ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְעִם הֱיוֹת* שֶׁלֹּא הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמֵי הַחָכְמָה וְהַמִּדּוֹת, הִשִּׂיגוּ עַתָּה זֹאת הַהַשָּׂגָה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה*, שֶׁאִלּוּ לֹא הִשִּׂיגוּ הֵם בִּנְבוּאָה אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יַגִּיד מֹשֶׁה לָהֶם מַה שֶּׁצֻּוָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיְתָה הָאֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה שְׁלֵמָה •, כִּי לֹא יְאַמֵּת דְּבָרָיו* אֶלָּא כְּפִי מַה שֶּׁרָאִינוּ מֵאוֹתוֹתָיו, וְאִם יָקוּם נָבִיא אַחֵר לְבַטֵּל דְּבָרָיו* וְיִתֵּן אוֹת אוֹ מוֹפֵת, הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַעֲרִיךְ* אוֹתוֹת מֹשֶׁה עִם אוֹתוֹתָיו, וְתִהְיֶה הַתּוֹרָה פְּלַסְתֵּר. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ הַשָּׂגַת מֹשֶׁה וְכִי הִשַּׂגְנוּ אֲנַחְנוּ עִמּוֹ וְנִתְבָּרְרָה לָנוּ הַשָּׂגָתֵנוּ וְהַשָּׂגָתוֹ, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לִנְבוּאָתוֹ אוֹת וּמוֹפֵת, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבָּרְרָה לָנוּ נְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא הָאֱמֶת וְשֶׁהוּא הִתְנַבֵּא שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, לֹא נַבִּיט לְאוֹתוֹת הַנָּבִיא הַמִּתְנַבֵּא בְּהֶפֶךְ, וְנַהַרְגֶנּוּ, שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר אֵלֵינוּ בֵּאוּר שָׁלֵם שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר וּמִתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע. וְלָכֵן, בִּהְיוֹת יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ – הַהַשָּׂגָה הָעֲצוּמָה שֶׁהִשִֹּיגוּהָ אֲבוֹתֵינוּ, הָיָה רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכּוּ כֻלָּם לְאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה בַּמַּעֲמָד הַהוּא אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שָׁם הַרְבֵּה שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים אֵלֶיהָ. וְנִתְיַחֲדוּ אֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים, בִּהְיוֹתָם יְסוֹד הַתּוֹרָה, וְהֵם: הָאֱמוּנָה בַּה' יִתְבָּרַךְ וְהָאַזְהָרָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּשְׁתֵּי פִּנּוֹת* אֵלּוּ קַיָּמוֹת לְעוֹלָם, לֹא יִדָּחוּ אֲפִלּוּ לְהוֹרָאַת שָׁעָה, כִּי הָאֱמוּנָה בַּה' יִתְבָּרַךְ לֹא תִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, וְכֵן הַמְּנִיעָה* בַּעֲבוֹדָה זָרָה. כְּבָר אָמְרוּ בְּ"סַנְהֶדְרִין" (צ א): "אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל, אִם יֹאמַר לְךָ נָבִיא עֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה שְׁמַע לוֹ*, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ אַל תִּשְׁמַע לוֹ". וּלְפִי שֶׁאֵלּוּ הַמִּצְווֹת קַיָּמוֹת לְעוֹלָם וְלֹא תִהְיֶה לָהֶן בִּטּוּל אֲפִלּוּ לְשָׁעָה, נִתְיַחֲדוּ אֵלּוּ בִּפְרָט לְשָׁמְעָן מִפִּי הַגְּבוּרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם אֶצְלֵנוּ פִּנּוֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיִינוּ כֻּלָּנוּ רְאוּיִים לְכָךְ וְלֹא הִשַּׂגְנוּ כָּל הַשְּׁלֵמֻיּוֹת שֶׁהִזְכִּיר רַבִּי יוֹנָתָן.
___________________________________
וְעִם הֱיוֹת – ולמרות. לְקִיּוּם הַתּוֹרָה – תפקיד השגתם הנבואית במעמד הר סיני היתה לצורך ביסוס אמונתם בתורה. יְאַמֵּת דְּבָרָיו – תתברר נכונות דבריו. לְבַטֵּל דְּבָרָיו – לחלוק על דברי משה. לְהַעֲרִיךְ – לעשות השוואה. וּשְׁתֵּי פִּנּוֹת – יסודות ועקרים. הַמְּנִיעָה – איסור. שְׁמַע לוֹ – באופן זמני, בהוראת שעה.
ביאורים
ישראל קיבלו את התורה לאחר ארבעים ותשעה יום של הליכה במדבר. בתוך מצרים היו ישראל שרויים במצב רוחני ירוד מאוד, כפי שמתארים המדרשים השונים. אין ספק בדבר כי במספר מועט כזה של ימים לא הצליחו כולם לטפס משפלות גדולה זו לפסגת מעלת השלמות הנדרשת מהנביא. למרות זאת כל העם קיבל את שני הדיברות הראשונים, "אנכי" ו"לא יהיה", בנבואה, בלי להתחשב במדרגתם הרוחנית.
הר"ן מבאר שלנבואה זו היה צורך גדול, מפני שהיא שביססה לעם את האמונה בה' ובאמיתות התורה לדורות עולם. לולא נבואה זו היו ישראל נסמכים על האותות שעשה משה במצרים ובמדבר. עם כל הגדולה והעוצמה שבהם, תמיד עלול לקנן הספק שמא יבוא אדם אחר ויעשה אותות לא קטנים מאלו של משה ואז האמונה באמיתות תורתנו עלולה להיפגם. לאחר שקיבלנו בעצמנו את הנבואה במתן תורה, התבררה בעם האמונה בלי ספק, ובעקבותיה הודאות שכל נבואה המכחישה את נבואת משה בטלה לחלוטין.
ממשיך לבאר הר"ן שהיה צורך בנבואה רק בשני הדברות הראשונים ולא בשאר הדיברות, מפני שדברות אלו ביססו את האמונה והייחוד - יסוד התורה כולה. שני דברות אלו לעולם לא יכולים להשתנות אפילו לצורך שעה, בניגוד לשאר המצוות בהן נביא יכול לערוך שינוי לצורך שעה, מכיוון שיסוד התורה לא יכול לזוז ממקומו אף לא לרגע אחד.
הרחבות
•מדוע הקב"ה התגלה בהר סיני לכל ישראל?
וְעִם הֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמֵי הַחָכְמָה וְהַמִּדּוֹת, הִשִּׂיגוּ... לֹא הָיְתָה הָאֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה שְׁלֵמָה. הר"ן מבאר שישראל לא היו ראויים לגילוי שכינה על הר סיני ואף על פי כן היה זה מאורע חריג על מנת שהאמונה במשה תהיה שלמה.
אולם בספר דברים כתוב: "נביא מקרבך מאחיך כמֹני יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון. ככל אשר שאלת מעם ה' אלוהיך בחרב ביום הקהל לאמֹר לא אֹסֵף לשמֹע את קול ה' אלוהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות. ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דִּבֵּרוּ. נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודִבר אליהם את כל אשר אצונו" [דברים יח, טו- יח] האור החיים לומד מפסוקים אלו שבשעת מעמד הר סיני היו כל ישראל אמורים להיות נביאים, ורק מאחר שלא יכלו לעמוד לנוכח גילוי השכינה, קבע הקב"ה נביאים שיעבירו לעם ישראל את דברו [דברים יח, טז]. לפי דבריו, התגלות הקב"ה לכל ישראל במעמד הר סיני לא הייתה רק כ'הוראת שעה', כדי שיאמינו בנבואת משה (כפי שמבאר הר"ן), אלא הייתה זו השאיפה המקורית שכל ישראל יהיו נביאים, וכפי שאומר משה רבנו: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" [במדבר יא, כט].
שאלות לדיון
כשהקב"ה נגלה לעם ישראל, אנו לא היינו. מדוע אם כן שנאמין בתורת משה?
"וּלְפִי שֶׁאֵלּוּ הַמִּצְווֹת קַיָּמוֹת לְעוֹלָם"- האם יש מצוות שיתבטלו ביום מן הימים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
