בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • חובת הלבבות
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

לעבודת ההכנעה אין גבול
וְהַחֲמִישִׁי, כִּי מִצְוֹת הַתּוֹרָה יֵשׁ תַּכְלִית* לְמִסְפָּרָן, וְהֵן מַגִּיעוֹת עַד סַךְ יָדוּעַ, וְהוּא תַּרְיַ"ג מִצְוֹת, אַךְ מִצְוֹת הַשֵּׂכֶל כִּמְעַט שֶׁאֵין לָהֶן תַּכְלִית, כִּי בְּכָל יוֹם יוֹסִיף הָאָדָם דַּעַת בָּהֶן, וְכָל אֲשֶׁר תּוֹסִיף הַכָּרָתוֹ וְיָבִין טוֹבוֹת הָאֱלֹהִים וְעֹצֶם יְכָלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ, יוֹסִיף לְהִכָּנַע לוֹ וּלְהִשָּׁפֵל לְפָנָיו.

תחינת דוד
וְעַל כֵּן אַתָּה רוֹאֶה, דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים לְהָעִיר אוֹתוֹ עֲלֵיהֶן וּלְהָסִיר מָסַךְ הַסִּכְלוּת מֵעַל עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תְּהִלִּים קיט, יח): "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ", (תְּהִלִּים קיט, לג) "הוֹרֵנִי יְיָ דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ, הַדְרִיכֵנִי בִנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ, הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ", וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים קיט, צו): "לְכָל תִּכְלָה* רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", רָצָה לוֹמַר: כָּל מַה שֶּׁאָנוּ חַיָּבִין מֵעֲבוֹדָתְךָ עַל הַתְמָדַת טוֹבוֹתֶיךָ אֵין קֵץ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין קֵץ לְאָפְנֵי טוֹבוֹתֶיךָ עָלֵינוּ.

חידוש עבודת התשובה בכל יום
וּכְבָר נֶאֱמַר עַל קְצָת הַפְּרוּשִׁים* שֶׁהָיוּ כָּל יְמֵיהֶם בִּתְשׁוּבָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם תְּשׁוּבָה, בַּעֲבוּר תּוֹסֶפֶת הַכָּרָתָם בִּגְדֻלַּת הָאֱלֹהִים בְּכָל יוֹם, וְקִצּוּרָם* בְּמַה שֶּׁהֵם חַיָּבִים לוֹ מִן הָעֲבוֹדָה בְשֶׁעָבַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים יט, ג): "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת", וְאוֹמֵר (תְּהִלִּים קיט, קלו): "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ".

עבודת התשובה דורשת כוח גדול ועזרה מה'
וְהַשִּׁשִּׁי, כִּי הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה הִיא בִּיכֹלֶת הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן בָּהּ וּמִזְדַּמֵּן אֵלֶיהָ, אֵינֶנָּה נִמְנַעַת מִמְּבַקְשָׁהּ. אַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִן הַשֵּׂכֶל לֹא תִגָּמֵר לָאָדָם אֶלָּא בְּכֹחַ גָּדוֹל וְעֵזֶר מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ, כִּי יְכֹלֶת הָאָדָם קְצָרָה מֵהַשִּׂיגָהּ, וְעַל כֵּן אַתָּה רוֹאֶה דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵשִׁיב תָּמִיד הַתְּחִנָּה לָאֵל לְעָזְרוֹ עָלֶיהָ בְּ"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ" (תְּהִלִּים קיט, א).

עבודת התשובה מבטיחה שמירה מכישלונות
וְהַשְּׁבִיעִי, כִּי הָעֲבוֹדָה כְּשֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה בִּלְבַד, אֵין אָדָם בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהּ, כִּי כֹּחַ הַתַּאֲוָה אוֹרֵב לָהּ וּמְצַפֶּה הָעִתּוֹת שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה. אֲבָל הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מֵהֶעָרַת הַשֵּׂכֶל, בָּטוּחַ הוּא מֵהִכָּשֵׁל בָּהּ וּמֵחֲטֹא, כִּי הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת אֵלֶיהָ, אֶלָּא לְאַחַר הָמִית תַּאֲוַת הַגּוּפוֹת וְהַגְבָּרַת הַשֵּׂכֶל עָלֶיהָ וְשִׁמּוּשׁוֹ בָהּ כְּחֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ. וְעַל כֵּן הִיא עֲבוֹדָה מֻבְטַחַת מֵהִכָּשֶׁל בָּהּ, וּבַעֲלָהּ שָׁמוּר מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מִשְׁלֵי יב, כא): "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן".
___________________________________
תַּכְלִית – קץ, גבול. לְכָל תִּכְלָה – דבר גשמי ומוגבל. הַפְּרוּשִׁים – הצדיקים. וְקִצּוּרָם – חיסורם.

ביאורים
ישנם שלושה הסברים נוספים מדוע עבודת ה' מהבנה ומאהבה היא העבודה העליונה יותר מאשר זו הנובעת רק מתוך ציווי התורה וצפייה לשכר:
1. עבודת ה' מאהבה כוללת בתוכה התקדמות מתמדת. זו לעומת עבודת ה' מיראה שמתמקדת בקיום תרי"ג מצוות ותו לא. כאשר האדם עובד מאהבה הוא מעמיק יותר בעבודת ה' הפנימית, וכל יום הוא מתקדם בדרגה בעבודת ה'. מה שאתמול הוא קיים נחשב לו, לאור מדרגתו הרוחנית החדשה, למעשים שאינם ראויים. המצוות שלו הן אין-סופיות כי הן מתחדשות ומתעלות בהתאם לעלייה במצבו הרוחני.
2. עבודת ה' מאהבה היא התעלות בלתי פוסקת. ולכן כדי לקיימה בשלמות אנו צריכים סייעתא דשמיא כדי שנעלה מעלה מעלה בעבודת ה'. זאת לעומת עבודת ה' מיראה, שהיא מתוחמת בתרי"ג מצוות ואין צורך בהתערבות אלוהית כדי להצליח לקיימן. כדי להתעלות למדרגות גבוהות בעבודת ה' אנו צריכים לעזרה ממרום אשר תעזור לנו להשיל את האזיקים שהגוף שם על נשמתנו המונעים מאיתנו להתקדם ולהתעלות.
3. אדם שהגיע לעבודת ה' מאהבה אינו מגיע לידי חטא . אדם העובד את ה' מיראה יכול כל חייו להישאר בהתמודדות בלתי פוסקת בין רצונו ליהנות מהעולם הזה ולחטוא לבין קיום המצוות. אך מי שעובד את ה' מאהבה הוא חדור אמונה בבורא עולם ואין לו שום מאבק פנימי האם לעבוד את ה' או לא. ממילא הוא אינו מועד לחטוא ולעבור עבירות.

הרחבות
•תרי"ג מצוות- התאמה מדויקת?
וְהוּא תַּרְיַ"ג מִצְוֹת. לפי רבנו בחיי, אין תרי"ג המצוות מספיקות בכדי לבטא את מחויבותו האישית של כל אחד. כך הוא כותב גם בהמשך: "כל מי שיִּחֵד האלוהים אותו בטובה מבלעדי שאר בני אדם, צריך שיחייב את עצמו עבודה שיתיחד בה מבלעדיהם, עם השתדלו בעבודה הכוללת אותו עמהם, כפי יכולתו והשגתו, להודות לה' יתברך על מה שיִּחֲדוֹ בו מן הטוב" [עיין בהמשך, יום י"ב אב].
אמנם, חכמי הפנימיות סבורים, כי מניין זה של תרי"ג מצוות, מותאם בצורה מדויקת לטבעה של הנשמה. כך למשל כותב המהר"ל : "ועל ידי אלו דברים שזכר, הוא שלם לגמרי, ויש לו דבקות בו יתברך לגמרי, כמו שהתבאר. כמו שהאדם יש לו אברים רבים שאין זה כזה, ועל ידי כולם האדם שלם. וכך מצוות התורה הם מחולקים, ועל ידי כולם נעשה שלם. ולכך היו מצוות עשה רמ"ח, כמנין אברי האדם [מכות כג:]. ועל ידי מצוות אלו, שהם רמ"ח, הוא שלם גמור. ועל ידי שס"ה מצוות לא תעשה הוא מסולק מן הפחיתות לגמרי" [תפארת ישראל נד].
וכך גם ברמח"ל : "חלקי האדם הם רבים, אבל הם מתחלקים לתרי"ג... וכן המצוות הם תרי"ג ולהם תנאים רבים. אך הקב"ה שהכין בריאתו והנהגתה בחילוק הזה של תרי"ג, רצה (מניין מדויק זה) לתיקון העבודה" [ספר הכללים עמ' שכד, מהדורת פרידלנדר].
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il