(יב: 10- עד יד. 11+)

השלב הקובע את שנת המעשר

כאמור, יש שלב שקובע את שנת המעשר. בברייתא –

• בתבואה וזיתים – שליש,
• ירקות – לקיטה,
• פירות – חנטה,
• תלתן – משתצמח (שיש בתוכו זרע),
• קטניות – משהשרישו.

א. המקור לשליש גידול בתבואה וזיתים

1. רב אסי – במועד שנת השמיטה -
   לגבי מצוות הקהל (דברים לא) –" וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת".

והרי זה בשמינית? אלא שכל שנקצר בסוכות של שמינית, נחשב של שביעית, כי עיקר הגידול היה בשביעית (שליש).

דחיית ר' זירא לרב אסי – אולי פשוט יש איסור חרישה וקצירה עד סוכות?

1. חג האסיף -

"...וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"(שמות כג).

מה זה "האסיף"?

אם הכוונה שזה בזמן האסיף, כבר כתוב "באספך",

אלא זה מיותר לדרשה - הכוונה לקצירה, ללמד שאם קצר בסוכות – מה שקצר נחשב של שנה היוצאת ("בצאת השנה").

וידוע לחז"ל שאם נקצר בסוכות - הביא שליש לפני ר"ה.

            (דילוג יג. 7+ עד 7-)

דחיית ר' חנינא – "חג האסיף" אינו מיותר, אלא זה כאילו כתוב "חג הסוכות",
כי הסוכה עשויה מפסולת גורן ויקב, כמו שלומדים מ – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים טז, יג).

1. דרשה - "וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כה) – מיותר, ודורשים לשליש.

מיותר כי כתוב בפסוק אח"כ – "וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת...".

(יג: 4+)

חלק ב – השלב הקובע בקטניות

A. במשנה בשביעית באורז דוחן פרגין ושומשומין - השרשה.

            רבה – למה השרשה? (זה לא דומה לחנטה, שליש או לקיטה)

והסביר רבה – כיון שמתבשלים בשלבים שונים ("פרכין פרכין"), אי אפשר ללכת לפי גמר הפרי או לקיטה, כי אז יפריש מהישן על החדש, לכן צריכים שלב שכל השדה שווה בו וזה השרשה.

            אביי – שיעשה בילה של החדש והישן ויפריש? (כר"ש שזורי שמאפשר בילה)

            רבה – כי רבנן חולקים ולא מאפשרים בילה.

B. דעת ר"ש שזורי עצמו –

אפשר בילה, אך בכל זאת אומר שהולכים לפי ההשרשה,

ואצלו הטעם אינו שעושים פרכין פרכין (שהרי מוסיף פול המצרי שאינו עושה פרכין פרכין), והגמרא לא פירשה מה טעמו.

C. דעת שמואל –

1. הכל הולך אחר גמר הפרי, רק בקטניות , לא בתבואה.
2. אין בילה (מלבד ביין ושמן), אך בכל זאת -
3. הלכה כר"ש שזורי – שאפשר לערבב קטניות שהשרישו לפני ואחרי ר"ה, כי ממילא הכל הולך אחר גמר פרי.

(חזרה ל- יג. 7+ עד 7-)

חלק ג – ר' ירמיה – האם חז"ל ידעו לדייק שזה הביא בדיוק שליש?!

א.      ר' זירא – כן! כמו שחז"ל מדייקים בשאר שיעוריהם (למשל מקווה 40 סאה).

ב.      ר' ירמיה – כן, ומביא ראיה:

בנ"י נכנסו לארץ ב-י' בניסן, והקריבו את העומר ב-ט"ז ואז אכלו מתבואת הארץ.

ושאלו את רב כהנא - והרי את העומר צריך להקריב משלהם ולא של גויים ("קצירכם")?

ואמר רב כהנא –לקחו תבואה שהביאה למשל רבע, והביאה שליש אצלם תוך 5 ימים.

מכאן שהם ידעו לדייק בין רבע לשליש.

דחייה – שם התבואה גדלה מהר בנס ("ארץ צבי").