(לא. 1+ עד לב. 1+)

א. שיר של יום

השיר שהלויים היו אומרים –

            בימי חול –

                            בראשון - תהלים כד, א - לְדָוִד מִזְמוֹר לַיקֹוָק הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:

בשני - תהלים מח, ב - גָּדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ:

בשלישי - תהלים פב, א - מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט:

רביעי - תהלים צד, א - אֵל נְקָמוֹת יְקֹוָק אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ:

בחמישי - תהלים פא, ב - הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

בשישי - תהלים צג, א - יְקֹוָק מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְקֹוָק עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט:

            בשבת –

                        שחרית – תהלים פרק צב פסוק א - מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:

                        ר"ע – זה מכוון ליום שכולו שבת בעתיד לבוא, ב1000 שנה שבהם העולם חרב.

                        ר' נחמיה – הכוונה לשבת בראשית (וה"יום שכולו שבת" יהיה יומיים).

                                                (שבשבת יש זמן להתבונן על הבריאה והשגחת ה').

                        מוסף ומנחה – סדרה של כמה קטעים, כשבכל שבת אומרים את הקטע הבא:

                        מוסף - 6 קטעים מפרשת האזינו, שמתחיל באותיות הזי"ו ל"ך.                  

                        מנחה – 3 קטעים משירת הים ושירת הבאר.

ב. מסעות השכינה והסנהדרין אחרי החורבן

גלות השכינה – כפורת, כרוב, מפתן הבית (פתח האולם), החצר לפני המזבח, המזבח, גג ההיכל, החומה, ירושלים, הר הזיתים, מדבר, מקומו.

מסעות הסנהדרין – לשכת הגזית (במקדש), חנות (בהר הבית), ירושלים, חורבן – יבנה, אושא, יבנה, אושא, שפרעם, בית שערים, ציפורי, טבריה. ר"א סופר את זה כ6.

(לא: במשנה)

ג. עוד תקנות נוספות של ריב"ז

1. 1.שיקבלו את העדים במקום הבית דין, גם אם ראש בית הדין לא נמצא.

ולמה אמימר ציפה מהאישה הנתבעת שתלך אחריו? כי רק בקידוש החודש לא מטריחים, כדי שלא ימנעו מלבוא פעם אחרת, אבל במקום שאין חשש כזה כמו לווה (שלא ימנע מללוות פעם אחרת), צריך ללכת למקום הדיין.

1. 2.אין כהנים עולים לדוכן בסנדליהם

שמא יקרע ויתכופף ויחשבו שלא מברך כי יש בו פסול.

(וכן לא בנעלים, אך לא יחפים).

1. 3.גר שנתגייר בזמן הזה

אמור להפריש כסף לקרבן שמביא גר לכשיבנה בית המקדש (קן – שתי עולות העוף),

אך תיקן ריב"ז שלא יפריש שמא ישתמש בכסף.

1. 4.עוד תקנה שיש מחלוקת מה היא –

רב פפא – כרם רבעי

"חבריו" של ר"א – שאחרי החורבן גם מי שקרוב יום אחד לירושלים יכול לפדות.

האם זה רי"ח? רנבי"צ – הרי ריב"ז רבו של ר"א, לא חברו. רב פפא – זה כי תלמידיו של ר"א אמרו זאת.

רנבי"צ – לשון של זהורית

            להסתיר את הלשון של זהורית על השעיר עצמו, שלא יהיו עצובים/שמחים ביו"כ.

האם זה רי"ח? רב פפא – הרי רק ב40 שנותיו האחרונות ריב"ז הנהיג, ובזמן זה הלשון של זהורית אף פעם לא הלבינה. רנבי"צ – הוא תיקן זאת ב40 שנותיו האמצעיות, שהציע את התקנה לרבו ולכן נקראת על שמו.