ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
וזה דבר הניסוי – פבלוב חיבר צינור לבלוטת הרוק של כלבים. כלבים אלה אולפו לבוא לאכול לשמע צלצול פעמון. פבלוב שם לב, שהכלבים מייצרים ריר עוד לפני שהאוכל בא אל פיהם, רק ממראה או מריח האוכל. בשלב מאוחר יותר של הניסוי, כשהכלבים התרגלו לקשר שבין צלצול הפעמון והאוכל, הם החלו להפריש ריר למשמע צליל הפעמון גם במקרים בהם לא הוגש אוכל.
ניסוי זה הוכיח שהגוף פועל באופן אוטומטי על פי הרגליו. ואכן, כל אדם הקשוב לגופו מכיר עיקרון זה, למשל – 'שעון ביולוגי', האדם מתעורר מעצמו בשעה שהוא רגיל לקום. כך הדבר מבחינה פיזיולוגית, ומבחינה רוחנית?
בשעה שמכניסים אדם לבית דין של מעלה, שואלים אותו מספר שאלות, וביניהם (שבת לא.)– 'קבעת עיתים לתורה'?
המדקדק בלשון חז"ל מבחין, שלא שואלים את האדם – 'למדת תורה', כי אם – 'קבעת עיתים'. בית דין של מעלה לא מסתפק בלימוד תורה, הוא דורש דווקא שזו תהיה תורה קבועה. לפי הניסוי שהבאנו הדרישה מובנת, רק הקביעות הופכת את התורה לחלק מהאדם. מי שמתרגל ללמוד בשעה קבועה, הרי כשלא ילמד הוא ירגיש שמשהו חסר לו.
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שפעם במוצאי יום כיפור צעק – אני רעב!
התפלאו תלמידיו ומקורביו לשמע הצעקה, שהרי אפילו יהודי פשוט שוהה מעט במוצאי יום כיפור – מתפלל ערבית ומברך את הלבנה, וכיצד צדיק כר' לוי יצחק שקוע ברגע כזה ברעב גשמי?
ביאר להם ר' לוי יצחק את כוונתו – 'אני רעב ללמוד גמרא. כל היום התפללתי ולא למדתי'. זהו כח ההרגל והקביעות.
קביעות מתבטאת גם במקום ולא רק בזמן. "אמר רבי חלבו אמר רב הונא - כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו: אי חסיד, אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו", וכבר למד מכאן המהר"ל את גודל חשיבות קביעות המקום. כשאדם קובע מקום לעניין מסוים, הוא מעניק לו בכך חשיבות וחיבור פנימי.
לרעיון זה יש ביטוי יפה ומעניין בחג מתן תורה. קיבלנו את התורה במדבר. המדבר הוא מקום של נוודים, מקום של חוסר קביעות. ואכן, התורה מבטאת נקודה זו באומרה – "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן..", כביכול – ההתגלות האלוקית מופיעה כל פעם ממקום אחר.
זהו המצב בתחילת הדרך. העולם החומרי מקבל מבחוץ תורה רוחנית, ועליו לעבור כברת דרך עד שיבין ויפנים שהתורה מתאימה לו, מבטאת את שורש נשמתו, ומחוברת לפנימיותו ולא לחיצוניותו. עוברים דורות, ושני לוחות הברית , המבטאים את התורה שירדה לנו משמיים, ממשיכים לנדוד ממקום למקום.
נדודיהם מסתיימים ביום בו מחליט דוד להעלותם לירושלים. החלטה זו עומדת במבחן קשה מאד (שמואל ב' טו). בשעה שאבשלום מורד בדוד, ודוד נאלץ להימלט מירושלים, מחליטים הכוהנים והלויים שארון הברית צריך להצטרף למסע הנדודים של דוד. להבנתם, הארון צריך להיות עם מלך ישראל – מוקד העם. אך דוד מצווה עליהם להשיב את הארון לירושלים. בכך מכריז דוד שהמוקד אינו המלך כי אם המקום – ירושלים.
התורה הגיעה למקומה הקבוע. ירושלים הופכת ל'נחלה' של קבע. ואף שלמה המלך בונה מחילות בהר הבית, כדי שהארון יישאר שם לנצח.
שבועות, חג מתן תורתינו הוא גם יום ההילולא של דוד מלך ישראל, שקיבע את התורה למקומה. ואף אנו נלמד מכאן להפוך את לימוד התורה ללימוד של קבע. לקבוע עיתים לתורה, ולהשתדל להתחבר לבית מדרש – מקום של קבע ללימוד תורה.
ותפילה בליבנו, שתשוב התורה ותתגלה במקומה הקבוע בבית מקדשנו – "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
הלכות נתינה בפורים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מה מחבר שמיים וארץ?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
