ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
הדרוש השנים עשר חלק א'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כל טוב
"כִּי יִפָּלֵא"
[לְפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים]
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִבוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים יז ח).
הכרעת המחלוקות
הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת הִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וִיסוֹדָהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶיִּשְׁתַּוּוּ* הַחֲכָמִים כֻּלָּם בַּדִּינִים הַפְּרָטִיִּים הַמִּתְיַלְּדִים בְּכָל יוֹם, וְלָכֵן, לְסַלֵּק כָּל סָפֵק מִיִּשְׂרָאֵל צִוְּתָה הַתּוֹרָה לִהְיוֹת מַכְרִיעֵי הַמַּחֲלֹקֶת – כַּת הַסַּנְהֶדְרִין, וּבָזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ שׁוּם סָפֵק בִּזְמַנָּם שֶׁלֹּא יִתְבָּאֵר. וְכֵן אָמְרוּ בְּפֶרֶק "הַנֶּחְנָקִים" (סנהדרין פח ב): "תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בִּתְחִלָּה לֹא הָיְתָה מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וּשְׁנֵי בָּתֵּי דִינִין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וּשְׁאָר בָּתֵּי דִינִין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה יוֹשְׁבִים בְּכָל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, הֻצְרַךְ הַדָּבָר לִשְׁאֹל שׁוֹאֵל מִבֵּית דִּינוֹ, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו וכו', אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִין לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁשָּׁם סַנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִים מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים יוֹשְׁבִים בַּחֵיל*, נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה בִּפְנֵיהֶם, אִם שָׁמְעוּ אָמְרוּ לָהֶם, וְאִם לָאו, עוֹמְדִים עַל הַמִּנְיָן* – אִם רַבּוּ הַמּטַמְּאִין טִמְּאוּ, וְאִם רַבּוּ הַמְטַהֲרִין טִהֲרוּ. מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם*, רַבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֵׂית תּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת". וּלְפִי שֶׁזֶּה עִקַּר הַדָּת הֶחְמִירוּ בְּעֹנֶשׁ זָקֵן מַמְרֶה* מְאֹד, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם רָצוּ בֵּית דִּין לִמְחֹל אֵין מוֹחֲלִין, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
___________________________________
שֶיִּשְׁתַּוּוּ – יסכימו לדעה אחת. חֵיל – מקום בהר הבית. הַמִּנְיָן – ספירת קולות. שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם – את רבותיהם. זָקֵן מַמְרֶה – תלמיד חכם המורה הלכה בניגוד להוראת הסנהדרין.
הקדמה
בתולדות העמים נוכל לראות כי תמיד לצד אנשי המעשה המתעסקים בהווה ובמוחש, קמו מתוך האנושות אנשי רוח אשר ביקשו ליצור חיבור עם העולם שמעבר לצרכים החומריים, כדוגמת זקני העדה, חכמים, סופרים ומורי דרך. לעיתים, שימשו אישים אלה כמנהיגים שניסו להדריך את האומה בכללותה, ולעיתים התערו בעם ופעלו בצורה פרטנית.
בדרוש השנים עשר, עוסק הר"ן בהנהגה הרוחנית של עם ישראל. בדרוש זה נלמד על אנשי הרוח שבאומה המכוונים אותה למילוי תפקידה. בתחילה נלמד על חכמי ישראל. נלמד על כוחה וחיוניותה של הסנהדרין, הרשות המכריעה בענייני העם בכלל, ובדיני התורה בפרט, ועל הממשיכים את דרכה, חכמי ישראל וגאוניהם לאורך הדורות. לאחר מכן ננסה לברר את היחס בין החכמים לנביאים. נלמד מדוע 'חכם עדיף מנביא' ואיך רוח הקודש מופיעה גם בתלמידי החכמים. בבואנו לעסוק בנביאים, נכיר תחילה מיני כשפים שהיו נהוגים בקרב אומות העולם: הקוסמות, העוננות, הניחוש והכישוף, ושכנגדם נתן לנו הקב"ה את הנבואה. נברר מדוע התורה אסרה אותם, ומאיזו השקפת עולם הם נובעים. נלמד מתי ניחוש וכישוף אסורים ובאילו תנאים התירה התורה לעשותם. ולבסוף, אחרי שעמדנו על ההבדל בין הקוסמים והמכשפים לנביאי האמת, נלמד על התנאים להכרת נביא אמת, באלו מקרים מותר לקבל את דבריו ובאלו לא.
ביאורים
"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים". בהר סיני ניתנה התורה הקדושה למשה רבנו. היא ניתנה לו 'מפי הגבורה' על ידי הקב"ה עצמו, ומאז, דור אחרי דור, היא נמסרת לחכמי אותו הדור, על מנת ללמד את עם ישראל ולהדריכו בנתיבות האמת. ואכן, לאורך ההיסטוריה היוו חכמי התורה מוקד לכל פנייה בין בתיקון חיי היחיד, ובין בהנהגת האומה כולה.
עם קבלת התורה, במעמד הנשגב בהר סיני, הוענק לחכמים כח – היכולת לפסוק ולהכריע בדיני התורה. מהי חשיבותה של יכולת זו? 'שבעים פנים לתורה' אומר הזוהר הקדוש [בראשית מז:]. התורה יכולה להתפרש בדרכים רבות. ישנן אמנם הלכות שהתקבלו במסורת ועליהן אין וויכוח, אך ככלל, הגמרא הראשונים והאחרונים, מלאים במחלוקות בפירוש פסוקי התורה ובדינים הנלמדים מהם.
מגוון האפשרויות הרחב בהבנת התורה, נובע מהיותה אלוהית. ריבוי האפשרויות בבית המדרש מקרב אותנו ולו במעט להשגתו של הקב"ה, שאינה מצומצמת לפירוש אחד בלבד. אולם העושר הנרחב המופיע בזמן הלימוד, עלול ליצור תקלות בחיי המעשה, בהם אנו צריכים לדעת כיצד לנהוג, וכפי איזו דעה לפסוק. לשם כך נתן הקב"ה לחכמי ישראל את הכח לפסוק הלכה ולהכריע כאחת הדעות, גם אם היא לא ההסבר היחיד, ומה שפסקו זהו רצון ה'.
ריבוי האפשרויות בהבנת דברי התורה עלולות ליצור מחלוקות רבות. לשם כך יצרה התורה מערכת שמטרתה להכריע מחלוקות. בכל עיר היה בית דין של עשרים ושלושה דיינים, אליו הייתה מגיעה כל שאלה. בבית הדין היו מכריעים במקום. ואם לא הגיעו להסכמה, היו עולים לבית הדין הגדול בירושלים, וההכרעה היוצאת משם נקבעה להלכה הנהוגה בישראל, ומעתה לא היה מקום לדעות אחרות באותו עניין. התורה יצרה מערכת שנותנת מענה לכל בעיה אם על ידי מסורת מסיני, ואם על ידי הכרעת הסנהדרין. מגמת התורה היא שכל העם יהיה מאוחד מבחינה הלכתית, כדי לא ליצור פילוגים הפוגעים באחדות האומה. לפיכך ברור אפוא, מדוע עונשו של 'זקן ממרא', היוצא כנגד פסקם של הסנהדרין, הוא כה חמור. זקן ממרא יכול להיות רק תלמיד חכם גדול שאף נסמך על ידי הסנהדרין עצמה. ובכל זאת, הגם שדבריו וודאי משתלבים בפסיפס ההבנות בתורה, כאשר זה מגיע להלכה בפועל, הוא מהווה סכנה ביצירת פירוד. יתר על כן, מציאות של שתי תפיסות שונות של התורה אף עלולה ליצור זלזול בדברי חכמים, כאילו אין דבריהם מוכרחים ואמיתיים.
שאלות לדיון
כיצד ייתכן שאין שום ספק בעולם עליו יאמרו חכמי הסנהדרין "איננו יודעים"? האם הם כל יכולים?
"שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּם" – תלמידים אלו הינם התנאים מהם אנו יונקים את כל התורה שבעל-פה. כיצד ניתן להתייחס אליהם בכבוד לאור דברים אלו?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
