ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
הדרוש השלשה עשר חלק א'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אבנר בן חדוה אלינה ז"ל
"גָּרְסִינַן בִּנְדָרִים"
גָּרְסִינָן בִּ"נְדָרִים" פֶּרֶק "אֵין בֵּין הַמֻּדָּר" (לח א): "אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְעָנָיו, וְכֻלָּם בְּמֹשֶׁה".
שלמות הנביא
דָּבָר בָּרוּר וְיָדוּעַ, כִּי אַחֲרֵי* אֲשֶׁר חָפֵץ ה' יִתְבָּרַךְ לְמַעַן צִדְקוֹ לְהַרְבּוֹת לָנוּ תּוֹרָה כְּדֵי לְזַכּוֹתֵנוּ, הֻצְרַךְ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיִּנָּבֵא אִישׁ מִמֶּנּוּ*, יוֹדִיעֵנוּ חֻקּוֹת ה' יִתְבָּרַךְ וַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ בּוֹ, וְאֵין סָפֵק, שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ שָׁלֵם אוֹ מִן הַשְּׁלֵמִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי. וּלְפִיכָךְ בֵּאֵר כָּאן רַבִּי יוֹנָתָן, שֶׁהַנָּבִיא, בְּטֶרֶם חוּל עָלָיו* רוּחַ ה' יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצְאוּ לוֹ אַרְבַּע שְׁלֵמֻיּוֹת, שְׁתַּיִם מֵהֶן יַשְׁלִימוּ מַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ, וְהֵן מַעֲלוֹת שִֹכְלִיּוֹת וּמַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, וּשְׁתַּיִם מֵהֶן מַעֲלוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת. וְאֵין סָפֵק, כִּי בְּמַה שֶּׁאָמַר "חָכָם" כָּלַל הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, וְ"עָנָיו" יִכְלֹל מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת. כְּבָר אָמְרוּ בַּ"עֲבוֹדָה זָרָה" (כ ב): "עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן*", הִנֵּה בֵּאֲרוּ כִּי מִי שֶׁהִשִּׂיג מִדַּת הָ"עֲנָוָה" אִי אֶפְשָׁר מִבִּלְתִּי שֶׁיַּקְדִּימוּ לוֹ "טָהֳרָה" וּ"קְדֻשָּׁה" וְ"יִרְאַת חֵטְא" וְיֶתֶר הַמַּעֲלוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת שָׁם. אִם כֵּן, כְּבָר הִגִּיעַ זֶה לִשְׁלֵמוּת מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, וְאֵין סָפֵק, כִּי הַמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ יַשְׁלִימוּ הַנֶּפֶשׁ וְיַפְרִידוּהָ מִן הַתַּחְתּוֹנִים, וְיִהְיֶה דְּבֵקוּת בֵּינָהּ וּבֵין הָעֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ הַזֶּה רָאוּי לִנְבוּאָה.
אֲבָל בְּמַה שֶּׁיִּחֵס לַנָּבִיא הַ"גְּבוּרָה" וְהָ"עֹשֶׁר", צָרִיךְ טַעַם.
___________________________________
אַחֲרֵי – מכיוון. מִמֶּנּוּ – מאיתנו. בְּטֶרֶם חוּל עָלָיו – לפני, וכהכנה שיזכה לנבואה. גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן – העליונה והקשה שבמידות.
הקדמה
חלק זה, הלקוח מהדרוש השלושה עשר של הר"ן, עוסק בסוגיית הנבואה על ענפיה השונים. מה נדרש מאדם הרוצה לקבל נבואה? מהם התחומים אותם צריך לקדם באישיותו ובמה צריך שישתלם על מנת שיהיה ראוי להשראת שכינה, אם אכן יחפוץ בכך ה'? הייתכן לקבל נבואה גם ללא הכשרה והכנה? מהו ההסבר לאותם מקרים בהם זכו לקבל נבואה אנשים שאינם ראויים לכך? מדוע אנו מייחסים למשה רבנו את התואר "אבי הנביאים", וממילא מדוע אנו שוללים נביא שבא לסתור את תורת משה?
עם שאלות אלו ועוד מתמודד הר"ן בדבריו ושוזר את כולן תחת השקפה ברורה ומסודרת ביחס לסוגיית הנבואה בישראל, תוך ביאור תפקיד הנביא ומטרת מציאות הנבואה.
אחד החידושים המרכזיים בדרוש זה הוא ההבנה שעיקר תפקידו של הנביא הוא להוריד את הדרכת ה' לעם ולפרסמה בציבור. הנביא משמש כ"כלי" שעל ידו יכול ה' לגלות את דברו במהלך ההיסטוריה. תפקידו של הנביא אינו פרטי ואינו נועד לקדם את האדם המקבל את הנבואה למדרגה גבוהה יותר בעבודת ה', אלא תפקיד כללי הנועד לקדם ציבור שלם לעבודת ה'. הנגזרת מתפיסה זו של תפקיד הנביא, היא ההבנה מהן התכונות הנדרשות לאדם הרוצה להשיג את הנבואה ובמה צריך שישתלם כדי לזכות אליה. בעניין זה פותח הר"ן את תחילת דבריו.
ביאורים
אנו מוצאים במקורות רבים, החל מדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים, דרך ראשונים רבים כדוגמת ריה"ל והרמב"ם, וכלה באחרונים, שהמדרגה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע היא מדרגת הנביאים. הנביא משמש כצינור המופיע בארץ את דבר ה', הוא ה"כלי" דרכו שורה השכינה ומדריכה את האומה. כל תורתנו על תרי"ג מצוותיה, הלא היא נבואה מאת ה' אל משה. הנבואה היא הדרך בה ה' ממשיך להנהיג את האומה דרך שליח אלוהים.
מובן הדבר שעל מנת שיוכל האדם לקבל נבואה ולהיות כלי להשראת השכינה, עליו לתקן את עצמו בכל תחום רוחני - במידותיו, בדיבורו, במעשיו ובחכמתו. על כן אומר ר' יונתן בגמרא שהקב"ה משרה שכינתו רק על חכם ועניו, שתי תכונות הכוללות את כל שלמותו הרוחנית והשכלית של האדם. המילה "חכם" מבטאת אדם שמלבד הכשרון שיש בו, הוא גם לומד ומחכים ורוכש בשכלו הבנות נוספות. המילה "עניו" משמעותה אדם שתיקן את כל מידותיו והגיע למעלה רוחנית גבוהה מאוד. שהרי אנו מוצאים בדברי חז"ל במסכת עבודה זרה (דף כ:), המהווים בסיס לספר "מסילת ישרים" של הרמח"ל העוסק בתיקון המידות, שבסיכום המניין של כל מדרגות המידות הקיימות, מידת הענווה גדולה מכולן. אם כן המילה "עניו" לא מבטאת רק מידה אחת מיני רבות אלא שלימות כל המידות כולן.
התמיהה מתעוררת בעקבות דברי ר' יונתן, המצריך גם את מעלות הגבורה והעושר כתנאי לקבלת הנבואה. תכונות אלו אינן קשורות לתיקון הנפש והמידות לכאורה, אלא לעניינים גשמיים.
שאלות לדיון
מדוע הקב"ה לא מתגלה אלינו באופן ישיר? מדוע אנו זקוקים לנביא?
מדוע הנביא צריך להיות שלם? וכי הקב"ה לא יכול להשרות שכינתו על אדם חסר?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
