ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אמנם מעולם אף רודן לא הכריח אותי להיות הכפיל שלו, אך בפועל הייתי כפיל.
מידי פעם, היו ניגשים אלי אנשים ומדברים איתי כאילו אני זה הוא. לעיתים, הם היו מבררים ליתר ביטחון שאני זה הוא, ולעיתים הם פשוט התחילו לדבר איתי על עניין שתכננו לדבר איתו, עד שקטעתי אותם והבהרתי להם שהם טועים בכתובת.
הכרתי את המקביל שלי, וכנראה היה בינינו דמיון משמעותי. בהמשך, כנראה הפסקנו להיות כה דומים, והתופעה נעלמה.
פעם שאלתי אותו, אם יצא לו להיתקל באנשים שרצו לדבר איתי והתבלבלו ופנו אליו, אך הוא לא נתקל בתופעה. האמת היא שזה לא היה נעים לגלות שהכפיל שלך הרבה יותר מבוקש ממך...
____________
אמנם, התופעה שתיארתי קרתה רק לאנשים מעטים, אך יש תופעה דומה הפוקדת כמעט את כולם – בעיית הנוער המתבגר. כשהילדים מתבגרים הם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן.
מחד, הם אמורים להמשיך את בית הוריהם, כפי שחונכו וכפי שכוח חזק המצוי בפנימיותו של האדם תובע ממנו.
מאידך, נשמתם זועקת להם – אל תהפוך לכפיל של הוריך. מצא את דרכך המיוחדת בעולם. אתה חידוש גדול, שמעולם לא היה בעולם כמוהו, ועליך להביאו לידי ביטוי.
כיצד אמורים לנהוג ההורים והמחנכים מול תופעה זו?
________________
הראשון בישראל שנתקל בתופעה זו היה המתבגר הראשון בישראל, הלא הוא... יצחק אבינו (כמובן, לפי שגב רום מעלתו). בתחילת ימיו הוא היה כפיל של אביו הן בפנים והן בעבודת ה'.
על הפסוק הפותח את פרשתנו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", מספרים חז"ל (בבא מציעא פז.) "אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו... היו כל אומות העולם מרננים ואומרים, ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק, ואומרים בננו הוא... מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, פתחו כולם ואמרו: אברהם הוליד את יצחק".
כידוע, "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות". אמור מעתה, שכפילות הפנים מעידה גם על כפילות בדעות. ובאמת, במבט ראשוני, יצחק הוא המשך של אברהם גם במעשיו ודרכיו. לכן, פותחת פרשתנו במילים - "אלה תולדות יצחק... אברהם הוליד את יצחק". בדרך כלל בתולדות האדם מפורטים מעשיו (אלה תולדות נח.. איש צדיק תמים) או ילדיו (אלה תולדות ישמעאל... בני ישמעאל). אבל אצל יצחק, למרבה הפלא, תולדותיו היא העובדה שנולד לאברהם, ללמדך שבמעשיו המשיך את אברהם. ואכן, בהמשך הפרשה מסופר שיצחק חפר את אותם בארות שחפר אברהם, וסתמום פלישתים.
אולם, כך זה רק במבט ראשוני. באמת, אין אדם שהוא כפיל. כל אדם בא לעולם להופיע את ייחודו החד פעמי. לפיכך, פניו של יצחק הפסיקו להיות כשל אברהם, כפי שממשיכה הגמרא ומספרת (בתרגום חופשי): 'עד אברהם לא הייתה זקנה. מי שרצה לדבר עם אברהם היה (מתבלבל ו)מדבר עם יצחק, ולהיפך. בא אברהם וביקש רחמים, ובאה זקנה, (ופניהם כבר לא היו דומות), שנאמר "ואברהם זקן...".
וכך גם בדעות. יצחק סלל דרך ייחודית משלו בעבודת ה'. בשורות אלו אביא נקודה אחת של שינוי. אברהם מופיע בתורה כיזם וכאיש חסד גדול. אולם, התורה לא מספרת על תפילות שהתפלל אברהם מיוזמתו. כל תפילות אברהם המסופרות בתורה הן תפילות שבאו בעקבות פניית ה' אליו.
הדוגמא הבולטת – אברהם מתפלל, שה' ירפא את אבימלך מלך גרר, אשתו ואמהותיו. אולם, תפילה זו באה בעקבות הוראה מפורשת של ה' שציווה לאבימלך – "השב אשת האיש... ויתפלל בעדך וחיה".
לעומתו, יצחק, שמופיע בתורה פחות כיזם ואיש חסד, מופיע מיד בתחילת סיפור תולדותיו כמתפלל מרצונו. "ויעתר יצחק לה'... ויעתר לו ה'". ואף פגישתו הראשונה עם רבקה מתרחשת בהמשך לתפילה אותה התפלל מיוזמתו בהר המוריה – "ויצא יצחק לשוח בשדה...", וכדברי חז"ל שכאן תיקן תפילת מנחה. לעומת אברהם שהגיע להר המוריה בעקבות צו ה', יצחק הולך למוקד התפילות מרצונו.
ועניין זה מובלט בתורה במקום נוסף. אברהם שולח את אליעזר לקחת אישה "לבני ליצחק" האישה צריכה להתאים בתכונותיה לשניים – "לבני", להיות כלתו של אברהם, איש החסד. ובנוסף – לדמותו המיוחדת של יצחק.
בפועל, אליעזר מחפש ומוצא ברבקה את אשת החסד, "שתה אדוני וכו'". כלומר, היא מתאימה לאברהם. ונשאלת השאלה – היכן נרמז שהיא מתאימה גם ליצחק?
ואולי התשובה גנוזה בעניין התפילה. אליעזר לא מחפש אישה מתאימה בארם נהריים. במקום זה, הוא פונה ביוזמתו למישור התפילה. הוא שואל מאת ה' שישלח לו אישה שתתאים לאברהם. בנקודה זו הוא מתחבר לדמותו המיוחדת של יצחק ולחידושו בעולם.
ואכן, בתחילת פרשתנו, אנו מגלים שרבקה אשת החסד היא גם בעלת תפילה גדולה, "ויעתר יצחק... לנוכח אשתו", שאף היא עמדה והתפללה.
ומכאן למדנו, שעל כל אדם להיות – בני, יצחק. בן הממשיך את מסורת אבותיו בעבודת ה', ובונה עליו את מדרגת עבודת ה' המיוחדת לו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
