ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
וזה דבר הניסוי – פבלוב חיבר צינור לבלוטת הרוק של כלבים. כלבים אלה אולפו לבוא לאכול לשמע צלצול פעמון. פבלוב שם לב, שהכלבים מייצרים ריר עוד לפני שהאוכל בא אל פיהם, רק ממראה או מריח האוכל. בשלב מאוחר יותר של הניסוי, כשהכלבים התרגלו לקשר שבין צלצול הפעמון והאוכל, הם החלו להפריש ריר למשמע צליל הפעמון גם במקרים בהם לא הוגש אוכל.
ניסוי זה הוכיח שהגוף פועל באופן אוטומטי על פי הרגליו. ואכן, כל אדם הקשוב לגופו מכיר עיקרון זה, למשל – 'שעון ביולוגי', האדם מתעורר מעצמו בשעה שהוא רגיל לקום. כך הדבר מבחינה פיזיולוגית, ומבחינה רוחנית?
בשעה שמכניסים אדם לבית דין של מעלה, שואלים אותו מספר שאלות, וביניהם (שבת לא.)– 'קבעת עיתים לתורה'?
המדקדק בלשון חז"ל מבחין, שלא שואלים את האדם – 'למדת תורה', כי אם – 'קבעת עיתים'. בית דין של מעלה לא מסתפק בלימוד תורה, הוא דורש דווקא שזו תהיה תורה קבועה. לפי הניסוי שהבאנו הדרישה מובנת, רק הקביעות הופכת את התורה לחלק מהאדם. מי שמתרגל ללמוד בשעה קבועה, הרי כשלא ילמד הוא ירגיש שמשהו חסר לו.
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שפעם במוצאי יום כיפור צעק – אני רעב!
התפלאו תלמידיו ומקורביו לשמע הצעקה, שהרי אפילו יהודי פשוט שוהה מעט במוצאי יום כיפור – מתפלל ערבית ומברך את הלבנה, וכיצד צדיק כר' לוי יצחק שקוע ברגע כזה ברעב גשמי?
ביאר להם ר' לוי יצחק את כוונתו – 'אני רעב ללמוד גמרא. כל היום התפללתי ולא למדתי'. זהו כח ההרגל והקביעות.
קביעות מתבטאת גם במקום ולא רק בזמן. "אמר רבי חלבו אמר רב הונא - כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו: אי חסיד, אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו", וכבר למד מכאן המהר"ל את גודל חשיבות קביעות המקום. כשאדם קובע מקום לעניין מסוים, הוא מעניק לו בכך חשיבות וחיבור פנימי.
לרעיון זה יש ביטוי יפה ומעניין בחג מתן תורה. קיבלנו את התורה במדבר. המדבר הוא מקום של נוודים, מקום של חוסר קביעות. ואכן, התורה מבטאת נקודה זו באומרה – "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן..", כביכול – ההתגלות האלוקית מופיעה כל פעם ממקום אחר.
זהו המצב בתחילת הדרך. העולם החומרי מקבל מבחוץ תורה רוחנית, ועליו לעבור כברת דרך עד שיבין ויפנים שהתורה מתאימה לו, מבטאת את שורש נשמתו, ומחוברת לפנימיותו ולא לחיצוניותו. עוברים דורות, ושני לוחות הברית , המבטאים את התורה שירדה לנו משמיים, ממשיכים לנדוד ממקום למקום.
נדודיהם מסתיימים ביום בו מחליט דוד להעלותם לירושלים. החלטה זו עומדת במבחן קשה מאד (שמואל ב' טו). בשעה שאבשלום מורד בדוד, ודוד נאלץ להימלט מירושלים, מחליטים הכוהנים והלויים שארון הברית צריך להצטרף למסע הנדודים של דוד. להבנתם, הארון צריך להיות עם מלך ישראל – מוקד העם. אך דוד מצווה עליהם להשיב את הארון לירושלים. בכך מכריז דוד שהמוקד אינו המלך כי אם המקום – ירושלים.
התורה הגיעה למקומה הקבוע. ירושלים הופכת ל'נחלה' של קבע. ואף שלמה המלך בונה מחילות בהר הבית, כדי שהארון יישאר שם לנצח.
שבועות, חג מתן תורתינו הוא גם יום ההילולא של דוד מלך ישראל, שקיבע את התורה למקומה. ואף אנו נלמד מכאן להפוך את לימוד התורה ללימוד של קבע. לקבוע עיתים לתורה, ולהשתדל להתחבר לבית מדרש – מקום של קבע ללימוד תורה.
ותפילה בליבנו, שתשוב התורה ותתגלה במקומה הקבוע בבית מקדשנו – "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
