ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ה: שליש עליון – ז. באמצע "אלא אצטריך")
תזכורת: בדף ג: למטה למדנו מאחות אשתו שאדם לא מייבם ערווה ("עליה").
ושאלנו, מה ההו"א שייבם? וענינו – כי עשה דוחה לא תעשה, והצענו: גם כשיש בו כרת.
כעת אנחנו מחפשים לזה מקור שאכן דוחה גם כרת.
למסקנה, לא נמצא מקור, ולכן נצטרך להציע הסברים אחרים מה ההו"א שיכול לייבם ערווה.
מקור לעשה דוחה לא תעשה בלאו שיש בו כרת
- מילה, פסח ותמיד שדוחים שבת.
דחייה – א"א ללמוד משם כי יש בעשה חומרא מיוחדת:
בשלושתם – נאמרו לפני הדיבור (לפני מתן תורה),
מילה ופסח – כרת
פסח ותמיד – צורך גבוה (קרבן, בניגוד לייבום למשל)
תמיד – תדיר
מילה – 13 בריתות
(ה: 7-)
- מכיבוד אב ואם (ה: 7-), ומבניין בית המקדש (ו. שליש)
שבשניהם יש ברייתא לימוד שאינם דוחים שבת (כרת)
(ויקרא יט: איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו (ג') , את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו (ל')),
מכאן שלולי הלימוד – עשה דוחה כרת.
דחייה– הפסוק עוסק בלאו רגיל (מחמר) ולא כרת,
ואכן אולי עשה לא דוחה כרת,
ועשה דוחה לאו רגיל (מציצית), אך כיבוד אב ובניין מקדש אינם דוחים לאו רגיל.
[ועכשיו קשה: תלמד מכיבוד הורים שעשה לא דוחה לאו![1]
תשובות – לא ניתן ללמוד משם כי:
- שבת חמורה יותר (שקולה כנגד ע"ז),
דחייה - יש ברייתא שלומדת מזה שכיבוד הורים לא דוחה שבת, שגם לא דוחה שאר איסורים (כמו לא יטמא של כהן ולא להתעלם מאבידה), כלומר לא מבדילים בין שבת לשאר איסורים. - כיבוד הורים ובניין מקדש "חלשים יותר",
כיון שבשעה שבה עובר על הלאו עדיין אינו מכבד בפועל או מקריב במקדש, אלא רק עוסק בהכשר מצווה (מבשל עכשיו כדי להאכיל לאביו אח"כ, אינו אוסף את האבידה כדי להביא לאביו משהו וכד', בונה את המקדש כדי להקריב בו אח"כ).
אך במצוות אחרות – עשה דוחה לא תעשה.
קשה – זה טוב לגבי כיבוד הורים, אך למה צריך לומר את זה שוב לגבי מקדש? (נאמר בכיבוד הורים)
- לגבי מקדש – אכן הפסוק בברייתא רק אסמכתא,
ובאמת הפסוק לא עוסק בעשה ולא תעשה,אלא נדרש בברייתא שמורא מקדש דומה למורא שבת – 1. לא יראים מהמקדש עצמו אלא ממי שהזהיר על המקדש. 2. שמירת מקדש נוהגת לעולם, גם אחרי החורבן]. - תנא דברי"ש – יש לימוד שבי"ד לא ממיתים בשבת
(ו: שליש)
לגבי שבת - "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" (מושבותיכם לכאורה מיותר, שהרי זה גם בחו"ל),
ולגבי הריגת רוצח – "וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" (במדבר לה),
ורי"ש לומד גזירה שווה שלא הורגים במיתת שריפה בשבת, וממילא גם לא שאר מיתות.
ומזה ששם צריך לימוד שלא דוחה, משמע שבשאר התורה עשה דוחה כרת.
(ו: 3-)
דחיית רב שימי בר אשי – יתכן שבאמת ברור שעשה לא דוחה כרת,
ולמה צריך לימוד שלא שורפים בשבת?
כי שם יש לכאורה קל וחומר שכן שורפים בשבת:
המתת רוצח > עבודת המקדש > שבת
(ו: 7-)
[הערות על הברייתא:
- A.לפי מי:
- כשיטת ר' נתן שהבערה לחלק יצאת (ויש בה כרת).
- גם לר' יוסי שהבערה זה רק לאו,
הרי במיתת שריפה גם מתיכים עופרת (בישול), וזה כרת, ולולי הלימוד היינו אומרים שבי"ד מתיכים בשבת! - B.התלבטויות התנא –
(ז. 4+)
להו"א – שהנושא זה עשה מול לא תעשה | לדחייה – שהנושא זה הקל וחומר | |
אולי כן דוחה שבת | עשה דוחה ל"ת | בגלל הקל וחומר הנ"ל: המתת רוצח > עבודת המקדש > שבת (=אם המתה דוחה עבודה, כל שכן שדוחה שבת). |
אולי לא | כאן זה ל"ת עם כרת | כי אפשר לפרוך: שבת > מת מצווה > עבודה (=הראיה שמת מצווה דוחה עבודה, ובכ"ז לא דוחה שבת). |
אולי כן | כי הרי לא תעשה חמור מעשה, ובכ"ז עשה דוחה אותו, אז למה שלא ידחה גם כרת? | כי אפשר לדחות את הפירכא כי אולי באמת מת מצווה > עבודה > שבת. ואז ממילא חזרנו לקל וחומר הנ"ל שהמתת בי"ד דוחה שבת! |
ולמסקנה יש לימוד שלא ממיתים בשבת, למרות שעשה דוחה לא תעשה ולמרות הקל וחומר. | ||
(וכעת יוצא שאכן אין יחס קבוע בין שבת לעבודה, אז אין סיבה לומר שמת מצווה ידחה גם שבת. | ||
[1]אם הנושא זה כרת, אז הנחת היסוד היא שעשה לא דוחה כרת, וממילא אם יש לימוד שלא דוחה, כנראה שצריך לשנות את הנחת היסוד ולומר שבשאר התורה דוחה.
אך אם הנושא זה לאו, הנחת היסוד היא שדוחה (כמו בציצית), וממילא אם יש לימוד שלא דוחה, צריך לשאול מה לא ללמוד משם לשאר התורה שלא דוחה.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

איך ללמוד גמרא?

איך מותר להכין קפה בשבת?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

עירוב תבשילין

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















