ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לב: משנה שנייה עד לג: במשנה)
א. לא מחללים שבת ויו"ט בשביל שופר
זו ואין צריך לומר זו (מהחידוש הגדול לחידוש הקטן) -
איסור דרבנן – תחום שבת (2000), פיקוח גל אבנים (בידיים – מוקצה),
איסור דרבנן אטו דאורייתא – עלייה באילן ורכיבה על בהמה (שמא יתלוש), שחייה (שמא יעשה רפסודה), חתיכה (גירוד פנימי (מתקן כלי – מכה בפטיש) או מראש הבהמה (קוצר)) בדבר שהוא שבות (משתמש במגל שזה שינוי).
איסור דאורייתא – חתיכה בדבר שהוא איסור תורה (סכין).
למה –
- עשה לא דוחה לא תעשה ועשה.
- וגם בדרבנן – "כל דתקון כעין דאורייתא תקון" ויש להם כוח לבטל מצווה ב"שב ואל תעשה".
(לג. 6+)
ב. צחצוח השופר
במשנה – מים ויין כן, כי זה לא מתקן כלי כי יכול לתקוע גם בלי זה.
דיוק – במי רגליים לא, כאבא שאול שזה לא כבוד למצווה.
(לג. באמצע)
ג. מי שלא מצווה לתקוע
A. קטנים
משנה – 1. אין מעכבים אותם (אפילו שלגדולים אסור מדרבנן לתקוע סתם). 2. מעודדים אותם כדי לחנכם.
גמרא -
ר"א – אפילו בראש השנה שחל בשבת.
(שאז הגדולים לא תוקעים, בכל זאת אפשר ללמד את הילדים בשביל מחר, ולא גזרו שמא יטלטל ולא שזה כמנגן בכלי שיר).
ברייתא – חיזוק והגבלה –
חיזוק – שמפורש שאפילו בשבת.
הגבלה – כי גם בברייתא יש שני משפטים שלכאורה סותרים, ומעמידים כך -
"מתעסקין בהן... אפילו בשבת" – לכתחילה – בקטן שהגיע לחינוך.
"ואין מעכבין התינוקות מלתקוע בשבת" – בדיעבד - בקטן שלא הגיע לחינוך.
ויש שמפרשים כך גם את משנתנו.
B. נשים(פטורות כי זה מצוות עשה שהזמן גרמא. האם בכל זאת יכולות?) –
מדויק במשנה (וכר"י בברייתא לגבי סמיכה) שמונעים אותן
אך בברייתא (וכרי"ס ור"ש לגבי סמיכה) – לא מעכבים
הסבר המחלוקת –
- 1.רש"י – האם מי שפטור ועושה נחשב בל תוסיף (או נראה כבל תוסיף).
- 2.מהרש"א – יש איסור שבות לתקוע סתם, וכן אסור לסמוך סתם כי זה עבודה בקודשים,
והמחלוקת היא כשאישה פטורה ומקיימת - האם היא מקיימת בזה מצווה?
לר"י – לא, וממילא אסור לה,
לרי"ס ור"ש – כן, וממילא מותר לה (ולחלק מהראשונים גם מברכת).
(לג: 2+)
ד. כוונה בתקיעת שופר
אפשר לדבר על 3 רמות של כוונה –
מתכוון לצאת ידי חובה.
תוקע לשיר (מתכוון למעשה אך לא לצאת ידי חובה)
מתעסק (לא מתכוון למעשה)
תזכורת מדף כח –
- 1.לא צריך כוונה לצאת ידי חובה, אך כן צריך כוונה למעשה (תוקע לשיר – יצא, מתעסק - לא).
- 2.ר' זירא – כן צריך כוונה להוציא אחרים (זה מחלוקת תנאים שם).
- מתעסק לא יצא.
במשנה –
משמע שתוקע לשיר – יצא, כי מצוות לא צריכות כוונה – כרבא שם.
דחייה לשונית – אולי כשהמשנה כתבה "מתעסק", היא התכוונה גם לתוקע לשיר.
- שומע מן המתעסק לא יצא.
משמע ששומע מתוקע לעצמו – יצא,
קשה על ר' זירא!
דחייה – אולי באמת גם בזה לא יצא, והמשנה כתבה "שומע מהמתעסק" פשוט כי דיברה על מתעסק ברישא.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










