ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בלעם מתנבא בפומבי ומדבר על עם ישראל, והכול לטובתנו. כמו צאצאיו הדיפלומטיים בימינו, הוא היחיד שבאמת יודע איזו מדיניות אנחנו צריכים לנקוט כדי להבטיח את קיומנו בעתיד ואת הצלחתנו בטווח הרחוק. לפיכך המילים שלו מרגיעות, מנוסחות יפה ונוטפות דברי ידידות ומחמאות.
אך בלבם, בלעם ובלק לא רוחשים לנו שום טוב. הם מגינים על הטרור, מחנכים דורות שלמים לשנאה ולאלימות ובכל זאת, ברוב צביעות, הם מצקצקים בתדהמה כשאנחנו סובלים מאלימות, חטיפות והתקפות טילים. על פניו אי אפשר למצוא שום פגם בדבריו של בלעם.
עם ישראל היה ועודנו מוקסם מהמחמאות שלו, ותפילת שחרית שלנו עדיין נפתחת באמירה שלו "מה טובו אוהליך יעקב". היהודים מעריכים מחמאות ממקורות לא יהודיים ואוהבים לקבל אותן , גם כאשר הן מזויפות בעליל וניתנות בחוסר רצון.
במשלי ובקהלת שלמה המלך אומר לנו שטוב הרבה יותר לשמוע דבר תוכחה מחבר מאשר מחמאות מאנשים שלא באמת אוהבים אותנו. ובכל זאת, תמיד היינו נאיביים כשמדובר בבלעם ובצאצאיו האינטלקטואליים והדיפלומטיים.
בתורה עצמה נאמר שהקב"ה הפך את הקללות של בלעם לברכות. על אילו קללות מדברת התורה? הרי לא כתובות בתורה שום קללות שיצאו ישירות מפי בלעם או אפילו דברי ביקורת חריפה שהוטחו בעם ישראל. אם כך, מדוע היה הקב"ה צריך להתערב ולהפוך קללות שלא קיימות לכאורה? התשובה פשוטה יחסית. הקב"ה לא רק שומע מה שאנחנו אומרים אלא גם יודע למה אנחנו מתכוונים. הוא רואה מעבר ליופי של דברי בלעם.
יש סיפור מפורסם שסיפרתי לא פעם, על שתי נשים שכל הזמן רבו וקיללו זו את זה. בערב יום כיפור, התערב רב הקהילה, כפה עליהן להתפייס והוציא מהן הבטחה שמעתה והלאה יאמרו זו לזו רק דברים נעימים. הנשים נאלצו להסכים לתנאים של הרב, אך בדרך הביתה, אחרי תפילות יום כיפור, פנתה אחת הנשים לחברתה ואמרה "תבורכי, אבל את יודעת מה כוונתי".
הקב"ה הבין היטב למה התכוון בלעם בברכות ובמחמאות שחלק לעם ישראל, ולכן התערב והפך את הקללות שלא בוטאו לברכות מבוטאות ונצחיות. לא הרבה השתנה בעולם מאז ימיהם של בלק ובלעם. יהודים בכל העולם וגם כאן חיים בסביבה שמלאה שנאה וסכנות. נעשה בחוכמה אם נבין שעלינו להיות חשדניים לא רק כלפי מי שמקללים אותנו בגלוי אלא אפילו כלפי מי שמתיימרים לדאוג לאינטרסים שלנו כשהם נותנים לנו עצות או מותחים עלינו ביקורת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
