ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מרן הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש ח"ג עמ' ק"מ) מעמיק בהתבוננות במילים אלו:
"ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור ... חטאנו עם אבותינו, חטא אדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איכה".
זהו שורש הגלות, איבוד העצמיות ומובן מאליו, ששורש הגאולה הוא החזרה אל העצמיות, כהמשך דברי הרב שם: "רוח אפינו משיח ה', זהו גבורתו הדר גדלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ה' אלוקינו ודוד מלכנו נבקש ... את עצמנו נבקש ונמצא...". הצפייה וההשתוקקות למלכות משיח בן דוד, היא עצמה בקשת העצמיות, כפי שמסביר מרן הרב (ח' קבצים ח', קנ"ז) שמשיח בן דוד הוא העצמיות היותר פנימית ועצמית של כלל ישראל.
אמנם, רבים שואלים: הייתכן לצפות למשיח בכל יום? הלא אנחנו רואים איך ראש הממשלה יושב חזק על כיסאו ובינתיים אין אפשרות להחליפו? ובכלל הרי עם ישראל לא מוכן עדיין? נכון, שאלות מאוד הגיוניות. אבל, הלא מאז היותנו לעם ומימי אבותינו, למדנו, שרבש"ע, מלך מלכי המלכים, הקב"ה, הוא המנהיג את עולמו ולא דווקא בהסכמת ההיגיון האנושי. הלא כך לימדונו חכמינו ברוח קודשם של חכם עדיף מנביא (סנהדרין צז.):
"אין בן דוד בא עד שיתייאשו מהמלוכה שנא' אפס צור ועזוב כביכול אין עוזר וסומך לישראל, כי הא דרבי זירא כי הוא משכח רבנן דמעסקי ביה (רש"י: לידע מתי יבוא) אמר להו: במטותא מינייכו לא תרחקוה דתנינא ג' באין בהיסח הדעת אלו הן: משיח מציאה ועקרב".
לימדונו חכמים, שדווקא במצב של ייאוש, דווקא במצב שפל מאוד של אובדן מנהיגות וממילא אובדן דרך, דווקא אז בן דוד בא. ובברייתא השנייה למדנו שמשיח בא בהיסח הדעת, בדיוק כמו שמציאה או עקרב באים בהיסח הדעת, ללא שום מוכנות הגיונית.
המהר"ל בדברי קדשו בספרו 'נצח ישראל' (פרק מ') מבאר, שאמנם בדרך כלל, סדר הנהגת העולם בנוי עפ"י סדר מחשבה הגיוני. אמנם ישנם בעולם מקרים שאינם שייכים לסדר הרגיל, הן במובן חיובי, כמו מציאה, והן במובן שלילי, כמו עקרב. ישנו עוד סוג שלישי, שאינו שייך לסדר העולם הרגיל, והוא מה ששייך למדרגה עליונה שמעל סדר העולם, וכמו שהמהר"ל כותב בפרק י"ז (שם), שמלך המשיח "מעלתו ומדרגתו מן עולם העליון", ולכן הופעתו היא פתאומית. בלשונו: "אמנם המשיח הוא מידה שלישית מצד המעלה היותר גדולה והעליונה, ואין זה מסדר העולם והנהגתו ... ודבר זה הוא דרך פתאומית, דהיינו עניין פתאומי... ופתאומי הוא נבדל מסדר העולם".
כך גם לימדנו מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בתמוז תשמ"א (מתוך התורה הגואלת ח"ב עמ' רי"א):
"אליהו הנביא - מדרגה רוחנית גדולה מאוד ... האישיות הזו נשארת בכל הדורות. בגמרא בהלכה ובאגדה תנא דבי אליהו, דברים מאליהו הנביא, ומזה נשתלשל קשר בין אליהו הנביא ומלך המשיח, קשר של התגלות פלאית. קשר עם הפלאיות של המשיח. בגמ' בסנהדרין 'משיח בא בהיסח הדעת'. פלאיות זה עניין המשיח. שאלו תלמידים: מה פירוש בהיסח הדעת? והשיב: יש פסוק כזה: 'פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים' (מלאכי ג')."
שיחות לשלשת השבועות עניין התשובה בשלושת השבועות לעומת התשובה בימים נוראים
מתוך ישיבת בין הזמנים בישיבת בני צבי, בית אל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
