ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכן לא קשה להבין מדוע עניין הנדרים זוכה לתשומת הלב שהוא מקבל בתלמוד ובהלכה היהודית בכלל. האדם נבדל מממלכת החי ונעלה עליה בזכות כוח הדיבור והיכולת שלו לתקשר עם בני אדם אחרים ואפילו עם הדורות הבאים.
מילים, בין אם הן רק נאמרות או כתובות, הן כמעט מקודשות לפי המסורת היהודית. הרב והצדיק הגדול של יהדות מזרח אירופה במאה שעברה, הרב ישראל מאיר הכהן, "החפץ חיים", הקדיש את רוב הקריירה התורנית שלו להסביר וללמד את חוקי התורה בעניין הדיבור. למדנו גם ש"חיים ומוות ביד הלשון".
בחברה כמו שלנו, שבה תקשורת מיידית הפכה לנורמה, ואילו שתיקה נחשבת לסטייה פוליטית וחברתית ולא למעלה טובה שמעידה על חוכמה וסבלנות, לדאבון הלב, קדושת הדיבור וההשפעה המחייבת שיש למילים היוצאות מפינו כבר לא מדברות ללבנו כל כך. עם זאת, אין ספק שמחובתנו ללמוד את המסר שפרשת השבוע מבקשת להעביר לנו בעניין המילה המדוברת והמחויבות שהיא נושאת איתה.
אחת השאלות שמעלים רבים ממפרשי התורה היא מדוע משה לימד את הנושא המסוים הזה לראשי שבטי ישראל תחילה, וכמובן, גם מדוע התורה מציינת את זה בפסוק הפותח של הפרשה עצמה. השאלה גם מעלה בעקיפין את התמיהה מדוע התורה מתירה, אם לא תובעת אפילו, את המשך החלוקה של עם ישראל לשבטים נפרדים ולא מתייחסת אליו כיחידה שלמה אחת.
לכל אורך התנ"ך אפשר לראות שהחלוקה הזאת לשבטים הולידה לא מעט פילוגים חברתיים ולעתים אפילו מלחמת אזרחים. דומני שאחד הדברים שאפשר ללמוד כאן הוא שבני אדם מתקשים לפעול בתוך קבוצה גדולה וכללית עם השקפה אחת. מטבענו אנחנו רוצים משפחתיות ושבטיות.
למרבה הצער, חלק מהטבע הזה גם מוליד סלידה מפני אנשים שאינם כמונו. הסלידה הזאת משתקפת בדרך כלל בדיבור ובהערות שאנחנו מעירים על אנשים שאינם "משלנו", וגם בעובדה שמסיבה לא ברורה אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת מחויבים לדברים, בין אם הם בעל-פה או בכתב, שאנחנו אומרים לאותם "אחרים".
ההתחייבויות שלי למשפחה שלי ולשבט שלי בוודאי מקודשות בעיניי ואעשה כל מה שבכוחי כדי לקיים אותן. אך ההתחייבויות שלי למשפחה שלך או לשבט שלך מתאפיינות איכשהו בגמישות מנטאלית בלתי מוצדקת שמאפשרת לי להתחמק מאחריות.
משה מלמד את השיעור הזה לגבי המחויבות שיש ליהודים כיחידים לראשי השבטים, כדי להבהיר להם שכולם חייבים במידה שווה לקיים כל התחייבות שלהם ולא משנה לאיזה שבט, משפחה או אדם היא ניתנה. טבעם של בני האדם הוא להיות שבטיים, והתורה מתירה זאת. אך התורה לא מרשה לנו לדבר בחוסר אחריות, להפר שבועות או להתעלם מהתחייבויות רק מפני שאלה ניתנו לאדם משבט אחר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
