מעלת ארץ ישראל | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום העצמאות
שיחות ליום העצמאות

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
לזמן הזה - יום העצמאות

2223

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מעלת ישוב הארץ
בשנת תרנ"א, שנת הולדתו של הרב צבי יהודה, הייתה התעוררות גדולה בנושא של ארץ ישראל. אנחנו מוצאים בשנה זו מכתבים של הרבה מגדולי ישראל על חביבות ארץ ישראל. באותה שנה ר' מאיר שמחה מדווינסק, ה"אור שמח", התבקש לכתוב מכתב ברכה על ספר שהוצא בעניין מעלותיה של ארץ ישראל (הרב אברהם סלוצקי, שיבת ציון, ורשה תרנ"ב), וכך הוא כותב:
הנה דע יקירי, כי להראות גודל המצווה הזאת ומעלתה הוא אך למותר. כי מי הוא האיש הישראלי אשר יסתפק בזה? הלא מיום קרוא ד' לצור מחצבתנו, הבטיח לו בארץ חמדה. ושלוש מתנות ניתנו לישראל: תורה, וארץ ישראל ועולם הבא כולם כאחד (ברכות ה, א), וכל פרטי התורה מתאימים עם הבטחת הארץ ויישובה!... ואחרי שהכעיסו בחורב ועשו עגל מסכה נעתר ד' והשיב חמתו מהשחית, ובמאסם בארץ נעשה ידו להפילם במדבר וכו', ובהוציאם דיבה ודברי נרגן על הארץ החמירו מאשר חטאו דברים עליו יתברך. וכן תורתנו המסורה מלאה בשבח הארץ, ושקלו רבותינו מעלת ספר יהושע עם מעלת התורה לפי שהוא ערכה של ארץ ישראל (נדרים כב, א) ורבי יוחנן התפלא כי שמע כי איכא סבי בבבל (ברכות ח, א) - "למען ירבו ימיכם" (דברים יא, כא) כתיב, התבונן איך שקל מצוות ישיבת ארץ ישראל בזמן חורבנה, עד כי חש פן יעלה בלבב אחד לאמר: "הלא בחוץ לארץ אקיים מצוות יתירות, וזה: יום טוב שני של גלויות ושתי חלות בסוריה, קרי רבי יוחנן על זה: 'וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם'". שיותר טוב להיות בארץ ולשמור רק יום אחד (ירושלמי עירובין ג, ט). ופרקים שלמים בתוספתא ובספרי דבי רב ובתלמודים שמפליגים בשבח הארץ עד כי המלקט (מהם מאמרים במעלות הארץ ויישובה, הוא כמלקט) אגלי טל מיני ים. כלליות תורתנו המסורה היא המקושרת במעלות הארץ.
כל התורה מלאה במעלות ארץ ישראל, מי שעוסק בתורה חייב שארץ ישראל תהיה יקרה בעיניו מאוד והשאיפה להיות בארץ ישראל צריכה למלא את כל לבבו. כשנפתחים שערי הארץ ואפשר לעלות, השמחה צריכה להיות עצומה וההודאה לריבונו של עולם בלי גבול.
ספר חרדים אומר:
צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תחילת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנוה שנאמר: "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד) ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתוב: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (שם קב, טו), ושם נאמר: "אתה תקום תרחם ציון" (שם יד).
הדרך שנזכה בחזרה בארץ ישראל היא רק על ידי שנשתוקק אליה. כלומר, אם רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, אם הם יחבבו את ארץ ישראל, אז "אתה תקום תרחם ציון". ספר החרדים ממשיך ומבאר בהרחבה את מעלותיה של ארץ ישראל, ואף שיש ייסורים בארץ ישראל צריכים להיות שמחים בייסורים. בפעם הראשונה שרצינו לעלות לארץ ישראל מתואר בתורה שעמלק בא "ויבא עמלק" (שמות יז, ח) וכך הוא הסדר, ארץ ישראל נקנית בייסורים. וממשיך בעל ספר חרדים וכותב:
וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות ישיבת ארץ ישראל, כל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים המצווה הזו, וידוע שעיקר שכר המצוות על השמחה הגדולה בה, כדכתיב: "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה" (דברים כח, מז), אם כן צריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצוותו התדירה באהבתו אותה.
כשאדם שמח במצווה, על השמחה הוא מקבל את עיקר השכר. מי שנמצא בארץ ישראל צריך כל הזמן להיות בשמחה כי כל רגע ורגע הוא מקיים מצווה. ואם אדם יושב בארץ ישראל ולומד תורה זו וודאי שמחה עצומה, לכן תלמידי הישיבות בארץ ישראל צריכים להיות מאושרים כל הזמן. ומוסיף בעל ספר חרדים:
וגם צריך להיות ירא וחרד, כדכתב רבי שמעון בר יוחאי: "כל פיקודא דלאו איהי ברחימו ודחילו לאו פיקודא היא", לכן אמרו באבות דרבי נתן: "הוי שש וחרד על המצוות".
כל מצווה שנעשית בלי יראה ואהבה היא לא מצווה, כביכול. צריך לקיים את המצוות גם בשמחה וגם ביראה. ואנחנו שחיים את ערכה הגדול של ארץ ישראל ממילא מלאי שמחה. מי שלא ראה את מורנו ורבנו הרב צבי יהודה ביום העצמאות לא ראה שמחה מימיו. כשהוא בא לתפילה בליל יום העצמאות, הפנים שלו היו זורחות באור מיוחד, היה אפשר לראות על הפנים שלו רגש מלא שמחה ותודה לריבונו של עולם על כך שזכינו. צריך לדעת להודות לריבונו של עולם ולשמוח בטוב ד'.

חביבות המצווה
המציאות מורכבת. אז צריך לדעת להתמודד עם המציאות הזאת, להודות על הטוב ולהתפלל שהדברים שעדיין לא טובים יושלמו, אך הטוב הוא כל כך גדול עד שאי אפשר שלא להודות עליו. הציבור החרדי כשמו כן הוא, הוא חרד מד' והוא חרד מהשפעות לא טובות ולכן הוא חושב שלומר כמה מילים טובות על מדינת ישראל זה אומר לשבח את האנשים שפעלו להקמת המדינה, זה אומר לשבח את החילונים, זה כאילו אומר שהמעשים שלהם טובים וגם המרידה שלהם ביהדות היא טובה ובסופו של דבר זה יביא לריחוק מהתורה, לכן יש סכנה להתחבר למהלך הזה. לא צריך לפחד מזה. הנצי"ב מוולאז'ין התייחס לכך כבר אז בשעתו (בפתח החוברת "למען ציון", ווילנה תר"ן) והוא אומר:
מצאתי מקום בזה להגיד לרבים עד כמה חביבה ישוב ארץ ישראל בעיני ד', עד כי בעת שהיה קול ה׳ דופק על ידי כורש לאמר: "מי בכם מכל עמו יהי ה׳ אלוקיו עמו ויעל" (עזרא א, ג), והמה סירבו ולא רצו לעלות, באמרם: "רחצתי את רגלי איככה אטנפם" (שיר השירים ה, ג), ופירשו חז״ל במדרש שיר השירים (ה, א) על זה המקרא: "רחצתי את רגלי מטינופות עבודה זרה, שאותו המקום משיאני לעבודה זרה".
בזמן שישראל יצאו מארץ ישראל הם הפסיקו לעבוד עבודה זרה והם שמחו בכך, לכן הם אמרו שאחרי שהם רחצו כבר את רגליהם, איך עכשיו הם יחזרו לארץ ישראל, מקום שגורם להם לנטות לכיוונים רעים ולעבודה זרה.
ולפי קלות דעתנו היא טענה נמרצה! ובכל זאת אנו רואים שהתרעם הקב״ה הרבה על זה כמו שנראה בהמשך השיר הקדוש... ומזה אנו רואים כי אין להקל במצות הישוב משום שרואים שם איזה עוברי תורה, אחר שיכולין ליזהר יפה.
לכאורה הטענה מאוד הגיונית, ויהיה אסור לעלות לארץ ישראל, כי בארץ יש השפעות רעות ושליליות, הנצי"ב קורא לטענה זו: "טענה נמרצה", ובכל זאת אומר שאפשר להיזהר ולא צריך להיות מושפעים מהדברים השליליים. הנצי"ב מביא גם את דברי חז"ל בבראשית רבה (עו, ב) על יעקב שהולך להיפגש עם עשיו וחושש כי בגלל שהיה הרבה שנים בגלות ועשיו ישב בארץ ישראל, לכן אולי יש לעשיו יותר זכויות. נשים לב על מי מדובר, על עשיו הרשע, זאת אומרת שמי שיושב בארץ ישראל יש לו מעלה גדולה גם אם הוא רחוק מאוד, גם אם הוא עשיו הרשע.

זכות הפועל ליישוב ארץ ישראל
המציאות מורכבת. צריכים לדעת להתבונן במציאות, להודות על הטוב ולראות שהוא גדול מאוד. את מה שיש לתקן צריך באמת לתקן, אבל זה לא מונע מהצורך להודות לד' על כל הטובה שישנה בפועל. אנו רואים שמי שמשתדל למען יישובה של ארץ ישראל, מי שלוחם כדי להגן על עם ישראל בארץ ישראל, יש לו זכויות, יכול להיות שהקב"ה נותן לו בתור שכר כוח ושלטון.
הגמרא (סנהדרין צו, א) אומרת שבזכות ארבע פסיעות שנבוכדנצר הלך לכבוד ריבונו של עולם, קיבל כח רב והשתמש בו לרעה - להחריב את בית המקדש. נבוכדנצר היה הסופר של מרודך בלאדן מלך בבל, ובאותו זמן שכתב המלך אגרת לחזקיהו, נבוכדנצר לא היה וכתבו באגרת: "שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא", ואז נבוכדנצר הגיע ושאל: מה כתבתם באיגרת? סיפרו לו. אמר נבוכדנצר: זה לא הסדר, קודם כל אומרים שלום לאלוה רבה ואחר כך לחזקיה. אמרו לו: כבר שלחנו את האיגרת. התחיל נבוכדנצר ללכת כדי להחזיר את האיגרת עד שגבריאל העמידו. בשכר ארבעת הפסיעות שהוא הספיק ללכת הוא קיבל הרבה כוח אך השתמש בו לרעה, להחריב את בית המקדש. חז"ל מלמדים אותנו שמעשה טוב שאדם עושה, אפילו מעשה שנראה קטן, הוא בעצם מעשה גדול, כבוד שמים הוא דבר גדול וכשכר על כך האדם מקבל כוח גדול והוא יכול להשתמש בכוח הזה חלילה לא לטובה. גם היום אנחנו רואים דברים כאלה. אנשים מסרו את נפשם על מלחמות ישראל באויביהם וקיבלו מהקב"ה כוח, ובכוח הזה הם לא תמיד משתמשים לטובה. אחד הקדיש הרבה זמן וכוחות לבניינה של ירושלים, דיבר הרבה בשבחה של ירושלים ובשבחה של ישיבת "מרכז הרב", שיבח מאוד את לומדי התורה ועל כך יש לו זכויות, גם הוא קיבל מתנה והוא צריך להשתמש בה באופן נכון.
התפילות שלנו הן לא רק שיהיה קיבוץ גלויות, שד' יבנה את ירושלים ואת המקדש - כל זה יתרחש בעז"ה בכל מקרה, התפילות הן שכל התהליכים יתרחשו מהר ובקלות. ככל שנרבה בתורה נרבה גם בזכויות ונגיע למציאות הזאת מהר יותר. אין ספק שבני התורה הם הקובעים את הקצב של הגאולה, בזוהר כתוב פעמים רבות שבזכות התורה תהיה הגאולה האחרונה. ככל שתרבה התורה ובייחוד התורה הגדולה שבאה ממקור של קודש, התורה שמכירה בסגולת ישראל ובערכו של כלל ישראל. מי שלומד תורה ומקיים מצוות בשם כל הכלל, גם בשם הרחוקים - הערך של התורה שלו הוא ערך אחר לגמרי. לומד תורה שמכיר בערכה של ארץ ישראל, ומביא את קדושת ארץ ישראל לתוך התורה - כל התורה שלו היא תורה אחרת. זה התפקיד שלנו, אנחנו מבינים את ערכם של ישראל וגם את ערכה של ארץ ישראל והתורה שנלמדת כאן היא תורה גדולה שפועלת ומקדמת אותנו לגאולתנו, שתהיה במהרה בימינו בקרוב.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (4)
שיעור מס' 93
י"ח סיון תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
9 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"אשרינו", "מה טוב", "ומה נעים", "ומה יפה"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
ב' באדר תשפ"ה

שיחות ליום העצמאות

1:20
שיחות ליום העצמאות
הציונות של חכמי צפון אפריקה
הרב משה אלחרר | אייר תשפ"ג
13 דק'
שיחות ליום העצמאות
להתבונן בגודל של הגאולה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
55 דק'
יום העצמאות תשע"א
עצמאות מדינית ועצמאות רוחנית
בוקר של תורה, יום העצמאות תשע"א
הרב פרופ' נחום רקובר | ו' אייר תשע"א
שיחות ליום העצמאות
"אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק"
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

שיחות ליום העצמאות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב חגי לונדין
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג חיים שטיינר
הרב מרדכי גרינברג
הרב אליהו ברין
הרב שלמה שושן
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו