ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המהרש"א (ח"א הוריות יב ע"א) אומר שהסיבה לכך היא טכנית, אדם שמסתכל על הרב, קולט את תנועות הידיים, לפעמים משמעות אמירה זו או אחרת יכולה להשתנות אם רואים את תנועות הפנים או הגוף של הרב, וכך ניתן להבין מה אכן הוא התכוון באופן ברור יותר, או ללמוד דברים נוספים מאופן האמירה.
אמנם בירושלמי (ביצה ה, ב הובא ברשב"ץ אבות ד, י) מביא שרבי רק זכה פעם אחת לראות את צווארו של ר' מאיר כשהוא היה מגולה, והסיבה לכך היא סגולית בלבד. ראיית הצדיק באופן מסוים היא שגורמת השפעה סגולית על האדם שרואה אותו. פירוש זה עולה גם מהספורנו (שמות לד, לג) שלדעתו כשמשה דיבר עִם עַם ישראל, הוא דיבר בלי מסווה והבדלה כדי שעם ישראל יראה אותו מדבר. וכ"כ במפורש רדב"ז (ג, תעב) : "אמרו בספרי החכמה כי בהיות האדם מתכוין אל רבו ונותן אליו את ליבו, תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו, ויהיה לו נפש יתירה".
אמנם יש שאמרו שאין הכוונה שרבי התכוון שראה אותו מאחוריו כפשוטו, אלא כפי שכתבה הגמרא לעיל, חבריו של ר' מאיר לא עמדו על דעתו, ואילו רבי, הצליח לעמוד על אחוריו, כמו שמשה רבינו זכה ל'וראית את אחורי', השגה חלקית במציאות האלוקות, כך גם רבי הצליח להשיג השגה חלקית במה שר' מאיר אומר ובשיטתו המיוחדת, ולכן הוא זכה למה שזכה.
הגמרא בערכין (כב ע"א) אומרת שסתם משנה היא רבי מאיר, כלומר, שכל דין במשנה שלא מפורש מי אמרו, מן הסתם הוא מדברי ר"מ. ההבנה המקובלת היא שרבי יהודה הנשיא שערך את המשנה לא הזכיר מפורש את שמו של רבי מאיר כדי שאנשים יקבלו את הדין ללא עוררין.
לאור דברינו ניתן לבאר באופן נוסף, רבי יהודה הנשיא (רבי) חש שאף פעם הוא לא הצליח לעמוד על סוף דעתו של רבי מאיר, ולכן לא רצה לציין במפורש שהדברים שכתב בשם ר' מאיר, הם דבריו של רבי מאיר כפי שהתכוון, וכתב את הדברים כסתם משנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
