ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התפיסה הזאת עוזרת לנו להבין למה התורה נכנסת לפירוט כזה כשהיא נוקבת בשמות כל התחנות שעשו בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני במשך ארבעים שנה. התורה מראה לנו שהעם היהודי היה ועודנו עם נודד ונווד.
המפרשים אמנם מציינים שהקב"ה חס על בני ישראל והרשה להם להישאר בנווה מדבר אחד במשך 38 שנים, ולכל התחנות הרבות שהתורה המונה בפרשת השבוע הגיעו בני ישראל בפרק זמן קצר יחסית של שנתיים לערך, ובכל זאת, הרשימה של המחנות והמסעות מרשימה אם לא מדהימה אפילו.
מאחר שרוב המקומות האלה אינם מוכרים לנו היום ואין להם הרבה משמעות בעיני הדורות המאוחרים יותר, עלינו לחשוב על המסר הרחב יותר של יומן המסע הזה. כל מפרשי התורה הציעו תובנות וביאורים כדי להאיר את עינינו בדבר הסיבות לדיווח המפורט הזה על מסעות בני ישראל במדבר סיני.
רש"י רואה בזה סוג של אמצעי לזכור את ההיסטוריה והאירועים, את הכישלונות ואת ההצלחות של בני ישראל בדרכם מעבדות מצרים להתיישבות בארץ ישראל. התורה, בדרכה החידתית, מציינת רק את שמות המקומות, אך אנחנו אמורים למלא את החסר, את האירוע שאמור להיות חלק ממאגר הזיכרון שלנו. אבל לשם כך יש צורך בכמות מסוימת של ידע, תחכום וזיכרון לאומי, ואלה דברים שיש בהם מחסור בכל דור.
אם מסתכלים על ההיסטוריה היהודית כשלמות אחת, רואים שהדפוס הזה של התנועה, של "וייסעו ויחנו", של הנדודים המתמידים ושל חוסר היציבות החברתי שעליו מספרת לנו פרשת השבוע הוא בעצם דפוס מתמשך לכל ההיסטוריה של עם ישראל. העם היהודי, כשלם או כחלקים, ראה את העולם כולו, פשוטו כמשמעו, בנדודיו.
כבר בתקופת בית ראשון הנביא מתאר את הפעילות המסחרית של היהודים במקומות רחוקים בעולם העתיק. בגלות הארוכה של העם היהודי, לא היה לבסוף מקום בעולם שלא הייתה בו התיישבות או פעילות של יהודים.
מפרשים רבים ראו בתופעה הזאת דבר חיובי – אמצעי להפצת רעיונות המונותיאיזם וערכי התורה בעולם האלילי והאדיש. אחרים ראו בה מקור של חרדה ועונש לעם ישראל על בגידתו באותם ערכים ואמונות. אולי בשתי הגישות יש אמת ומשמעות.
אך כיום אנחנו חיים בעולם יהודי הולך ומתכווץ. קהילות יהודיות עתיקות שלמות נעלמו, והעם היהודי מרוכז היום במספר קטן יחסית של מובלעות לאומיות, בעצם רק בעולם המערבי ובארץ ישראל. אפשר לקוות שגם מסעותינו וגם ייסורינו ייתמו בקרוב.
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שתי דקות על בדיקת חמץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
