(יד. שליש – טו. שליש)

א. למה בירקות הולכים לפי הלקיטה?

(ולא כמו בתבואה ופירות שהולכים לפי שלבים מאוחרים יותר – שליש, חנטה).

כי בתבואה ופירות – עיקר השפעת המים היא עד שליש הראשון/חנטה, ולכן הולכים לפי זה,

אך בירקות המים משפיעים עד הסוף, שהרי:

1. רי"ס הגלילי – אם יהיה גשם ימשיכו לגדול (ורש"י – אם ילקט, יגדל עוד).
2. ר"ע – משקים גם באופן מלאכותי.
3. לרי"ס הגלילי – עדיין לפי הלקיטה,
4. לר"ע – לפי תחילת הגידול (שהרי הוא הפך אותם לגידול שלא תלוי בהשקיה מלאכותית).

ולכן הולכים לפי הסוף.

נפקא מינה – אם לא השקה מלאכותית לזמן משמעותי (30 יום) –

ב. למה ר"ה של פירות בשבט?

כי ירקות דומה לתבואה – שהעונה מתחילה בתשרי,

אך פירות שונים מתבואה, שהעונה מתחילה בשבט – שהרי אז חונטים הפירות הראשונים שאז ירדו מספיק גשמים,

אפילו שרוב תקופת טבת עדיין לפנינו.

(יד. 2-)

ג. אתרוג

לגבי שביעית, ערלה ורבעי: חנטה.

לגבי מעשר: ר"ג – לקיטה, ר"א – חנטה.

דיונים:

א.      סיפור על ר"ע שב-1 בשבט הפריש על אתרוג גם מעשר שני וגם מעשר עני.

שתי אפשרויות לספק שלו:

1. הלכה כב"ה או ב"ש.
2. רי"ס ב"י - הלכה כר"א או ר"ג.
3. והרי העושה כשני צידי המחלוקת נקרא כסיל?

הערות:

תשובה – לא התלבט כמי לפסוק, אלא התלבט מה כל צד אמר.

1. 2.לפי אפשרות 2 יוצא שסובר שר"ה ב1 בשבט?!

תשובה - ר"ה בט"ו בשבט, אלא ש –

1. ר' חנינא - האתרוג חנט לפני ט"ו בשבט של אשתקד.
2. לאפשרות זו אכן הסיפור קרה בט"ו בשבט.

ב.      ראש השנה של אתרוג לפי ר"ג (לקיטה – כמו ירק)

רבה בר"ה – שתי גרסאות:

1. ר"ה (כירקות).

קשה מברייתא – רשב"א הולך לפי לקיטה (כר"ג) ובכ"ז ראש השנה בט"ו בשבט.

1. ט"ו בשבט (כאילן).

(וכן - שאל רי"ח את ר' ינאי, וענה לו שבט,
וביארו – חודש שבט (גם בשנה מעוברת) ולא "תקופת שבט").

[הערה – בברייתא הנ"ל לגבי אתרוג הדגימו מאתרוג של שלישית-רביעית ולא של שנייה-שלישית, כי אין אתרוגים בשנייה כי העצים נפגעו בשביעית].