ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
לכן, כשבאים לפטור את תושבי ארצנו מירי מרגמות, טילי קסאם או מנהרות נפץ, יש לבצע באויבינו מה שכל אבא של חייל יודע שצריך - מה שכל משאל עם יוכיח. אלא שמה שמעכב זו התכחשותנו לאפיון הלאומי שלנו, לנראטיב הישן והטוב ששם ה' בפי בלעם הרשע: "ובגויים לא יתחשב". וכיון שכן מתחשבים בגויים, זוכים לקצת אהדה מהם - אך רק בדקות של לוויות חיילים, אזרחים ופעוטות, שמיד אחריהם חוזרת התקשורת העולמית לטבעה האנטישמי - שלעולם לא ישתנה.
אז מה עושים?
ישנו כלל חשוב בניווטים, שכל חייל שאי פעם ניוט הפנים אותו: 'אם התברברת, ואינך יודע איפה אתה נמצא, חזור לנקודה האחרונה בה ידעת את מיקומך'. מאז הסכמי אוסלו, אך לאמיתו של דבר עוד מאז שחלחלו לתוכנו ערכים גויים שהמסו את לבבנו, אנו 'מתברברים בדרך' להגשמת ייעודינו. והמפה שלנו, זו שתמקם אותנו במדוייק על ציר הניווט המורכב של המציאות, היא תורתנו הקדושה, והיא בלבד. המחשבה שמנהיגות מנותקת ממצוות תייצר מוצר שונה מתוכניות התנתקות למיניהן הולכת ומאבדת את אחיזתה במציאות. זאת ראינו כשגם אלו שנחשבו לבעלי העקרונות, אלו שהם ילדיהם של לוחמי אצ"ל ולח"י, גם הם בניתוקם מהתורה דבקים באדיקות בתורת ההתנתקות שכה מאפיינת אותם עצמם. בבקשנו אחר זיהוי נכון של הדרך, נפנה רק לתורה. אחת מנקודות הציון להזדהות במציאות ימינו מצויה במדרש חז"ל על הפרשה:
"הן עם כלביא יקום" - אין אומה בעולם כיוצא בהם. הרי הן ישנים... ועומדין משנתן כאריות וחוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה ונעשין כאריות... אם נתקל אחד מהם... או אם מחבלין באין ליגע באחד מהן הוא ממליך להקב"ה, וכשהוא אומר ה' אחד נאכלין המחבלין מפניו..." עיי"ש (במדבר רבה פרשה כ' פסקה כ')
נמצאנו למדים, שעל מנת להצליח מבחינה לאומית מול 'המחבלין', אי אפשר לנתק את הקשר הישן והבטוח המתחיל בקריאת שמע, בהמלכת ה' על העולם, בהזרמת העוצמות של התורה והמצוות המיוחדות לעם המיוחד הזה, עם ישראל בטח בה'. עד אז, עד שנאמץ את ההתנתקות מתרבויות שזרות לנו ונתחבר לזו שהיא כולה שלנו, רק שלנו, נמשיך לצערנו להתברבר.
אלא שמתוך ביטחון בסגולתנו נדע, שלבסוף נפנים לקח מן המציאות המרה, ונתגבר כלביא על העכבות המלאכותיות, על מנת לקדש את ה', ולתקן עולם במלכות שד-י.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
