ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים.
יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ, בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כלו הודה והדרה, קדושתה וכבודה. (אגרות הראיה א' צו).
המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ יצאו בסוף חודש סיוון, והלכו כל חודש תמוז ושבו למחנה ישראל בתשעה באב. חודש תמוז מיועד לעיסוק באסון הנורא שהמיטו המרגלים על עצמם ועל עם ישראל כולו, בדורם ובכל הדורות הבאים. הגלות שנגזרה על עם ישראל, חורבן בית ראשון ושני היו בעטיים של המרגלים, והעם שקיבל את דבריהם. התיקון לחטא המרגלים הוא "להגיד ולבשר בעולם כולו הודה והדרה, קדושתה וכבודה" של ארץ ישראל.
הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל אינו קשר חיצוני, שמטרתו לאגד את האומה ולקיים אותה במישור החומרי או הרוחני, הקשר הוא קשר מהותי, העם אינו מסוגל להוציא מהכוח לפועל את כוחותיו וכישרונותיו ללא החיבור לארץ: "אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקַת קִיּוּמָהּ הַחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר-חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלּוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ" (אורות עמ' ט).
קשר עמוק ומהותי זה מתגלה במיוחד בלימוד התורה בארץ ישראל השונה לחלוטין מלימוד התורה בחו"ל: "הבדל עצום ונשגב בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ. בארץ ישראל שפע רוח הקדש מתפרץ לחול על כל תלמיד חכם שמבקש ללמוד תורה לשמה, וקל וחומר על קיבוץ של תלמידי חכמים, והרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב את ההלכות, הכל מלמעלה למטה. מה שאין כן בחוץ לארץ. רוח כללי קדוש אי אפשר לשאוף באוויר טמא ועל אדמה טמאה. אלא כל פרט ופרט מן התורה מעלה איזה ניצוץ, איזו הארה, להתקרב אל רוח אלקים חיים, השוכן על עמו פה בארץ חיים" (אגרות הראי"ה שם). רוח הקודש מלווה כל תלמיד חכם הלומד תורה בארץ, ובוודאי על קבוצה, רוח הקודש מתגלה על כל פרט ופרט בלימוד התורה, רוח זו אינה יכולה להתגלות בחוץ לארץ כיוון ששם האוויר והאדמה טמאים, רק ניצוצות והארות קטנות יכולים להתגלות מתוך אותה רוח גדולה השוכנת בארץ ישראל.
המגמה של תורת ארץ ישראל שונה ממגמתה של תורת חוץ לארץ: "תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָטִית, בְּדַאֲגָתָהּ לְחָמְרִיּוּתָהּ וְרוּחָנִיּוּתָהּ, לְזִכּוּכָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ בְּחַיֵּי שָׁעָה וְחַיֵּי עוֹלָם, אֲבָל רַק בְּתוֹר נֶפֶשׁ פְּרָטִית. לֹא כֵן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הִיא דּוֹאֶגֶת תָּמִיד בְּעַד הַכְּלָל, בְּעַד כְּלָלוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. הַפְּרָטִים הִנָּם מִתְכַּנְּסִים בְּקִרְבָּהּ בִּכְלָלָהּ, הֵם מִתְעַלִּים בְּעִלּוּיָהּ, מִתְעַטְּרִים בַּעֲטַרְתָּהּ" (אורות התורה יג ג). בתורת חוץ לארץ הדגש הוא על הפרטים, עיסוק בחייו של היהודי בעולם הזה ובעולם הבא, והמרחב הכללי לא בא לידי ביטוי בגלוי, ואילו בתורת ארץ ישראל הפרט תמיד קשור לכלל, הכלל נמצא במרכז והפרטים בתוכו, כשהכלל מתעלה עולים הפרטים עמו. ולכן דווקא בדורנו קיים הכרח ללמד את תורת ארץ ישראל, כיוון שענייני הכלל והחברה הם נושאים הנמצאים במרכז השיח הציבורי לא פחות מהנושאים הקשורים לפרטים: "בכל דור היינו צריכים לחבב הרבה את תורת ארץ ישראל. ויותר מכל דור אנו צריכים לזה בדורנו דור המלא סערות ותהפוכות...לו אנו צריכים לתת סם חיים דווקא מתורת ארץ ישראל אנו צריכים להראות לו את גדולת האמת ואת הבהירות הנמצאים באוצרנו האלקי, בהגותיה ורעיונותיה של תורת אמת, את היופי והנשגב במצוותיה המעשיות ובתיאור החיים כולם, שעל פיה ובקרבה, כמה היא תורת אמת ותורת חיים!
אשר לטעום וקל וחומר להטעים כל אלה במובן המלא אפשר רק על ידי אור תורת ארץ ישראל.
דורנו מוכשר, וצריך הוא להיות מושפע דווקא מרעיונות שיש בהם חיים רעננים וגודל. דברים מקומטים ומקוטנים חדלו לקחת את לבבו, הנטייה החברתית נתגברה בקרבו מאד. את הכול הננו מוכרחים להושיט לו במובן כללי" (מאמרי הראי"ה א' עמ' עח).
במישור התוכני הרב מגדיר מהם התכנים המאפיינים במיוחד את תורת ארץ ישראל: "ראשית עבודתה של תורת ארץ ישראל צריכה להיות מכוונת בייחוד להסיר את הבורות של החלק המדעי והפנימי שבתורה. זה הוא החלק הנשגב של כל עניני הלב, התלוי ברגשות, בדעות ובאמונות, שהוא כללות תוכן האגדה, המוסר והמחקר, הקבלה והחסידות, ההיסטוריה, הפילוסופיה והפיוט, עם כל צדדיהם הרבים והשונים. כל אלה הנם ענפים מתורת הנבואה ורוח הקדש המיוחדת לארץ ישראל" (שם).
האתגר שהציב הרב בפנינו עדיין לא התממש במילואו, ב"ה יש לנו את הכלים לממשו, מיליוני יהודים חיים בארץ ישראל, בתי מדרש רבים נמצאים בכל עיר, ותורת ארץ ישראל ממתינה להתגלות בכל מלוא תפארתה והדרה.
המרגלים שתרו את הארץ חשבו שניתן ללמוד תורה במדבר עם משה רבנו, ואין הכרח להיכנס לארץ, בדורנו הגיעה השעה לשלול אידיאולוגיה זו, ולגלות לעצמנו את מעלתה של תורת ארץ ישראל, ובכך נתקן תיקון היסטורי את חטא המרגלים ונצעד לגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
