ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא עצמה תמהה, מדוע ובשל מה החשיבו כל כך את היום הזה? ואכן מובאים בה כמה הסברים שאף הם טעונים ביאור. בדברים הבאים אנסה לבאר כמה מהם ולהראות שיש מכנה משותף וקשר בין היום הזה לבין תשעה באב.
לפי דעה אחת ביום הזה כלו 'מתי מדבר' ומסבירים שבמשך ארבעים שנה היו מתים מידי שנה בני שנתון אחד מן החוטאים בחטא המרגלים, עד שכעבור ארבעים שנה הפסיקו למות והסימן לכך ניתן ביום ט"ו באב.
חטא המרגלים היה כידוע ביום תשעה באב, אז נאמר לכל העם שהשתתף בחטא: "אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם בכייה לדורות". מכאן שיש קשר ישיר בין החטא החמור שחטאו בזמנו כשמאסו בארץ חמדה לבין החורבן והאבלות של תשעה באב. אבל לאחר ארבעים שנה נתכפר החטא ויום ט"ו באב נקבע ליום של שמחה המבשר את הגאולה מן החורבן.
לפי דעה אחרת אמרו שזה היום שהותרו בו השבטים לבוא זה בזה, והפירוש הוא שנתקבלה הלכה לפיה אין יותר צורך לנהוג כפי שנאמר בתורה בפרשת בנות צלפחד שעליהן להינשא רק לבני שבטם - שבט מנשה.
בהוראה זו הורו חכמים שאצל בנות צלפחד הייתה זו הוראת שעה ולא הוראה לדורות ומכאן ואילך מותר לבנות להינשא לבני שבטים אחרים, גם אם הן היורשות את נחלת אביהן ובעקבות נשואיהן מועברת הנחלה לשבטו ולמשפחתו של הבעל. שנוי מנהג זה מבטא את המגמה לטשטש את השבטיות ולחתור לאחדות השבטים.
החלטה זו היא בעלת משמעות היסטורית, מפני שהיא קובעת את סדר העדיפות הלאומי לפיו חשובה יותר האחדות הכללית מן החלוקה השבטית. מכאן נלמד אף אנו שיש לטפח את האחדות כערך עליון שירומם אותנו מעל כל ההבדלים העדתיים, ואפילו כאשר זה כרוך בויתורים הדדיים בדברים הקשורים בממון, אך גם בדברים הקשורים למנהגים והלכות.
מכל מקום הננו רואים שחז"ל ייחסו להחלטה זו חשיבות כל כך גדולה עד כדי כך שהצדיקה לדעתם, את קביעת היום הזה כיום של שמחה לדורות. אין זאת אלא מפני שראו בזה תיקון לחטא הנורא שנבע משנאת חינם והביא לאסון ולחורבן הנורא. התיקון יבוא אם כן, על ידי פעולות חיוביות שעשויות לחזק את האחדות בעם ואחדות זו תחזור ותביא להשראת שכינה בישראל .
לפי דעה נוספת בגמרא, יום ט"ו באב הוא היום בו הובאו הרוגי ביתר לקבורה. לפי המבואר אף זו סיבה לחגיגיותו של היום, ולא זו בלבד אלא שבגללה הוסיפו את ברכת 'הטוב והמטיב' לברכת המזון.
מתוך עיון צריך לומר שחז"ל ביקשו בדרך זו ללמדנו שאף בזמנים הקשים ביותר, יש להתחזק ולהתנחם מתוך אמונה "כי לא יטוש ה' את עמו". בקשר לכך יש לזכור שנפילת ביתר צויינה כאחד מן הדברים הרעים שאירעו לאבותינו בתשעה באב ונפילתה לאחר חורבן המקדש נחשבה למכה אנושה ביותר שהביאה כמעט ליאוש.
על כן באו חכמים ואמרו שאסור להתייאש וכדי לחזק את אמירתם, הבליטו אף את הפרט ה"קטן" יחסית של הבאת ההרוגים לקבורה כנקודת אור אשר ממנה ניתן להתחזק באמונה שהכל יתגלגל בעז"ה לטובה שתהא אפילו גדולה ממה שהיה לפני כן.
לסיום, נראה שאף אנו בתקופתנו שזכינו לראות בתקומת העם והארץ, חייבים להטמיע בתוכנו את ה"שיעור" הזה ולהעבירו הלאה לבנינו אחרינו עד ביאת גואל צדק .
כמו כן כדאי לשנן את פירושו של מרן הרב קוק זצ"ל לאימרת חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".
לכאורה קשה מדוע לא נאמר שזוכה ורואה בבניינה? וכך מסביר הרב, ודאי וברור שכאשר ירושלים תבנה יראו זאת גם הללו שלא התאבלו על חורבנה, אלא שאלו לא ירגישו שמחה על כל שלב ושלב של בניינה. שמחה כזו יכול לשמוח רק מי שדאב לבו ובאמת התאבל על חורבנה של ירושלים. ואנו נוסיף שיש שזוכים ורואים את הבניין אבל לא מרגישים את הצורך לשמוח, את זה בטא הרב בפתגמו הנפלא לחודש אב :"גילת עם בשביבי אור ישועה , תרומם את אשר קלקלה בכייה של חינם" .
הרב אריה שטרן
רב העיר ירושלים וראש מכון הלכה ברורה
יום ירושלים תשע"ו "שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
מתוך עצרת ההודיה המרכזית בישיבת מרכז הרב- יום ירושלים תשע"ו
נושאים באמונה המאמר "למהלך האידיאות בישראל" - והשלכותיו המעשיות
מתוך מגד ירחים גליון 107 בהוצאת "בית הרב"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
