאוּל, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה רָאוּי לְמַלְכוּת כָּמוֹהוּ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הַכָּתוּב (שמואל א י כד): "כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם", וְלֹא הִבְטִיחַ יַעֲקֹב לִיהוּדָה אֶלָּא שֶׁמֵּעֵת שֶׁתַּתְחִיל לוֹ הַמְּלוּכָה לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ, וְאֵין הַהֲסָרָה נוֹפֶלֶת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁכְּבָר הֻתְחַל.
מלכות בית חשמונאי
וְאֵין מִמַּלְכֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים עַל זֶה קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי לֹא יַבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה רַק כָּל יְמֵי הֱיוֹת הַמֶּמְשָׁלָה לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד עַצְמָם לֹא תִכָּרֵת מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, וְשֶׁהַמְּלוּכָה לְעוֹלָם תִּהְיֶה בְּשִׁבְטוֹ כָּל זְמַן שֶׁתִּהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא הִבְטִיחַ שֶׁלֹּא יִתְמַנֶּה אָדָם בִּשְׂרָרָה מִן הַשְּׂרָרוֹת אִם אֵינוֹ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּבַיִת שֵׁנִי אֵין מַלְכוּתָם מִצַּד עַצְמָם כְּלָל, אֲבָל הֵם כִּפְקִידִים לְמֶלֶךְ פָּרַס וְרוֹמִי • וּלְזוּלָתָם מִן הַמְּלָכִים. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא תִהְיֶה מְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה לְאֶחָד מֵאֶחָיו, אֲבָל הִבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא תִפָּסֵק מִשִּׁבְטוֹ הַמֶּמְשָׁלָה לְגַמְרֵי כָּל זְמַן שֶׁתִּהְיֶה הַמְּלוּכָה לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שַׂר, לֹא הֻבְטַח שֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁתִּשָּׁאֵר לוֹ מֶמְשָׁלָה.
___________________________________
נָכוֹן – מיוסד. שֶׁעִם הֱיוֹת – שלמרות. לְגַמְרֵי – אלא נשארה מלכות יהודה על מקצת השבטים כל ימי בית שני. אֲבָל – אלא.
ביאורים
בניגוד לרמב"ן שראינו אתמול, הר"ן סובר שהחשמונאים לא חטאו בלקיחת המלוכה למרות שלא היו משבט יהודה, מכיוון שהדברים שאמר יעקב לבניו לפני מותו, "לא יסור שבט מיהודה", אינם בגדר ציווי אלא בגדר הבטחה ונבואה. כשם שבשאר השבטים דברי יעקב אינם ציווי אלא רמז למאורעות עתידיים כדוגמת שמשון הבא משבט דן, כך גם ביחס לשבט יהודה.
ההבטחה "לא יסור שבט מיהודה", פירושה שגם אם בזמן מן הזמנים המנהיגים שיקומו משבט זה לא יהיו ראויים למלוכה מצד חטאיהם, בכל זאת לא תסור מהם המלוכה באופן מוחלט. ואכן אנו מוצאים שבעקבות מעשיו של שלמה נגזרה הגזירה שתקרע הממלכה מבנו, ובמקום שימלוך על כל האומה התפצלה מלכותו לשני חלקים והתמעטה, אך לא בטלה לגמרי.
לדברי הר"ן, אין להקשות ממלכותו של שאול למרות היותו משבט בנימין, מכיוון שההבטחה של יעקב היתה " לא יסור שבט מיהודה", והסרה ניתן לעשות רק לדבר שכבר קיים במציאות ולא למה שעדיין לא התחיל להופיע. ומשום כך מלכות שאול, בהיותה המלכות הראשונה שעמדה לישראל, לא היוותה ביטול והפרה להבטחה של יעקב.
גם ממלכות החשמונאים אין להקשות, מכיוון שמלכותם לא הייתה מלכות ישראלית גמורה אלא שימשה בתור פקידות למלכות פרס ורומא, וההבטחה כיוונה רק למלכות מלאה ושלמה ולא לשאר השררות והתפקידים הציבוריים. משמעות ההבטחה שלא תסור המלכות מיהודה היא רק בזמן שיש מלכות בישראל, אך מכיוון שבזמן בית שני לא הייתה מלכות גמורה, לא ביטלו החשמונאים את ההבטחה.
הרחבות
•המלכות ושלטון העם
וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּבַיִת שֵׁנִי אֵין מַלְכוּתָם מִצַּד עַצְמָם כְּלָל, אֲבָל הֵם כִּפְקִידִים לְמֶלֶךְ פָּרַס וְרוֹמִי. הרב קוק נשאל: "איך נלחמו החשמונאים כנגד חילות סוריא בלא מלך", שהרי הוצאה למלחמה היא מתפקידי המלך? תשובתו הייתה ש"על המלחמה היסודית של החשמונאים, שהיתה ביחוד נגד השמד ושעת הגזירה... אין מה לשאול כלל, שהרי גם על מצווה קלה יהרג ואל יעבור, ואיך לא תהיה רשות וגם חובה להתחזק במלחמה... כדי לבטל את כח השמד ולהעמיד את כללות הדת על תילה?! ועל המלחמות הבאות אח"כ, שגם המלכים הכשרים שבהם נלחמו, אז הלא כבר היו מלכים מועמדים על פי הסכמת האומה".
בהמשך התשובה כתב הרב קוק חידוש גדול, עליו אנו מסתמכים עד היום הלכה למעשה: "בזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה ... כשמתמנה מנהיג האומה לכל צרכיה בסגנון מלכותי, על-פי דעת הכלל ודעת בית דין, ודאי עומד הוא במקום מלך, לענין משפטי המלוכה, הנוגעים להנהגת הכלל" [משפט כהן קמד, טו-א]. בימינו, אין לנו מלך מבית דוד, אלא ממשלה שנבחרה על ידי העם. לפי דברים אלו, לממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות יש דינים של מלך לעניינים מסויימים, כמו יכולת להוציא למלחמה ועוד.
שאלות לדיון
מה יקרה אם כל מלכי יהודה ימירו את דתם חס ושלום? האם גם אז שבט יהודה ימשיך למלוך?
מדוע כל כך חשוב לר"ן להוכיח שהמלכות שייכת רק ליהודה? האם האמונה בביאת המשיח תלויה בזה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מי אתה עם ישראל?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
