ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
נִשְׁמַת הַגּוֹי* כֻּלּוֹ. לֹא חֵלֶק מִמֶּנָּה, לֹא אֵיזֶה כִּשְׁרוֹן מְיֻחָד מִכִּשְׁרוֹנוֹתֶיהָ, כִּי אִם רוּחַ חַיֶּיהָ הַשָּׁלֵם, בְּכָל גְּבוּרָתוֹ, בְּכָל צִבְיוֹנוֹ* וְתִפְאַרְתּוֹ. וְהַמַּטְבֵּעַ הַבּוֹלֶטֶת* לְרוּחַ נֵצַח זֶה נֶחְתְּמָה בִּכְלִיל שְׁלֵמוּתָהּ בְּעִיר הָאֱלֹהִים, "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג); רוּחַ הַחַיִּים הַחַי לְעוֹלְמֵי עַד, הַדֵּעָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַנִּצְחִית, מָצָא אֶת מְנוּחָתוֹ* בְּהַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה. וְיִשְׂרָאֵל הוּא יוֹדֵעַ אֶת זֹאת בְּעֹמֶק חַיֵּי נִשְׁמָתוֹ. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן וְלִהְיוֹת לְעַם.
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֶרֶץ צְרִיכָה הִיא לְעַם, יוֹדֵעַ הוּא שֶׁעַם צָרִיךְ לְכָל קִנְיְנֵי־חֹמֶר וְכָל קִנְיְנֵי־רוּחַ, לְחַיֵּי עֲבוֹדָה וּפְעֻלָּה, לְאִכָּרִים, כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים, לְחוֹצְבִים, בּוֹנִים וּפַסָּלִים. לְמוֹשְׁכֵי שֵׁבֶט סוֹפְרִים וְכָל מִינֵי אָמָּנִים שׁוֹנִים, וְאֶת כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַלָּלוּ רוֹצֶה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מֵרוּחוֹ הֶעָשִׁיר וְהָעֵר.
אֲבָל יוֹתֵר מִכָּל זֶה יוֹדֵעַ הוּא: שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה וְרוֹמֵמָה, שֶׁהוּא עַם אֱלֹהֵי עוֹלָם*, עַם פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, מְקוֹר אֱמוּנַת אֹמֶן*, מְקוֹר חַיֵּי הָרוּחַ הָעוֹלָמִיִּים*. מַעְיַן אוֹר ד' וְנִשְׁמַת אֵל חַי הָעוֹלָמִים בּוֹ חָיָה: וְנִשְׁמַת אֱלֹהִים חַיִּים זֹאת, אֲשֶׁר בְּכָל הָעוֹלָמִים הִיא מְחַיָּה וּמְעוֹדֶדֶת, מְאִירָה וּמְשַׁעֲשַׁעַת, נוֹזֶלֶת פְּלָגִים שֶׁל חַיֵּי עוֹלָם בְּכָל רוּחַ וּנְשָׁמָה, מְטַהֶרֶת וּמְקַדֶּשֶׁת אֶת כָּל הַיְקוּם, מְפַתַּחַת אוֹתוֹ הָלוֹךְ וּפַתֵּחַ, מְרוֹמֶמֶת אוֹתוֹ מִכָּל שִׁפְלוּת, נוֹתֶנֶת עֹז שִׁירָה וְרוֹמְמוּת־קֹדֶשׁ בִּמְלֹא עוֹלָם, שְׁכִינַת אֵל חַי, – בְּיִשְׂרָאֵל הִיא שׁוֹכֶנֶת בִּסְגֻלָּתוֹ הַלְּאֻמִּית*, הַהִיסְטוֹרִית, הַגִּזְעִית וְהָאִישִׁית, וּבְצִיּוֹן אִוָּהּ* לְמוֹשָׁב לוֹ, וּמִירוּשָׁלַיִם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מֵעוֹלָם•.
כְּשֶׁאָנוּ בָּאִים לְדַבֵּר עַל יְרוּשָׁלַיִם אָז שַׁחוּ* כָּל בְּנוֹת שִׁירֵי הַחֹל, כָּאֶבֶן יִדְּמוּ* כָּל רִגְשֵׁי תַּרְבֻּיּוֹת שׁוֹנוֹת לְקוּחוֹת מִכָּל גּוֹיֵי נֵכָר פֹּה ד' בָּדָד יַנְחֶנּוּ. פֹּה גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל* עוֹמֵד בְּכָל הֲדַר גַּאֲוָתוֹ, לֹא נִכְנְעָה גֵּאוּת עוֹלָם אֲשֶׁר לוֹ מִכָּל הַחֻרְבָּנוֹת הָרַבִּים, מִכָּל גַּלֵּי הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ עָבְרוּ, אַדְּרַבָּה, הֵם הוֹסִיפוּ לוֹ עֶמְדָּה וָעֹז, גַּאֲוַת עֲלוּמִים וְהַדְרַת שֵׂיבָה*.
(מאמרי הראיה ב, ירושלים)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
55 - תחיית האומה חלק ב'
56 - תחיית האומה חלק ג'
57 - תחיית האומה חלק ד'
טען עוד
מֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֹדֶשׁ וכו' – תחיית האומה, חזרתה לחיות חיים לאומיים, נובעת מפסגת הקודש, ממעמקי נשמת ישראל. הָאֵיתָנִים – החזקים. הַמְפַכִּים – הזורמים. הַגּוֹי – העם, יש פה גילוי של חיי האומה עצמה ולא איזה צד מסוים שבה. צִבְיוֹנוֹ – סגנונו המיוחד. הַמַּטְבֵּעַ הַבּוֹלֶטֶת – הצורה הברורה של הופעת שלימות החיים של האומה נקבעה שתוכל להופיע בירושלים. מְנוּחָתוֹ – משכנו. עַם אֱלֹהֵי עוֹלָם – עם של אלוהי עולם. מְקוֹר אֱמוּנַת אֹמֶן – מקור האמונה הנאמנה והאמיתית. הָעוֹלָמִיִּים – של כל העולם. בִּסְגֻלָּתוֹ הַלְּאֻמִּית וכו' – השכינה מופיעה בחייו הלאומיים המיוחדים ובהיסטוריה המיוחדת שלו, מצד גזעו המיוחד, שורשיו ומצידו עצמו. אִוָּהּ – התאווה, רצה. שַׁחוּ וכו' – שפלו, שירי חול לא מתאימים לדבר על מעלתה. כָּאֶבֶן יִדְּמוּ – ישתקו כאבן. גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל – ישראל בהופעתו השלימה. גַּאֲוַת עֲלוּמִים וְהַדְרַת שֵׂיבָה – גאווה של ימי הבחרות ורעננות עִם הדר שיבה, הדר הזקנה.
ביאורים
שיבת ישראל לארצו לאחר תום גלות שנות אלפיים היא תהליך עמוק וממושך. זהו מהפך ממציאות חלקית למציאות שעתידה להתגלות בשלמותה ובתפארתה, ולחשוף את כל הכוחות הגנוזים בחיי האומה שהיו רדומים וכעת מקיצים לחיים. את 'שם הקוד' לייעודו ותכליתו של תהליך עמוק זה רואה הרב בירושלים. מאמר זה נכתב כבקשה מעורכי אחד מכתבי העת של התקופה לרב קוק שיתאר מהי ירושלים. את אתגר הכתיבה אודות העיר ומשמעותה עבור ישראל מתאר הרב בדבריו: "האפשר הדבר, הייתכן שאסוג אחור בהיותי נתבע לדבר טוב על ירושלים, על עיר קודש משכני עליון, עיר בית חיינו?! אבל לעומת זה, רוב הטובה הנשפע על אוצר רוחנו, מיד הגותנו בעיר גאון עוזנו, לא ייתן לי עדיין למצוא איזה צינור מצומצם, שיהיה בו כדי האפשרות של סידורי רעיונות והערכתם...". ירושלים לדברי הרב היא המקום שמבטא את התקווה אליה נשואות עיני האומה, שאיפת כל יהודי הגלות לחזור ולהיות לעם ולא רק ליחידים הפזורים בארבע כנפות הארץ; השאיפה לשוב ולחיות חיי לאום מלאים ועשירים – בחומר וברוח, בחזון ובמעש, בחקלאות, תעשייה, באומנות ויצירה. אלא שכל אלה הינם רק ביטויים, ענפים מתוך השורש העליון של חיי האומה – נשמת ישראל היא המקור לכל הופעות אלה. עלינו לזכור מי ומה אנחנו – אנו עם 'פלאי פלאות' כלשונו של הרב, בזכות הכוח נשמת ישראל ביכולתנו להרים ולקדם את האנושות כולה משפלותה. השכינה ששורה בנשמת ישראל היא מקור כל חייה וכל יצירותיה. ככל שניטיב להיות קשובים לממד הפנימי הזה שבנו כך נדע את תפקידנו וייעודנו. ירושלים עיר הנצח היא עדות חיה לנשמת ישראל הנצחית, עדות לגחלת האומה הממשיכה לבעור לאורך ההיסטוריה והמשיבה אותה ארצה לקומם את חייה כימי עולם וכשנים קדמוניות.
הרחבות
•פנימיות תהליך הגאולה ומטרתו
מִירוּשָׁלַיִם לֹא זָזָה שְׁכִינָה מֵעוֹלָם. ירושלים מבטאת את נקודת הקודש המניעה את תהליך הגאולה כולו, והיא גם מטרת התהליך כולו. באורות הקודש כותב הרב קוק : "לגבי ישראל צריכים כעת בזמן הפריחה הלאומית, בהתחלתה, לעורר את השאיפה למטרה הרוחנית העליונה, שהוא הסִיגוּל (כלומר המוכנות) לרוח הקודש, קבוע ברוב בעלי הכשרון שבאומה... באמת חסרון רוח הקודש בישראל הוא לא חסרון שלמות כי אם מום ומחלה, ובארץ ישראל היא מחלה מכאבת שהיא מוכרחה להרפא. 'כי אני ה' רופאך' [שמות טו, כו]" [אורות הקודש ג, עמוד שנה]. גם מדרגת קדושה זו מתבטאת בשם ירושלים שהיא אכן מקום הנבואה והחיזיון וכמו שנקראת בדברי הנביא 'גיא חזיון'. במדרגה זו מאריך הרב במאמר זה [ירושלים]. על פי דברי הרב הללו, תלמידו הרב הנזיר , חותם את ספרו 'קול הנבואה' בהדרכה לעסוק בלמוד אמונה על פי דרכו של הרב קוק וכותב על לימוד זה שהוא זה שיביא את רוח הנבואה לשרות על העוסקים בתורה זו [ספר שני, אותיות קכד-קכה].
שאלות לדיון
האם יש ערך מיוחד בחתיכת אבן שנמצאת בירושלים? מה יקרה אם יעבירו אותה למקום אחר?
"פֹּה גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד בְּכָל הֲדַר גַּאֲוָתוֹ "- כיצד גם בשנות החורבן ניתן לראות את הגאווה הישראלית בירושלים?
בשבח והודאה לה' יתברך על הנס שעשה עם בננו אלחנן בן זהבה הי"ו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה הייעוד של תורת הבנים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
