ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי (הירש) בן דוד ושפרה ז"ל
וְכַוָּנַת כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיְתָה נֶעֱלֶמֶת מִיִּשְׂרָאֵל וְאוּלַי גַּם מִמֹּשֶׁה, וּלְסִבַּת כָּל זֶה הָיָה רָאוּי שֶׁיְּסַפְּקוּ* יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ תְּחִלָּה. וְהוּא שֶׁרָמַז וְאָמַר (שמות יד לא): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם" וגו', כְּלוֹמַר: אָז הִכִּירוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיוּ מֻפְלָאִים* מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה וּמִסְתַּפְּקִים בּוֹ – שֶׁלֹּא הָיָה רַק לְסַבֵּב שֶׁמִּצְרִיִּים עַצְמָם יִכָּנְסוּ בַּיָּם. וּלְזוֹ הַסִּבָּה בְּעַצְמָהּ הוּא שֶׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם סוּף (שם שם כא): "וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה" וגו', וְאֵין סָפֵק, שֶׁהָרוּחַ הַזֶּה לֹא הָיָה מַסְפִּיק לִקְרוֹעַ אֶת הַיָּם, אֲבָל רָצָה ה' יִתְבָּרַךְ לְהַטְעוֹת פַּרְעֹה שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהַפֹּעַל הַהוּא הָיָה טִבְעִי, לֹא נֵס, שֶׁאִלּוּ הָיָה חוֹשֵׁב כֵּן, לֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. וְאֵין לְהַפְלִיא* אֵיךְ הָיָה מִדַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ לְהַטְעוֹתוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא הִטְעָהוּ בְּיוֹתֵר מִזֶּה, כְּשֶׁצִּוָּה (שם שם ב) שֶׁיַּחֲנוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי (פִּי הַחִרוֹת) [בַּעַל צְפוֹן] כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ: יִרְאָתָם* תָּבְעָה עֶלְבּוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהִנֵּה הֻתְרוּ בָּזֶה סְפֵקוֹת רַבּוֹת שֶׁרָאוּי שֶׁיִּסְתַּפְּקוּ עַל כָּל מַשְׂכִּיל.
התרת הספקות בקריעת ים סוף
וְהָעוֹלֶה מִכֹּל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ הוּא: שֶׁמִּתְּחִלָּה הֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה עַל פִּי הָאוֹתוֹת, וְאִם כֵּן, כְּבָר יָדַעְנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר רָאוּי שֶׁיֵּאָמֵן בּוֹ הַנָּבִיא. וְלָזֶה הִסְפִּיק אֵלָיו בְּאוֹמְרוֹ (דברים יח טו): "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים", כְּלוֹמַר: שֶׁתִּתְאַמֵּת נְבוּאָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִתְאַמְּתָה נְבוּאָתִי. וְשֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב בִּקְרִיעַת יַם סוּף: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", הוּא שֶׁהֻתְרוּ מֵהֶם הַסְּפֵקוֹת וְנִתְבָּרְרוּ לָהֶם הַמְּבוּכוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּאֶמְצַע, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' נִשְׂגָּבִים מְאֹד •, אֲשֶׁר אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא. וְהִנֵּה אָנוּ רוֹאִים בִּגְאֻלָּה זוֹ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁבְּאוֹתָהּ עֵת בְּעַצְמָהּ שֶׁהָיְתָה הַגְּאֻלָּה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה הָיוּ רוֹאִים עַצְמָם נִגְאָלִים, וְעִם כָּל זֶה הָיוּ רוֹאִים פְּעָלִים וּמַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ סִבַּת גְּאֻלָּתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ נִלְאִים* לַעֲמֹד עַל סִבָּתָם עַד שֶׁגִּלָּה ה' יִתְבָּרַךְ עִנְיָנָם. כָּל שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ שֶׁרָאוּי שֶׁנִּהְיֶה סְכָלִים* יוֹתֵר בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. מִפְּנֵי זֶה כָּתַב הָרַמְבָּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (הל' מלכים פי"ב ה"ב) שֶׁלֹּא יִוָּדְעוּ הַדְּבָרִים הָהֵם אֵיךְ יִהְיוּ עַד שֶׁיִּהְיוּ.
___________________________________
שֶׁיְּסַפְּקוּ – שיפול ספק. מֻפְלָאִים – נעלמים, לא מובנים. לְהַפְלִיא – לתמוה. יִרְאָתָם וכו' – עבודה זרה של מצרים תובעת את עלבון המצריים, ואינה מאפשרת לישראל להמשיך בדרכם. נִלְאִים – לא מצליחים. סְכָלִים – לא מבינים.
ביאורים
הר"ן חותם את הדְרוש, בעיסוק בדורות שלנו, שבהם הדרכים הארוכות כל כך שעשה העולם הזה, הולכות ומגיעות לידי מימוש, וכן בעיסוק בעתיד המובטח לעם ישראל. הר"ן לימד אותנו, דרך לימוד ענייני יציאת מצרים, שקיים פער גדול בין ההבנה האנושית לתכנית האלוהית, עד כדי כך שעם ישראל שלא הבין את מעשיו של משה רבנו שנעשו בדבר ה', היה זקוק להמתין עד לקריעת ים סוף כדי להאמין ממש בה' ובמשה.
גם בדורות שלנו, ובודאי בתקופות של ימות המשיח, ושל הגאולה העתידה, יתרחשו דברים שקשה לנו להבינם בעיניים האנושיות שלנו. איננו מבינים מה בדיוק מתכנן בורא עולם, ומהן הדרכים, לעיתים העקיפות, שבהן הוא עושה את מעשיו.
ברגעים שלפני רדיפת המצרים אחרי ישראל, הקב"ה דאג להחזיר את ישראל אחורה ל'פי החירות', כדי שפרעה יחשוב שישראל נבוכים במדבר, וירצה לרדוף אחריהם. ברגעים שלפני קריעת ים סוף, כאשר רצה הקב"ה שהמצרים יקבלו את ההחלטה השגויה להיכנס לים, הוא דאג להביא רוח קדים עזה על מנת שהמצרים יחשבו שהיא זו שגרמה לקריעת הים, ולא השגחת ה', ובכך הוא גרם להם להיענש ולטבוע בים. כך גם בדורות שלנו, לעיתים אנו נפגשים בסיבוכים, בדברים שלא מתרחשים כמו שהיינו מצפים, אולם עלינו לזכור שכל מה שקורה לנו מכוון ומושגח, ובסופו של דבר הכל מנוהל על פי רצון ה', ועל פי הנהגתו, באופן שבסופו של דבר הטוב ינצח ויצליח, ויתברר איך הדרכים הארוכות כולן היו מכֻוונות אליו.
הרחבות
•מהלכי הגאולה
כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' נִשְׂגָּבִים מְאֹד. הר"ן במסקנת דבריו מוכיח מגאולת מצריים שגם כאשר הדברים המתרחשים לנגד עינינו אינם נראים כלל כהתקדמות הגאולה, עלינו להאמין ולדעת שהקב"ה מוביל את מהלך הגאולה בדרך הנסתרת מעינינו. דברים דומים כותב רס"ג : "בעבור זה שונה לנו זכר יציאת מצרים במקומות רבים מהתורה, ומזכירנו מה שראינוהו. ואם נשאר דבר ממה שעשה לנו בגלות מצרים שלא הזכירו בפירוש בגאולה הזאת, הוא נכנס תחת מאמרו: 'כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאֶנּוּ נפלאות' [מיכה ז, טו]. ועל כן אנחנו סובלים ומיחלים מה שיעדנו (כלומר, הבטיחנו), לא נקוץ ולא נקצוף, אך נוסיף חוזק ואומץ, כמו שאמר: 'חִזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'' [תהילים לא, כה]. ומי שרואה אותנו בענין הזה (כלומר, בסבלות הגלות) הוא תמה עלינו, או חושב אותנו לכסילים, מפני שלא נסה כאשר נסינו (בגאולת מצרים, כמו שביאר כאן הר"ן) ולא האמין כאשר האמננו, והוא כמי שלא ראה זריעת החיטה, וכשהוא רואה מי שמשליך אותה בבקעת האדמה לצמוח, יחזיקנו לכסיל, ואיננו מכיר כי הוא (בעצמו) הכסיל, אלא בעת הקציר כשתשוב המידה עשרים או שלשים, וכן דמה הכתוב ואמר הזורעים בדמעה ברנה יקצורו" [אמונות ודעות, מאמר שמיני].
שאלות לדיון
הר"ן אומר שלמרות האותות עדיין נשאר מקום לספיקות. כיצד אם כן ניתן להאמין באופן מוחלט לנביא?
האם ניתן לראות כיום, בתחייתו המחודשת של עם ישראל, אותות גאולה כפי שהיו ביציאת מצרים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
