ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
וְהָרְבִיעִי, שֶׁהוּא בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי הַנִּכְנָע קָרוֹב לְהַשִּׂיג הַחָכְמָה, בְּהִמָּשְׁכוֹ אַחֲרֵי הַחֲכָמִים, וְהִכָּנְעוֹ לָהֶם, וַהֲלִיכָתוֹ אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי יג, כ): "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת א, ד): "יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים וְהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם". וְהָאֱלֹהִים יַעֲזֹר לוֹ עַל הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כה, ט): "יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ". וּמִי שֶׁהוּא גְבַהּ לֵב לֹא תִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ חָכְמָה עַל אֲמִתָּתָהּ, וְלֹא יַגִּיעַ אֶל תַּכְלִית יְדִיעָה בְּרוּרָה*, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְנַשֵּׂא מִלֶּכֶת* אֶל אַנְשֵׁי הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים י, ד): "רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו".
הכניעה מביאה למהירות למעשה העבודה
וְהַחֲמִישִׁי, כִּי הַנִּכְנָע מְמַהֵר לְמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה בַּחֲרִיצוּת וּבִזְרִיזוּת, אֵינֶנּוּ מִתְגָּאֶה בָּהֶם, וְלֹא בוֹזֶה שׁוּם דָּבָר מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ב, א): "הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה". וְהַמִּתְגָּאֶה בְּעַצְמוֹ מִתְאַחֵר מֵעֲשׂוֹת הָעֲבוֹדָה לְרוּם לְבָבוֹ וּלְגַסּוּת רוּחוֹ, וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ עַד אֲשֶׁר יִפֹּל וְיִשָּׁפֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (יִרְמְיָה יג, יח): "אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ", וְאָמַר (מִשְׁלֵי ו, טז): "שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ"*, וְאָמַר (מִשְׁלֵי ו, יז): "עֵינַיִם רָמוֹת".
הנכנע מקובל אצל אלוהים
וְהַשִּׁשִּׁי, כִּי מַעֲשֵׂה הַנִּכְנָע מְקֻבָּל אֵצֶל הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תְּהִלִּים נא, יט): "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה", וַעֲוֹנוֹ נִמְחָל מְהֵרָה כְּשֶׁהוּא שָׁב מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (מִשְׁלֵי כח, יג): "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם", וְנֶאֱמַר (אִיּוֹב כב, כט): "כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁיעַ".
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
87 - הכניעה חלק ט"ו
88 - הכניעה חלק ט"ז
89 - הכניעה חלק י"ז
טען עוד
תַּכְלִית יְדִיעָה בְּרוּרָה – ידיעה ברורה ויסודית. מִלֶּכֶת – מללכת ללמוד מהם. שֶׁשׁ הֵנָּה וכו' – שש מידות רעות, ואחת מהן היא "עיניים רמות".
ביאורים
בהמשך ליום הקודם בו למדנו על פירות הכניעה בענייני העולם הזה, רבנו בחיי מונה עוד שלוש תועלות הקשורות לעולם הבא ולמעלות הרוחניות :
ד. קלות קניית החכמה: אמרו רבותינו: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" [אבות ד, א]. קניית החכמה מצריכה שפלות, מכיוון שההליכה אל האחר ובקשת החכמה ממנו מורה על חיסרון במבקש. הגאה מתקשה בזה. גובה ליבו אינו מאפשר לו לילך אל החכמים ולקבל את דבריהם. לעומתו, הכנוע, לאחר שבנה בעצמו את הכניעה, אינו חושש להישפל בפני החכמים וכך זוכה הוא לשמוע, לקבל את דבריהם ולעלות במעלות החכמה, ואף זוכה בזה לסיעתא דשמייא: "ידרך ענוים במשפט, וילמד ענוים דרכו" [תהילים כה, ט].
ה. הזריזות בעבודת הבורא: לעיתים אין זה מכבודו של הגאוותן לקיים מצוה זו או אחרת. אם מפני שאינה חשובה בעיניו, או מפני שקיומה כרוך במעשה המבזה אותו לדעתו. הילוכו איטי, הוא אינו ממהר לקיים את המצוה, וכל התנהלותו בכבדות. לעומתו, הנכנע לא צייר לעצמו תדמית של חשיבות, המונעת ממנו להשפיל עצמו. יתרה מזאת, הנכנע חי בהכרה תמידית באדנותו של ה' עליו. לפיכך הוא רואה את קיום המצוות כדבר הגבוה והנעלה ביותר שהוא מחוייב בו.
ו. רצון ה' במעשיו: בתועלת האחרונה מביא את קבלת ה' למעשי הכנוע. הקב"ה אוהב את הכנועים, ובעלי הענווה. "זבחי אלהים רוח נשברה" [תהילים נא, יט]. בעל הגאווה, מתעלם או אינו מכיר באדנות ה'. הכנוע מחבק את ההכרה הזו, בשתי ידיו. כל תוכן חייו, מחשבתו דיבורו ומעשיו כולם שזורים בהכרה זו, המובילה אותו בכל צעד ושעל. לכן מעשיו מרוצים אצל ה' אדוניו, וגם כאשר חטא ומנסה לשוב, תשובתו מתקבלת ברצון.
הרחבות
•כיצד לדבוק בחכמים?
יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים. על אופן הדביקות בחכמים מרחיב המהר"ל : "ולפיכך אמר יהי ביתך בית ועד לחכמים, שיהיה בתוך ביתו חכמים וזהו שלימות גדול כאשר ביתו הוא עומד לחכמים. ואמר והוי מתאבק בעפר רגליהם, כלומר שלא יהיו החכמים נחשבים אליו כמו דרך החברים שבזה היה ממעט במעלת החכמה כאשר הוא עדיין אינו חכם כמותם, אבל יהיה מתחבר להם דהיינו להשפיל (את עצמו) תחת רגליהם, וזהו הוי מתאבק בעפר רגליהם שהוא סוף שפלותם עד שיהיה מתחבר אל שפלותם" [דרך חיים א, ד].
מלבד האחריות על שלמותו האישית, על האדם להשלים גם את ביתו. בית שבו לומדים תלמידי חכמים, הוא בית שלם יותר. אולם, גם כשהאדם מכניס לביתו תלמידי חכמים, עליו לדעת לכבד אותם, להכיר במעלתם, ולדעת שהם חכמים ממנו. רק בדרך זו יידע האדם להכיר במעלת החוכמה וישאף להשיגה.
המהר"ל מוסיף להעמיק בהמשך דבריו וכותב שתלמידי החכמים נמשלו לשכל האדם. מצד אחד השכל הוא כשאר איברי האדם, ומצד שני הוא החלק העליון שבאדם, חלק רוחני יותר. בדומה לכך, גם האדם צריך לשכן בביתו תלמידי חכמים (שיהיו חלק מביתו) ולהעניק להם מקום של כבוד (כמו השכל, שהוא רוחני יותר ולכן הוא נבדל). אדם ההופך את ביתו ל'בית ועד לחכמים' מתחבר לקדושתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
