ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אבנר בן חדוה אלינה ז"ל
"גָּרְסִינַן בִּנְדָרִים"
גָּרְסִינָן בִּ"נְדָרִים" פֶּרֶק "אֵין בֵּין הַמֻּדָּר" (לח א): "אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְעָנָיו, וְכֻלָּם בְּמֹשֶׁה".
שלמות הנביא
דָּבָר בָּרוּר וְיָדוּעַ, כִּי אַחֲרֵי* אֲשֶׁר חָפֵץ ה' יִתְבָּרַךְ לְמַעַן צִדְקוֹ לְהַרְבּוֹת לָנוּ תּוֹרָה כְּדֵי לְזַכּוֹתֵנוּ, הֻצְרַךְ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיִּנָּבֵא אִישׁ מִמֶּנּוּ*, יוֹדִיעֵנוּ חֻקּוֹת ה' יִתְבָּרַךְ וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ בּוֹ, וְאֵין סָפֵק, שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ שָׁלֵם אוֹ מִן הַשְּׁלֵמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי. וּלְפִיכָךְ בֵּאֵר כָּאן רַבִּי יוֹנָתָן, שֶׁהַנָּבִיא, בְּטֶרֶם חוּל עָלָיו* רוּחַ ה' יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצְאוּ לוֹ אַרְבַּע שְׁלֵמֻיּוֹת, שְׁתַּיִם מֵהֶן יַשְׁלִימוּ מַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ, וְהֵן מַעֲלוֹת שִֹכְלִיּוֹת וּמַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, וּשְׁתַּיִם מֵהֶן מַעֲלוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת. וְאֵין סָפֵק, כִּי בְּמַה שֶּׁאָמַר "חָכָם" כָּלַל הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, וְ"עָנָיו" יִכְלֹל מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת. כְּבָר אָמְרוּ בַּ"עֲבוֹדָה זָרָה" (כ ב): "עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן*", הִנֵּה בֵּאֲרוּ כִּי מִי שֶׁהִשִּׂיג מִדַּת הָ"עֲנָוָה" אִי אֶפְשָׁר מִבִּלְתִּי שֶׁיַּקְדִּימוּ לוֹ "טָהֳרָה" וּ"קְדֻשָּׁה" וְ"יִרְאַת חֵטְא" וְיֶתֶר הַמַּעֲלוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת שָׁם. אִם כֵּן, כְּבָר הִגִּיעַ זֶה לִשְׁלֵמוּת מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, וְאֵין סָפֵק, כִּי הַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ יַשְׁלִימוּ הַנֶּפֶשׁ וְיַפְרִידוּהָ מִן הַתַּחְתּוֹנִים, וְיִהְיֶה דְּבֵקוּת בֵּינָהּ וּבֵין הָעֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ הַזֶּה רָאוּי לִנְבוּאָה.
אֲבָל בְּמַה שֶּׁיִּחֵס לַנָּבִיא הַ"גְּבוּרָה" וְהָ"עֹשֶׁר", צָרִיךְ טַעַם.
___________________________________
אַחֲרֵי – מכיוון. מִמֶּנּוּ – מאיתנו. בְּטֶרֶם חוּל עָלָיו – לפני, וכהכנה שיזכה לנבואה. גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן – העליונה והקשה שבמידות.
הקדמה
חלק זה, הלקוח מהדרוש השלושה עשר של הר"ן, עוסק בסוגיית הנבואה על ענפיה השונים. מה נדרש מאדם הרוצה לקבל נבואה? מהם התחומים אותם צריך לקדם באישיותו ובמה צריך שישתלם על מנת שיהיה ראוי להשראת שכינה, אם אכן יחפוץ בכך ה'? הייתכן לקבל נבואה גם ללא הכשרה והכנה? מהו ההסבר לאותם מקרים בהם זכו לקבל נבואה אנשים שאינם ראויים לכך? מדוע אנו מייחסים למשה רבנו את התואר "אבי הנביאים", וממילא מדוע אנו שוללים נביא שבא לסתור את תורת משה?
עם שאלות אלו ועוד מתמודד הר"ן בדבריו ושוזר את כולן תחת השקפה ברורה ומסודרת ביחס לסוגיית הנבואה בישראל, תוך ביאור תפקיד הנביא ומטרת מציאות הנבואה.
אחד החידושים המרכזיים בדרוש זה הוא ההבנה שעיקר תפקידו של הנביא הוא להוריד את הדרכת ה' לעם ולפרסמה בציבור. הנביא משמש כ"כלי" שעל ידו יכול ה' לגלות את דברו במהלך ההיסטוריה. תפקידו של הנביא אינו פרטי ואינו נועד לקדם את האדם המקבל את הנבואה למדרגה גבוהה יותר בעבודת ה', אלא תפקיד כללי הנועד לקדם ציבור שלם לעבודת ה'. הנגזרת מתפיסה זו של תפקיד הנביא, היא ההבנה מהן התכונות הנדרשות לאדם הרוצה להשיג את הנבואה ובמה צריך שישתלם כדי לזכות אליה. בעניין זה פותח הר"ן את תחילת דבריו.
ביאורים
אנו מוצאים במקורות רבים, החל מדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים, דרך ראשונים רבים כדוגמת ריה"ל והרמב"ם, וכלה באחרונים, שהמדרגה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע היא מדרגת הנביאים. הנביא משמש כצינור המופיע בארץ את דבר ה', הוא ה"כלי" דרכו שורה השכינה ומדריכה את האומה. כל תורתנו על תרי"ג מצוותיה, הלא היא נבואה מאת ה' אל משה. הנבואה היא הדרך בה ה' ממשיך להנהיג את האומה דרך שליח אלוהים.
מובן הדבר שעל מנת שיוכל האדם לקבל נבואה ולהיות כלי להשראת השכינה, עליו לתקן את עצמו בכל תחום רוחני - במידותיו, בדיבורו, במעשיו ובחכמתו. על כן אומר ר' יונתן בגמרא שהקב"ה משרה שכינתו רק על חכם ועניו, שתי תכונות הכוללות את כל שלמותו הרוחנית והשכלית של האדם. המילה "חכם" מבטאת אדם שמלבד הכשרון שיש בו, הוא גם לומד ומחכים ורוכש בשכלו הבנות נוספות. המילה "עניו" משמעותה אדם שתיקן את כל מידותיו והגיע למעלה רוחנית גבוהה מאוד. שהרי אנו מוצאים בדברי חז"ל במסכת עבודה זרה (דף כ:), המהווים בסיס לספר "מסילת ישרים" של הרמח"ל העוסק בתיקון המידות, שבסיכום המניין של כל מדרגות המידות הקיימות, מידת הענווה גדולה מכולן. אם כן המילה "עניו" לא מבטאת רק מידה אחת מיני רבות אלא שלימות כל המידות כולן.
התמיהה מתעוררת בעקבות דברי ר' יונתן, המצריך גם את מעלות הגבורה והעושר כתנאי לקבלת הנבואה. תכונות אלו אינן קשורות לתיקון הנפש והמידות לכאורה, אלא לעניינים גשמיים.
שאלות לדיון
מדוע הקב"ה לא מתגלה אלינו באופן ישיר? מדוע אנו זקוקים לנביא?
מדוע הנביא צריך להיות שלם? וכי הקב"ה לא יכול להשרות שכינתו על אדם חסר?

מבוא לסדרת פתחי אמונה

איך ללמוד גמרא?

מי אתה עם ישראל?

תיקון ימי השובבי"ם

המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

סודו החינוכי של חודש שבט

מה המשמעות הנחת תפילין?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

אנחנו קודש למענך

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















