ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז: שליש תחתון – כח: במשנה השנייה)
א. תפילת הערב אין לה קבע
A. פירוש –
- אין לה הגבלת זמן.
דחייה – שיכתוב – "כל הלילה". - אינה חובה.
B. הדעות – ר"ג – חובה, ר' יהושע – רשות.
C. מעשה בר' יהושע ור"ג –
- שאלת התלמיד (רשב"י) והדיון בבית המדרש.
הענשת ר' יהושע וסילוק ר"ג. - מינוי ר"א ב"ע, כבן 70.
- תחת הנהגתו של ר"א ב"ע – 1. הוסיפו 400/700 ספסלים (אין תוכו כברו). 2. עדויות + בו ביום. 3. גם ר"ג הגיע – ובין השאר דנו בגר עמוני (ר' יהושע – מותר (כי סנחריב בלבל האומות ועוד לא שבו), ר"ג – אסור (כי כבר שבו).
- הפיוס – ר"ג בא להתפייס, מזהה שהוא פחמי ומקבל ביקורת, ניסיונות ההודעה לחכמים, חלוקת השבתות (1-3).
(כח. רבע תחתון)
ב. זמן מוסף –
A. הזמן - ת"ק – כל היום (רי"ח – אך נקרא פושע), ר"י – 7 שעות.
B. נובע מזה: היו לפניו 2 תפילות – מנחה ומוסף:
ר"י – מוסף (עוברת),
ת"ק – מנחה (תדירה) – וכן רי"ח, (ור' זירא שחלש ולא הגיע לביהמ"ד, שמח כששמע שזה רי"ח כי התלבט אולי זה ריב"ל).
C. המתפלל אחרי זמני ר"י – "נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי, מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה".
ריב"ל - במוסף – שבר יבוא על ישראל על שאחרו את המועדים,
ר"א - בשחרית – תוגה (עצבות) תבוא על ישראל וכו'.
D. עוד הלכות לגבי מוסף – (כח: 1+)
אביי ניסה לברר למה רב אויא לא בא לדרשת רב יוסף לפני מוסף, כי אמנם היה חלש אך יכל לאכול ולבוא.
תשובות רב אויא:
- רב הונא - אסור לאכול לפני מוסף.
דחייה – אז תתפלל ביחידות, תאכל ותבוא. - רי"ח - אסור להקדים תפילתו לשל הציבור.
דחייה – זה רק במסגרת הציבור.
E. אגב, לגבי אכילה לפני התפילה,
רב הונא (כנ"ל) וריב"ל (לגבי מנחה) – אסרו,
אך להלכה – מותר.
ג. משנה – תפילת ר' נחוניא בן הקנה בבית המדרש
A. נוסח התפילות.
B. צוואות רוחניות של תנאים כשחלו (קשור לתפילה)
- 1. ר' אליעזר – כבוד חברכם, מינעו בניכם מן ההגיון (מקרא/שיחת ילדים) והושיבום אצל ת"ח, ודעו לפני מי אתם עומדים בתפילה.
- 2. רי"ח בן זכאי – 1. בכה שמא הולך לגיהנום (ובניגוד למלך בשר ודם, כאן זה לעולם ואי אפשר לפייסו בממון). 2. ברכם שיהיה מורא שמיים שלהם כמורא בשר ודם (הלוואי...).

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












