ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לב: משנה שנייה עד לג: במשנה)
א. לא מחללים שבת ויו"ט בשביל שופר
זו ואין צריך לומר זו (מהחידוש הגדול לחידוש הקטן) -
איסור דרבנן – תחום שבת (2000), פיקוח גל אבנים (בידיים – מוקצה),
איסור דרבנן אטו דאורייתא – עלייה באילן ורכיבה על בהמה (שמא יתלוש), שחייה (שמא יעשה רפסודה), חתיכה (גירוד פנימי (מתקן כלי – מכה בפטיש) או מראש הבהמה (קוצר)) בדבר שהוא שבות (משתמש במגל שזה שינוי).
איסור דאורייתא – חתיכה בדבר שהוא איסור תורה (סכין).
למה –
- עשה לא דוחה לא תעשה ועשה.
- וגם בדרבנן – "כל דתקון כעין דאורייתא תקון" ויש להם כוח לבטל מצווה ב"שב ואל תעשה".
(לג. 6+)
ב. צחצוח השופר
במשנה – מים ויין כן, כי זה לא מתקן כלי כי יכול לתקוע גם בלי זה.
דיוק – במי רגליים לא, כאבא שאול שזה לא כבוד למצווה.
(לג. באמצע)
ג. מי שלא מצווה לתקוע
A. קטנים
משנה – 1. אין מעכבים אותם (אפילו שלגדולים אסור מדרבנן לתקוע סתם). 2. מעודדים אותם כדי לחנכם.
גמרא -
ר"א – אפילו בראש השנה שחל בשבת.
(שאז הגדולים לא תוקעים, בכל זאת אפשר ללמד את הילדים בשביל מחר, ולא גזרו שמא יטלטל ולא שזה כמנגן בכלי שיר).
ברייתא – חיזוק והגבלה –
חיזוק – שמפורש שאפילו בשבת.
הגבלה – כי גם בברייתא יש שני משפטים שלכאורה סותרים, ומעמידים כך -
"מתעסקין בהן... אפילו בשבת" – לכתחילה – בקטן שהגיע לחינוך.
"ואין מעכבין התינוקות מלתקוע בשבת" – בדיעבד - בקטן שלא הגיע לחינוך.
ויש שמפרשים כך גם את משנתנו.
B. נשים(פטורות כי זה מצוות עשה שהזמן גרמא. האם בכל זאת יכולות?) –
מדויק במשנה (וכר"י בברייתא לגבי סמיכה) שמונעים אותן
אך בברייתא (וכרי"ס ור"ש לגבי סמיכה) – לא מעכבים
הסבר המחלוקת –
- 1.רש"י – האם מי שפטור ועושה נחשב בל תוסיף (או נראה כבל תוסיף).
- 2.מהרש"א – יש איסור שבות לתקוע סתם, וכן אסור לסמוך סתם כי זה עבודה בקודשים,
והמחלוקת היא כשאישה פטורה ומקיימת - האם היא מקיימת בזה מצווה?
לר"י – לא, וממילא אסור לה,
לרי"ס ור"ש – כן, וממילא מותר לה (ולחלק מהראשונים גם מברכת).
(לג: 2+)
ד. כוונה בתקיעת שופר
אפשר לדבר על 3 רמות של כוונה –
מתכוון לצאת ידי חובה.
תוקע לשיר (מתכוון למעשה אך לא לצאת ידי חובה)
מתעסק (לא מתכוון למעשה)
תזכורת מדף כח –
- 1.לא צריך כוונה לצאת ידי חובה, אך כן צריך כוונה למעשה (תוקע לשיר – יצא, מתעסק - לא).
- 2.ר' זירא – כן צריך כוונה להוציא אחרים (זה מחלוקת תנאים שם).
- מתעסק לא יצא.
במשנה –
משמע שתוקע לשיר – יצא, כי מצוות לא צריכות כוונה – כרבא שם.
דחייה לשונית – אולי כשהמשנה כתבה "מתעסק", היא התכוונה גם לתוקע לשיר.
- שומע מן המתעסק לא יצא.
משמע ששומע מתוקע לעצמו – יצא,
קשה על ר' זירא!
דחייה – אולי באמת גם בזה לא יצא, והמשנה כתבה "שומע מהמתעסק" פשוט כי דיברה על מתעסק ברישא.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לקום מהתחתית של התחתית

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה מחבר שמיים וארץ?

הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?

אנחנו קודש למענך

למה תוקעים בשופר בראש השנה?

איך ללמוד אמונה?

המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















