ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התפיסה הזאת עוזרת לנו להבין למה התורה נכנסת לפירוט כזה כשהיא נוקבת בשמות כל התחנות שעשו בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני במשך ארבעים שנה. התורה מראה לנו שהעם היהודי היה ועודנו עם נודד ונווד.
המפרשים אמנם מציינים שהקב"ה חס על בני ישראל והרשה להם להישאר בנווה מדבר אחד במשך 38 שנים, ולכל התחנות הרבות שהתורה המונה בפרשת השבוע הגיעו בני ישראל בפרק זמן קצר יחסית של שנתיים לערך, ובכל זאת, הרשימה של המחנות והמסעות מרשימה אם לא מדהימה אפילו.
מאחר שרוב המקומות האלה אינם מוכרים לנו היום ואין להם הרבה משמעות בעיני הדורות המאוחרים יותר, עלינו לחשוב על המסר הרחב יותר של יומן המסע הזה. כל מפרשי התורה הציעו תובנות וביאורים כדי להאיר את עינינו בדבר הסיבות לדיווח המפורט הזה על מסעות בני ישראל במדבר סיני.
רש"י רואה בזה סוג של אמצעי לזכור את ההיסטוריה והאירועים, את הכישלונות ואת ההצלחות של בני ישראל בדרכם מעבדות מצרים להתיישבות בארץ ישראל. התורה, בדרכה החידתית, מציינת רק את שמות המקומות, אך אנחנו אמורים למלא את החסר, את האירוע שאמור להיות חלק ממאגר הזיכרון שלנו. אבל לשם כך יש צורך בכמות מסוימת של ידע, תחכום וזיכרון לאומי, ואלה דברים שיש בהם מחסור בכל דור.
אם מסתכלים על ההיסטוריה היהודית כשלמות אחת, רואים שהדפוס הזה של התנועה, של "וייסעו ויחנו", של הנדודים המתמידים ושל חוסר היציבות החברתי שעליו מספרת לנו פרשת השבוע הוא בעצם דפוס מתמשך לכל ההיסטוריה של עם ישראל. העם היהודי, כשלם או כחלקים, ראה את העולם כולו, פשוטו כמשמעו, בנדודיו.
כבר בתקופת בית ראשון הנביא מתאר את הפעילות המסחרית של היהודים במקומות רחוקים בעולם העתיק. בגלות הארוכה של העם היהודי, לא היה לבסוף מקום בעולם שלא הייתה בו התיישבות או פעילות של יהודים.
מפרשים רבים ראו בתופעה הזאת דבר חיובי – אמצעי להפצת רעיונות המונותיאיזם וערכי התורה בעולם האלילי והאדיש. אחרים ראו בה מקור של חרדה ועונש לעם ישראל על בגידתו באותם ערכים ואמונות. אולי בשתי הגישות יש אמת ומשמעות.
אך כיום אנחנו חיים בעולם יהודי הולך ומתכווץ. קהילות יהודיות עתיקות שלמות נעלמו, והעם היהודי מרוכז היום במספר קטן יחסית של מובלעות לאומיות, בעצם רק בעולם המערבי ובארץ ישראל. אפשר לקוות שגם מסעותינו וגם ייסורינו ייתמו בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
