ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה יפה בת נעימה גולסטן
אריה בן נעימה גולסטן
בשנה זו מתגלה צביונה של-האומה בכליל הודה, במקור רוחה האלהי. והארה זו, הבאה אחת לשבע שנים, מושכת אחריה עליות אידיאליות אלהיות הקדמה לשבת הארץ.
הרב זצ"ל מלמד אותנו שבשנה השביעית, שנת השמיטה, מתגלה האופי המיוחד של האומה הישראלית. במקומות רבים בכתביו הרב משתמש בביטויים: "כנסת ישראל" או "נשמת ישראל". ביטויים אלו מציינים את המהות הרוחנית של עם ישראל. כמו שלאדם יש נשמה וגוף כך לאומה יש נשמה וגוף, הנשמה נסתרת והגוף גלוי, הגוף הלאומי הוא העם החי בכל דור ודור. הנשמה הלאומית מתגלה באופנים שונים בכל השנים ובמיוחד בשנה השביעית בה התורה מצווה עלינו לשבות מעבודת האדמה. מידי שבוע בשבת אנו שובתים מכל מלאכה ובכך אנו מגלים את נשמתנו הפרטית, וכך בשנה השביעית השביתה מגלה את מהותנו הלאומית: "אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמטה על האומה בכללה. צֹרך מיוחד הוא לאומה זו, שהיצירה האלהית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלהי שלה בכל מלא זהרו" (שם).
בשנות הגלות עם ישראל לא עסק בגוף הלאומי, הלאומיות התבטאה רק במישור הרוחני בתורה ובתפלה: "ישראל בגולה עזב את דאגתו מכל עניני-חול מצד כללות האומה. שם את עיניו ולבו רק בשמים ממעל. לבו לא הלך עוד להרבות חיל, רכב וסוס, ככל גוי על אדמתו ובכלל לא היה עוד לכלל האומה שום עסק חמרי... התורה נתחבבה עליו מזהב ומפז רב כבימי-נעוריו הטובים. על קדושת האמונה והמצוות יצא להורג בשמחת-לבב..."(שם). העיסוק הרוחני בגלות טיהר את העם מחטאיו שגרמו לגלות. תהליך זה מתרחש עד שהאומה מיטהרת והארץ מוכנה לקלוט מחדש את האומה. הרב רואה את תהליך שיבת העם לארצו המתחיל לקרום עור וגידים באיטיות ובקשיים: "בנפש נדהמה ובברכים כושלות מעֹצר רעה ויגון, של עקת-אויב ושפלות נדודים, ...באו אל הארץ פזורי-גולה, שרידים יחידים, עיניהם הטרוטות, מרוב אפלה של גולה אחר גולה, לא תוכלנה עוד לסבול את כל תֹקף האור הגדול הזרוע בארץ. הקומה עוד לא נזדקפה, הרוח עוד לא נתעודד, הנשמה האלהית עוד לא נגלתה בתעופת עזה. אבל קוים בודדים של אורה פזורים בכל עברים, הקץ-המגולה הולך וקרב, וכל אשר רוח-ד' מפעמו יחוש להיות מהבונים הראשונים הבונים את בנין האומה בארץ-חמדת-עולמים!"(שם).
בנין הארץ מפגיש את העולים החלוצים עם המצוות התלויות בארץ. הרב מתפעל מגילוי חדש זה: "הַהוֹד וְהֶהָדָר וְהַפְּאֵר הַמְיֻחָד שֶׁיֵּשׁ בַּמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, כְּשֶׁהֵן מִתְקַיְּמוֹת עַכְשָׁו בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יָדֵינוּ, עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַחַיִל הֶחָלוּץ הַהוֹלֵךְ וּבוֹנֶה אֶת אֶרֶץ הָאָבוֹת וּמֵכִין אַחֲרִית וְתִקְוָה יוֹתֵר חֲזָקָה וְיוֹתֵר בְּהִירָה לְדוֹר יָבוֹא, מִתְגַּלֶּה הוּא לָנוּ מִתּוֹךְ עֹז חֶפְצֵנוּ הַפְּנִימִי הַמְפַעֵם בְּקֶרֶב נִשְׁמָתֵנוּ, לְהַעֲמִיד אֶת צִבְיוֹן אֻמָּתֵנוּ עַל אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ בִּמְלֹא תָּאֳרָה" (אורות עמ' נח). עדיין אין אפשרות לקיים את המצוות במילואם כל זמן שרוב ישראל אינם על אדמתם ובית המקדש חרב, אבל השמחה של הקיום החלקי כבר קיימת, הרב מצפה לימים בהם נוכל לקיים מצוות אלו במילואם: "כְּשֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים עַתָּה מִצְוַת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָנוּ כָּל הַיְסוֹדוֹת הַמַּמָּשִׁיִּים שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ בְּנוּיוֹת עֲלֵיהֶן, "לֹא כּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ", הִנֵּה הַחִזָּיוֹן מִתְיַצֵּב לְפָנֵינוּ וְהִנְנוּ מִתְמַלְּאִים רוּחַ שִׁירָה רוֹמֵמָה בִּתְעוּפַת נְשָׁרִים, לְעֻמַּת הָאוֹרָה שֶׁל הַיָּמִים הַמְאֻשָּׁרִים הַמְחַכִּים לְאֻמָּתֵנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ הַבְּרוּכָה" (שם).
קיום מצוות השמיטה היה בעבר קשה ובתורה הדברים כתובים במפורש: "וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית..." (ויקרא כ"ה כ'), ועל אחת כמה וכמה בחזרה לארץ בדורנו. הרב שהעריך והתפעל משיבת ציון נחלץ לתת פתרון הלכתי למציאות זו: "מרוב דלות מצב ישובנו בארץ הכרח הוא אמנם להסתפק על פי רוב בהוראת-שעה, כאשר הוסכם מאז על פי גדולי-הדור, אשר נכנסו לתוך עֹמק מצב הישוב החדש בארצנו הקדושה, ובהרגשה נאמנה חדרו אל ערכו בעתיד, בחושם שלא לבוז ליום-קטנות ולדעת כי מאת ד' היתה זאת, לתת ניר לעמו על אדמת-קדשו ...שגדולה היא חובתנו לישר את מסלתה, לבלי תפגע מכשולים מצד המצות-התלויות-בארץ ככל האפשרי" (הקדמה לשבת הארץ). ההתנגשות בין הדאגה לקיום היישוב המתפתח בארץ ובין קיום מצוות השמיטה הביא את הפוסקים להקל ב"הוראת שעה" ולסמוך על היתר המכירה עם מגבלות מסוימות ועם עידוד חקלאים פרטיים לשבות כהלכה.
למרות הקושי בקיום המצווה כהלכתה שקיים עד ימינו, הארתה הרוחנית עדיין קיימת וכך כותב הרב לרידב"ז: "כל אלה הגדולות והנשגבות, שנאמרו בקדושת השביעית בזמן הזה, לא נאמרו דוקא ע"י הקיום של פרטי המעשים, שהרי בזמן שלא היו ישראל בא"י, ולא נתקיימה מצות שביעית כלל ג"כ חלה קדושה זו. העיקר תלוי הוא בהתפשטות הקדושה, ע"פ מדרגות הזמנים"(אגרת תקנ"ה).
בפרוס עלינו שנת תשע"ה - השנה השביעית נכין את עצמנו לקבל את קדושתה ממרומים ולגלות את גדלותנו הלאומית המיוחדת ומתוך כך נזכה לקיים את המצווה במילואה בגאולה השלמה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
