ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
הגמרא במכות (כא ע"ב) מבארת כי דין חילוק המלאכות קיים רק לגבי דיני שבת, ואינו תקף לגבי יום טוב. לכן אדם שיעשה שתי מלאכות ביום טוב, יעבור רק על לאו אחד, וילקה פעם אחת בלבד.
הגמרא אינה מתייחסת לדין ביום כיפור כשאדם עושה כמה מלאכות בבת אחת, האם הוא עובר על איסור אחד, ויהיה חייב חטאת אחת, או שיהיה חייב שתי חטאות.
בשו"ת רמ"ע מפאנו (סימן קכג ד"ה וכי תימא) כתב בפשיטות שאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים, וכתב שזה אחד הדברים ששבת חמורה בהם מיום הכיפורים. פני יהושע (שבת סז ע"ב במשנה) מסביר שכיון שהפסוק נאמר בשבת, אין ללמוד ממנו לגבי יום כיפור, כי שבת חמורה יותר, שיש בה איסור סקילה. וכן הוא מביא ראייה מכך שהרמב"ם כתב חילוק מלאכות רק לגבי שבת, עולה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור. אמנם צל"ח (סנהדרין סג ע"א) מוכיח להיפך שמכך שלא כתוב בשום מקום ברמב"ם שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, מוכח שגם ביום כיפור יש חילוק מלאכות1. כמו כן שבת הוקשה ליום כיפור, וניתן ללמוד משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור2.
טורי אבן (מגילה ז ע"ב ד"ה הא) כותב שהשאלה אם יש חילוק מלאכות ביום כיפור תלויה בשאלה מאיפה לומדים את דין חילוק המלאכות בשבת. הגמרא אצלנו הביאה כמקור את הפסוק 'לא תבערו אש'. אמנם, הגמרא בשבת (ע ע"ב) מביאה שלשיטת ר' יוסי (הלומד מפסוק זה שהבערה ללאו יצאת) חילוק המלאכות נלמד מפסוק שנכתב לגבי חטאת: "ועשה מאחת מהנה" שממנו עולה שיש מקרה שבו עושים כמה מלאכות וחייבים על כל אחד חטאת. לכן דין זה יהיה תקף גם ביום כיפור, כי גם העובר עבירה בשוגג ביום כיפור חייב חטאת (לעומת העובר על יום טוב בשוגג שאינו חייב קרבן). אולם לשיטת ר' נתן שלומדים דין חילוק מלאכות בשבת מהבערה שהוא פסוק שכתוב לגבי שבת, דין זה לא יהיה תקף לגבי יום כיפור.
אמנם, רבי עקיבא איגר (מכות כא ע"ב) מבאר שלומדים משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור, בלי תלות בלימוד שממנו לומדים בשבת. והסיבה שלא לומדים משבת ליום טוב אינה בגלל שאין לומדים מאיסור חמור לאיסור קל, אלא בגלל שאין להקיש בין שני דינים שונים: חילוק המלאכות בשבת הוא לחייב מספר קרבנות על מספר עבירות, ואילו חילוק המלאכות ביום טוב נדרש הוא כדי להלקות אדם כמה פעמים על כמה עבירות שעבר, ואין ללמוד הלקאות כפולות מקרבנות כפולים, כיון שיש להם דינים שונים. אבל ביום כיפור שחילוק המלאכות הוא לעניין חטאת וודאי שניתן ללמוד משבת, שיש חילוקי חטאות על מלאכות שונות.
בגליון ברוך טעם מוכיח מירושלמי (שבועות ג, ד) שאין חילוק מלאכות ביום כיפור שכתב: "הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים... אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד כלום חייב? אלא אחת על כולן." ובצל"ח (שהובא לעיל) מבאר את הירושלמי באופן אחר.
המנחת חינוך (מצווה לב בתחילתה) כותב שיש גם נפקא מינה לחומרא מזה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, שבגלל שאין חילוק מלאכות, הרי שכל המלאכות נחשבות למלאכה אחת, לכן אם אדם עשה חצי שיעור ממלאכה אחת, והוסיף עליה חצי שיעור ממלאכה אחרת, כמו שקצר ודש חצי שיעור, חייב חטאת, למרות שלא עשה מכל מלאכה שיעור שלם, והוא הדין ביום טוב שאם עושה שני חצאי שיעור יעבור בלאו.
סיכום: לגבי שבת אדם שמבצע שתי מלאכות שונות, עובר על שתי עבירות שונות, וחייב שתי חטאות. לגבי יום טוב הגמרא ביומא אומרת שאדם שעושה כמה מלאכות לוקה רק פעם אחת. והאחרונים חלוקים בשאלה האם אדם שעושה כמה מלאכות ביום כיפור, חייב כמה חטאות או אחת.
____________
מעניין לציין שיש סתירה בין דברי רש"י מה היה קורה אילו לא היה דין חילוק מלאכות. רש"י בגמרא שלנו (יבמות ו ע"ב ד"ה לחלק) נוקט שאם לא היה דין חילוק מלאכות לא היו חייבים אפילו חטאת אחת, עד שיעברו את כל ל"ט המלאכות שנאמרו בשבת. ואילו רש"י בפסחים (ה ע"ב ד"ה שמע מינה) כותב שאם לא היה דין חילוק מלאכות היו חייבים על כמה מלאכות חטאת אחת.
לכן הצל"ח שהבין כפירוש רש"י ביבמות כותב שלא יתכן שלא היו כותבים את הדין שצריך לעבור על כל המלאכות על מנת שיתחייבו חטאת, ואילו הפני יהושע שהבין כפירוש רש"י בפסחים שבלעדי חידוש זה היה העובר על כמה מלאכות חייב רק חטאת אחת, כותב שלא יתכן שלא כתבו את הדין הזה, ולכן מסיק שהוא חייב גם על כמה עבירה חטאת אחת.
2 וכן הוכיחו אחרונים נוספים (קובץ על יד) מלשון הרמב"ם בהלכות שביתת עשור פ"א ה"ב שכל דבר שחייבים עליו חטאת בשבת, חייבים עליו חטאת ביום כיפור, ומזה נלמד שכמו בשבת, כך ביום כיפור יש חילוק מלאכות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













