מדיניות הגיונית על פי התורה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

517

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חשבון נפש
ימי שלושת השבועות הם ימים של חשבון נפש, בהם נתבע עם ישראל לתקן את החטאים שהובילו לחורבן. במיוחד אנו נתבעים לכך לאור חולשת הממשלה בהתמודדות עם החמאס.
אכן, שני החטאים השורשיים שאירעו בי"ז בתמוז צריכים עדיין תיקון. המשכו של חטא העגל שהוביל לשבירת הלוחות הוא חזון ה"שלום" ההזוי בדורנו. והעמדת צלם בהיכל, שהובילה לחורבן הבית, נמשכת כיום בדת הדמוקרטיה הסבורה שהענקת זכויות שוות לכל אדם היא ערך עליון שעל מזבחו יש להקריב חיי אדם ואומות.
צירוף שתי האמונות המוטעות הללו יחד הוא שמביא לתמיכתו של השמאל בהקמת מדינה פלשתינית בארץ ישראל. גם ראש הממשלה נגוע לצערנו בתפיסה זו, וכל זמן שלא התנער ממנה - לא יוכל להשיג ניצחון על החמאס.

עם מי ההיגיון

רביבים (820)

הרב אליעזר מלמד

447 - חטא העגל של דת הדמוקרטיה

448 - מדיניות הגיונית על פי התורה

449 - מוסר מלחמה יהודי

טען עוד

ישנם אישים מהשמאל המרהיבים עוז לטעון שעמדת השמאל היא העמדה הרציונלית, ואילו עמדת הימין היא עמדה דתית-אמונית, נטולת היגיון מעשי.
אולם עד כה הוכיחה ההיסטוריה היהודית שעמדת התורה הייתה ההגיונית ביותר, אלא שמפני חטאינו לא נהגנו על פי התורה וגלינו מעל אדמתנו.
גם בעת החדשה לא נהגנו על פי התורה. כשנפתחו שעריה של ארץ ישראל, יהודים רבים לא קיימו את מצוות התורה לעלות ארצה ונותרו בגולה, ופקדו אותם השואה, גזירות הקומוניסטים וההתבוללות. מנגד, רוב המנהיגות הציונית החילונית לא נהגה כתורה וויתרה על עבר הירדן ועל יהודה ושומרון. וכלפי הערבים אזרחי הארץ לא ניסו לנהוג על פי עקרונות דיני גר תושב. לפי אותם עקרונות, גויים שמקיימים שבע מצוות בני נח ומכירים בזכות עם ישראל על ארצו, יכולים לגור עמנו בכבוד. ואת אלה שאינם כאלה, יש לנסות להוציא מהארץ על פי הדרכים המקובלות בעולם, כפי שהיה ניתן לעשות מיד לאחר מלחמת ששת הימים. גם היום אפשר לעודד באופן מתון הגירה לארצות אחרות.

שאלות לאיש שמאל שפוי (בתקווה שיש דבר כזה)
אם יש אנשי שמאל שמוכנים להתבונן אל העתיד באופן רציונלי, הם מוזמנים להתייחס לשאלות שאציג במספר תחומים:

מוסר או זכויות
האם אתה תומך בהקמת מדינה פלשתינית (להלן: מ"פ) מפני שלדעתך צריך להעניק לכל ערבי זכויות דמוקרטיות שוות, או מפני שאתה רוצה שיהיה לו כמה שיותר טוב (פרנסה, חירות אישית, ביטוי דתי ולאומי)?
כלומר, לו היית יודע שבמדינה הפלשתינית בתוך שנים ספורות יעלה לשלטון דיקטטור חילוני מסוגו של סדאם חוסיין או דתי מסוגו של חומייני או החמאס, שידכא את תושבי המ"פ ויפגע בזכויותיהם האישיות, האם גם אז תתמוך בהקמת מ"פ?
במידה ובמצב כזה לא תתמוך בהקמת מ"פ, מה תהיה עמדתך אם תדע שהסבירות ששלטון דיקטטורי יעלה לשלטון במ"פ היא של חמישים אחוז?
כדוגמה לכך ניתן להציב שאלה דומה: ארצות המערב הטילו על דרום אפריקה חרמות מסוגים שונים כדי שתעניק זכויות שוות לשחורים. לפני כעשרים שנה, השלטון הלבן בדרום אפריקה נכנע והעניק זכויות שוות לשחורים, שעלו לשלטון ופרמו את סדרי השלטון הישנים. במשך עשרים השנים הללו ירדה תוחלת החיים הממוצעת בדרום אפריקה בכ 15 שנים, מ 64.5 שנים ל 49.5 (כאשר בקרב השחורים הירידה גדולה יותר). אילו מדינות המערב היו יודעות מראש על המחיר הכבד הצפוי בחיי אדם וברווחתם, האם גם אז היו לוחצות על דרום אפריקה להעניק מיד זכויות שוות לשחורים? או אולי היו מבקשות לבצע תהליך ארוך ומדורג עד להענקת זכויות שוות, למרות שההסכמה לכך מפרה את קדושת עקרון השוויון?

הזכויות הלאומיות
אתה טוען שלכל עם ישנה זכות הגדרה עצמית, ובכללה הזכות לריבונות מדינית, לפיכך צודק ומוסרי שתקום מ"פ.
פרט לשאלה הבסיסית מה מגדיר אומה - שהרי לפי כל קריטריון אובייקטיבי אין ערביי ישראל ראויים להיחשב אומה - יש צורך לברר: למי הזכות להגדרה עצמית - לכלל הערבים שבמזרח התיכון, או לכל הערבים שבין הים לירדן? או לערביי 48' לחוד ולערביי 67' לחוד?
במידה ואתה תומך בהקמת מ"פ לערביי 67' (תושבי יש"ע), האם מצד הגדרתם הלאומית שמורה להם הזכות לתבוע איחוד עם ערביי המזרח התיכון? והאם לערביי המזרח התיכון מצד הגדרתם הלאומית תהיה זכות מוסרית להשתלט על המ"פ, כחלק מחליפות אסלאמית או ערבית?
כמו כן, האם מצד הזכויות הלאומיות יהיה מותר לערביי הגליל לתבוע זכויות לאומיות או להצטרף למ"פ? אם לא - מה הצידוק המוסרי לכך?
בוודאי איש השמאל ישיב שהזכות הלאומית נתונה להחלטתם של התושבים הערבים, ומכיוון שהם תובעים עכשיו מ"פ בשטחי יש"ע, זה מה שמדינת ישראל חייבת להעניק להם. אלא שהשאלה העקרונית הכרחית, כי קיימת סבירות גבוהה שאם יקבלו מדינה בשטחי יש"ע, לאחר שנים ספורות יטענו שזכותם הלאומית חלה גם על ערביי הגליל והמשולש, ויהיו ערבים שיטענו שהזכות הלאומית כוללת את כל ערביי המזרח התיכון.

הזכויות בהיבט דמוגרפי
כאיש שמאל, אתה בוודאי סבור ומאמין שמספר הערבים המתגוררים ביהודה ושומרון הוא שני מיליון וחצי. מה תהיה עמדתך אם יתברר שמספרם הוא רק מיליון ורבע, כפי שסוברים חוקרים נכבדים מהימין? האם גם אז תסבור שהם זכאים למדינה? ומה תהיה עמדתך אם יתברר שהם מונים רק מיליון (ואולי ניתן להגיע לכך על ידי עידוד של הגירה מרצון)? במילים אחרות: מאיזה מספר ערבים אלו זכאים לתבוע מדינה? ועוד שאלה חשובה: כמה אנשים (מתנחלים) מוצדק לדעתך לגרש כדי להעניק מדינה למיליון ורבע ערבים?
שאלה נוספת: במידה ויתברר שהתהליך הדמוגרפי אינו כפי המקובל אצל אישי השמאל, אלא מספרו של הציבור הערבי בארץ לא עתיד לגדול באופן משמעותי, ואילו הציבור היהודי גדל בקצב מהיר למדי (בזכות ילודה ועלייה), כך שבתוך דור ימנה הציבור היהודי והמזדהים איתו למעלה משבעים וחמישה אחוזים בין הים לירדן (כולל רצועת עזה) - האם עמדתך תשתנה?
אם אתה אדם שפוי, האם לא תסכים שיש צורך לבדוק את הנתונים המספריים ואת התהליך הדמוגרפי באופן הרבה יותר יסודי ומדויק, בלי לסמוך על עמדות דמוגרפיות רווחות שלאורך השנים התגלו תמיד כמוטעות?

ביטחון
כאיש שמאל שפוי, מה לדעתך רמת הסיכון שאם תקום מ"פ, היא תחבור למדינות אויב נוספות ותיזום מלחמה נגד מדינת ישראל? אם תדע שהסיכון שכך יקרה בתוך עשרים שנה הוא למעלה מחמישים אחוזים, האם עדיין תתמוך בהקמת מ"פ?
מה לדעתך רמת הסיכון שמתוך שטחי מ"פ יירו טילים על כל ערי ישראל, כדוגמת המתרחש בשנים האחרונות סביב רצועת עזה? אם הסיכון הוא ברמה של למעלה מחמישים אחוזים, האם גם אז תתמוך בהקמת מ"פ? אם כן, באיזו רמת סיכון תתנגד להקמת מ"פ?

היבט ביטחוני דמוגרפי
כאיש שמאל שפוי, מה לדעתך הסיכוי שמ"פ תקלוט, במימון של אונר"א ושאר מדינות ערב, כארבעה עד שישה מיליון ערבים נוספים?
כמה אחוזי סיכון לדעתך שמ"פ בת שמונה מיליון אזרחים בשטחי יהודה ושומרון תמשיך לתבוע פיצויים לפליטים וזכות השיבה ממדינת ישראל? כמה סיכויים יש לדעתך שתהלוכות של עשרות אלפי נשים וילדים רעבים יעלו על הגדרות של מדינת ישראל? האם תהיה לדעתך דרך לעצור אותם מבלי לבצע טבח המוני?
כמה אחוזי סיכון שמצב זה יוביל למלחמה אכזרית וממושכת, בעצימות גבוהה ונמוכה? האם תוצאות מלחמה זו יכולות להיות טובות ממצבנו כעת?

הדרכת התורה היא העמדה ההגיונית
נדמה שלאחר הצבת השאלות הללו ניתן להיווכח כיצד עמדת התורה השוללת הקמת מדינה פלשתינית בארץ ישראל היא העמדה המוסרית וההגיונית. ונפרט בקצרה.
באשר לשאלת המוסר: מכיוון שרוב הסיכויים שזכויותיהם האישיות ואיכות חייהם של הערבים תיפגענה, כפי שהתרחש ברצועת עזה - מבחינה מוסרית אין צידוק לתבוע הקמת מדינה פלשתינית בעבורם.
באשר לשאלת הזכויות הלאומיות: הקושי ההגיוני בהגדרת ערביי ארץ ישראל כעם מחייב לחזור לעמדה הבסיסית שאין "עם פלשתיני", אלא הערבים שגרים בארץ ישראל הם חלק מהעם הערבי שמתגורר במזרח התיכון, וממילא אין להם זכות לתבוע מדינה נפרדת לעצמם בשטחי ארץ ישראל, מולדתו של העם היהודי.
לגבי ההיבט הדמוגרפי: המציאות היא שישנה מגמה חיובית של גידול העם היהודי בארץ ישראל, כאשר מאז הקמת המדינה, במשך שישים ושש שנים, גדלנו פי עשרה. מנגד, מנבאי השחורות על גידול האוכלוסייה הערבית לעומת היהודית התבררו תמיד כטועים ומטעים. נמצא שהאיום הדמוגרפי אינו חריף, ועלינו להקטינו על ידי נקיטת מדיניות שתעצים את גידולו של העם היהודי בארץ, תמנע הגירה ערבית לתוככי ארץ ישראל, ובמידת האפשר אף תעודד את הגירתם של מי שמתנכרים למדינה היהודית.
מבחינה ביטחונית, הקמת מ"פ עלולה לסכן את קיומה של מדינת ישראל, הואיל וכל אחד מהסיכונים שהוזכרו הוא ברמה של למעלה מחמישים אחוזים. ושום ערבות בינלאומית לא תועיל למניעת הסיכון הזה, כפי שארה"ב ומדינות אירופה לא הצליחו לייצב את מצבן של עיראק, אפגניסטן, תימן וכל שאר ארצות ערב.

האתגר שלפנינו
לאור כל זאת, האתגר המוטל עלינו הוא כפול: א) להעצים את התודעה התורנית-ישראלית, שממנה באה ההדרכה להתמודדות ריאלית עם הסיבוכים הקשים העומדים לפנינו. ב) מבחינה מעשית, הצטרפות להתיישבות ביהודה ושומרון, היא הדבר המועיל ביותר לביצורה הרוחני והביטחוני של מדינת ישראל.

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א
רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג

רביבים

רביבים
קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
בין מלאכת החיים להלכות אבלות
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
רביבים
רשמי מסע לארצות הברית: חולמים על עלייה!
הרב אליעזר מלמד
רביבים
שש השאלות ששואלים אדם בדין
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
אחרי לידה
אחרי לידה
חוברת הכנה לקראת לידה
הרב עודד מילר | תמוז תשפ
עשרת ימי תשובה
הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
נוסחי תפילה
סליחות ליום רביעי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב שלמה שושן
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו