ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְהַחֲמִישִׁי, כִּי מִצְוֹת הַתּוֹרָה יֵשׁ תַּכְלִית* לְמִסְפָּרָן, וְהֵן מַגִּיעוֹת עַד סַךְ יָדוּעַ, וְהוּא תַּרְיַ"ג מִצְוֹת, אַךְ מִצְוֹת הַשֵּׂכֶל כִּמְעַט שֶׁאֵין לָהֶן תַּכְלִית, כִּי בְּכָל יוֹם יוֹסִיף הָאָדָם דַּעַת בָּהֶן, וְכָל אֲשֶׁר תּוֹסִיף הַכָּרָתוֹ וְיָבִין טוֹבוֹת הָאֱלֹהִים וְעֹצֶם יְכָלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ, יוֹסִיף לְהִכָּנַע לוֹ וּלְהִשָּׁפֵל לְפָנָיו.
תחינת דוד
וְעַל כֵּן אַתָּה רוֹאֶה, דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים לְהָעִיר אוֹתוֹ עֲלֵיהֶן וּלְהָסִיר מָסַךְ הַסִּכְלוּת מֵעַל עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תְּהִלִּים קיט, יח): "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ", (תְּהִלִּים קיט, לג) "הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, הַדְרִיכֵנִי בִנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ", וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים קיט, צו): "לְכָל תִּכְלָה* רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", רָצָה לוֹמַר: כָּל מַה שֶּׁאָנוּ חַיָּבִין מֵעֲבוֹדָתְךָ עַל הַתְמָדַת טוֹבוֹתֶיךָ אֵין קֵץ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין קֵץ לְאָפְנֵי טוֹבוֹתֶיךָ עָלֵינוּ.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
27 - עבודת ה' חלק ה'
28 - עבודת ה' חלק ו'
29 - עבודת ה' חלק ז'
טען עוד
וּכְבָר נֶאֱמַר עַל קְצָת הַפְּרוּשִׁים* שֶׁהָיוּ כָּל יְמֵיהֶם בִּתְשׁוּבָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם תְּשׁוּבָה, בַּעֲבוּר תּוֹסֶפֶת הַכָּרָתָם בִּגְדֻלַּת הָאֱלֹהִים בְּכָל יוֹם, וְקִצּוּרָם* בְּמַה שֶּׁהֵם חַיָּבִים לוֹ מִן הָעֲבוֹדָה בְשֶׁעָבַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים יט, ג): "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת", וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים קיט, קלו): "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ".
עבודת התשובה דורשת כוח גדול ועזרה מה'
וְהַשִּׁשִּׁי, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה הִיא בִּיכֹלֶת הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן בָּהּ וּמִזְדַּמֵּן אֵלֶיהָ, אֵינֶנָּה נִמְנַעַת מִמְּבַקְשָׁהּ. אַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַשֵּׂכֶל לֹא תִגָּמֵר לָאָדָם אֶלָּא בְּכֹחַ גָּדוֹל וְעֵזֶר מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ, כִּי יְכֹלֶת הָאָדָם קְצָרָה מֵהַשִּׂיגָהּ, וְעַל כֵּן אַתָּה רוֹאֶה דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵשִׁיב תָּמִיד הַתְּחִנָּה לָאֵל לְעָזְרוֹ עָלֶיהָ בְּ"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ" (תְּהִלִּים קיט, א).
עבודת התשובה מבטיחה שמירה מכישלונות
וְהַשְּׁבִיעִי, כִּי הָעֲבוֹדָה כְּשֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה בִּלְבַד, אֵין אָדָם בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהּ, כִּי כֹּחַ הַתַּאֲוָה אוֹרֵב לָהּ וּמְצַפֶּה הָעִתּוֹת שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה. אֲבָל הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מֵהֶעָרַת הַשֵּׂכֶל, בָּטוּחַ הוּא מֵהִכָּשֵׁל בָּהּ וּמֵחֲטֹא, כִּי הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת אֵלֶיהָ, אֶלָּא לְאַחַר הָמִית תַּאֲוַת הַגּוּפוֹת וְהַגְבָּרַת הַשֵּׂכֶל עָלֶיהָ וְשִׁמּוּשׁוֹ בָהּ כְּחֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ. וְעַל כֵּן הִיא עֲבוֹדָה מֻבְטַחַת מֵהִכָּשֶׁל בָּהּ, וּבַעֲלָהּ שָׁמוּר מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי יב, כא): "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן".
___________________________________
תַּכְלִית – קץ, גבול. לְכָל תִּכְלָה – דבר גשמי ומוגבל. הַפְּרוּשִׁים – הצדיקים. וְקִצּוּרָם – חיסורם.
ביאורים
ישנם שלושה הסברים נוספים מדוע עבודת ה' מהבנה ומאהבה היא העבודה העליונה יותר מאשר זו הנובעת רק מתוך ציווי התורה וצפייה לשכר:
1. עבודת ה' מאהבה כוללת בתוכה התקדמות מתמדת. זו לעומת עבודת ה' מיראה שמתמקדת בקיום תרי"ג מצוות ותו לא. כאשר האדם עובד מאהבה הוא מעמיק יותר בעבודת ה' הפנימית, וכל יום הוא מתקדם בדרגה בעבודת ה'. מה שאתמול הוא קיים נחשב לו, לאור מדרגתו הרוחנית החדשה, למעשים שאינם ראויים. המצוות שלו הן אין-סופיות כי הן מתחדשות ומתעלות בהתאם לעלייה במצבו הרוחני.
2. עבודת ה' מאהבה היא התעלות בלתי פוסקת. ולכן כדי לקיימה בשלמות אנו צריכים סייעתא דשמיא כדי שנעלה מעלה מעלה בעבודת ה'. זאת לעומת עבודת ה' מיראה, שהיא מתוחמת בתרי"ג מצוות ואין צורך בהתערבות אלוהית כדי להצליח לקיימן. כדי להתעלות למדרגות גבוהות בעבודת ה' אנו צריכים לעזרה ממרום אשר תעזור לנו להשיל את האזיקים שהגוף שם על נשמתנו המונעים מאיתנו להתקדם ולהתעלות.
3. אדם שהגיע לעבודת ה' מאהבה אינו מגיע לידי חטא . אדם העובד את ה' מיראה יכול כל חייו להישאר בהתמודדות בלתי פוסקת בין רצונו ליהנות מהעולם הזה ולחטוא לבין קיום המצוות. אך מי שעובד את ה' מאהבה הוא חדור אמונה בבורא עולם ואין לו שום מאבק פנימי האם לעבוד את ה' או לא. ממילא הוא אינו מועד לחטוא ולעבור עבירות.
הרחבות
•תרי"ג מצוות- התאמה מדויקת?
וְהוּא תַּרְיַ"ג מִצְוֹת. לפי רבנו בחיי, אין תרי"ג המצוות מספיקות בכדי לבטא את מחויבותו האישית של כל אחד. כך הוא כותב גם בהמשך: "כל מי שיִּחֵד האלוהים אותו בטובה מבלעדי שאר בני אדם, צריך שיחייב את עצמו עבודה שיתיחד בה מבלעדיהם, עם השתדלו בעבודה הכוללת אותו עמהם, כפי יכולתו והשגתו, להודות לה' יתברך על מה שיִּחֲדוֹ בו מן הטוב" [עיין בהמשך, יום י"ב אב].
אמנם, חכמי הפנימיות סבורים, כי מניין זה של תרי"ג מצוות, מותאם בצורה מדויקת לטבעה של הנשמה. כך למשל כותב המהר"ל : "ועל ידי אלו דברים שזכר, הוא שלם לגמרי, ויש לו דבקות בו יתברך לגמרי, כמו שהתבאר. כמו שהאדם יש לו אברים רבים שאין זה כזה, ועל ידי כולם האדם שלם. וכך מצוות התורה הם מחולקים, ועל ידי כולם נעשה שלם. ולכך היו מצוות עשה רמ"ח, כמנין אברי האדם [מכות כג:]. ועל ידי מצוות אלו, שהם רמ"ח, הוא שלם גמור. ועל ידי שס"ה מצוות לא תעשה הוא מסולק מן הפחיתות לגמרי" [תפארת ישראל נד].
וכך גם ברמח"ל : "חלקי האדם הם רבים, אבל הם מתחלקים לתרי"ג... וכן המצוות הם תרי"ג ולהם תנאים רבים. אך הקב"ה שהכין בריאתו והנהגתה בחילוק הזה של תרי"ג, רצה (מניין מדויק זה) לתיקון העבודה" [ספר הכללים עמ' שכד, מהדורת פרידלנדר].
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך נהנים כשעובדים קשה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מתנות בחינם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
