ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
דינו של אדם בימים הנוראים
על מה אדם נידון בימים הנוראים
לקראתהימים הנוראים נקדיש הפעם את הטור להעמקה במשמעות הדין. ואף שהדברים מורכבים ישתועלת רבה בלימודם, מפני שיש בהם ניסיון לסדר סוגיות מורכבות (והרוצה להבינם יותר,יעיין בפניני הלכה ימים נוראים פרק א').
אמרוחכמים שבראש והשנה ויום הכיפורים הצדיקים נידונים לחיים והרשעים למיתה. וכפי שנלמדבהמשך, הכוונה לחיי העולם הזה והעולם הבא כאחד.
שני שלבי העולם הבא
חייהעולם הבא מורכבים משני שלבים. השלב הראשון מתחיל לאחר פטירתו של האדם, שאז נשמתועולה לעולם הנשמות, שבו יש גן עדן לצדיקים וגיהינום לרשעים. השלב השני יגיע לאחרשיושלם תיקון העולם בתחיית המתים, וישובו הנשמות להתאחד עם הגוף, ויחד עמו יתעלובלא סוף (רמב"ן שער הגמול; רמח"ל דרך ה' חלק א' פרק ג').
העולםהבא על שני שלביו נקרא גם עולם האמת, מפני שלעומת העולם הזה שבו השקר גובר,והתדמית החיצונית מסתירה את המהות הפנימית - בעולם הבא מתברר מעמדו האמיתי של האדםוערכם האמיתי של מעשיו. ומכיוון שהעולם הבא חשוב לאין ערוך מהעולם הזה, שכן "העולםהזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא" (אבות ד, טז), לדעת רבים עיקר הדיןשנידונים בראש השנה הוא על העולם הבא.
שני חלקי הדין על העולם הבא
החלקהאחד בדין הוא שבכל שנה מחשבים את כל המעשים שאדם עשה במשך השנה. על הטובים שמורלו שכר לעולם הבא, ועל הרעים שמור לו עונש לעולם הבא. אלא שהדין שנקבע בראש השנהאינו סופי, מפני שאם במשך השנים הבאות יחזור בתשובה, יציל את עצמו מדינה של גיהינוםוירבה שכרו לעולם הבא. ואם חס ושלום יתהה על הראשונות ויתחרט על המעשים הטוביםשעשה, יירש גיהינום ויפסיד את השכר שהיה שמור לו לעולם הבא.
על האפשרות להתקרב לה'
החלקהשני בדין הוא על האפשרות להתקרב לה' בשנה הבאה. הנידון בראש השנה לחיים, יזדמנולו במשך השנה אירועים שיסייעו לו להמשיך להתעלות בתורה ובמצוות שעל ידם יזכה לחייהעולם הבא. בשעה שילמד תורה - יזכה לתוספת הארה והבנה, ובשעה שיעסוק במצוות ובמעשיםטובים - יזכה לתוספת שמחה וברכה, מעין העולם הבא. ואם ידונו אותו חס ושלום למיתה,הרי שיזדמנו לו במשך השנה הבאה ניסיונות ואירועים שעלולים להרחיקו מה' ולאבדו מןהעולם הבא. וגם כשילמד תורה - יקשה עליו לקלוט את ההארה האלוקית שבה, וגם כשיעסוקבמצוות – לא יזכה להרגיש כראוי את הקדושה והעונג שבמצווה. וזו משמעות דברי חכמים(אבות ד, ב): "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצווה מצווה ושכרעבירה עבירה" (נפש החיים א, יב).
השכר נקרא חיים והעונש מוות
כללהשכר נקרא חיים והעונש נקרא מוות. חיים פירושם קרבה והתחברות לה', מקור החיים, שעלידי כך האדם זוכה לכל הטובות שה' משפיע בעולם הזה ובעולם הנשמות ובעולם הבא. ומכיווןששורשי כל הטובות והתענוגים שבעולם הזה נובעים מהחיים שה' משפיע לעולם - השכרשבעולם הבא גדול לאין ערוך מכל תענוגי העולם הזה, שאינם אלא השתקפות חיוורת של שורשהתענוג. וזהו שאמרו חכמים: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולםהזה" (אבות ד, יז). וזאת משום שבעולם הבא יכול אדם לזכות ליהנות מזיו השכינהולהתענג על ה', והחיים שבו מתגברים ומתעצמים לאין שיעור. ואילו בעולם הזה האורההאלוקית מגיעה אלינו דרך מסכים בצמצום גדול. ואף על פי כן, על ידי הדבקות בה'בלימוד התורה וקיום המצוות, יכול אדם לזכות גם בעולם הזה למעין עולם הבא ולהתענגעל הדבקות בה'.
לעומתהשכר שנקרא חיים, השם הכללי של העונש הוא מוות, שפירושו ריחוק ממקור החיים, שגורםלהתגברות הצרות, עד מיתת הגוף בעולם הזה וייסורי הנשמה בגיהינום.
עומק הדין ומורכבותו
אףשכללי הדין הם פשוטים, שההולך בדרכי ה' זוכה לברכה בעולם הזה ובעולם הבא, והרשענענש בעולם הזה ובעולם הבא, פרטי הדין הם עמוקים ומורכבים לאין שיעור. לכן ישנםמקרים שצדיק סובל מעוני ומחולאים ומת בקיצור ימים, ויש רשע שמאריך ברשעותו בעושרובריאות. והעיקר הוא שהכול מכוון לתיקון העולם. ונבאר מעט.
הבחירה החופשית
לצורךתיקונו של העולם, הכרחי שתהיה לאדם בחירה חופשית. ולכן כל זמן שהעולם עוד לא הגיעלתיקונו, לא ייתכן שכל הצדיקים ייהנו מהטוב וכל הרשעים יסבלו, כי אז הבחירה תהיהצפויה מראש ומוכתבת על ידי הציפייה לשכר המוחשי והוודאי והחשש מהעונש המוחשיוהוודאי, ולא מתוך בחירה חופשית ואמיתית בטוב. ועל כן הנהגת הדין מורכבת מאודופרטיה מרובים, כך שתמיד ישנם צדיקים שמתמודדים עם ייסורים ורשעים שנראים כמישנהנים מתענוגי העולם הזה. ועל ידי כך הבחירה החופשית לא נפגעה, והאדם שבוחר בטובזוכה לתקן את עצמו ואת העולם כולו.
ומכלמקום, כאשר מתבוננים לטווח ארוך, למשל על ענייני המשפחה והאושר האמיתי שבחיים, אנומוצאים שבדרך כלל גם בעולם הזה הצדיקים זוכים לברכה והרשעים נענשים. וזה עיקרהניסיון, שהיצר הרע מטה את האדם להתבונן על העולם במבט שטחי ולטווח קצר, ואילוהיצר הטוב מעורר את האדם להתבונן לעומק ולטווח ארוך. ולכן למרות שגם בעולם הזה בטווחהארוך הצדיקים זוכים בדרך כלל לרוב טובה והרשעים מתייסרים, עדיין נותרת הבחירהחופשית, מפני שלטווח קצר אין הדברים ניכרים.
כאשר גורל הייעוד נחרץ
ונתחיללבאר את פרטי הדין: יש אדם שגורל ייעודו להיות עשיר ולהתמודד עם היצר הנלווה לכך,וגם אם ירבה לחטוא, יישאר עשיר. וכל הדין של ראש השנה בעניין זה הוא על תנאי חייוכעשיר, האם ישמח בעושרו או יתייסר מדאגות בגללו. וכן לגבי חייו בעולם הבא, הדיןהוא האם עושרו יגרום לו לעמוד בניסיונות קשים מאוד או קלים, או אולי אף יסייע לובעבודת ה'. ויש מי שגורל ייעודו להתמודד עם עוני, וגם אם ירבה זכויות יישאר עני,ודינו הוא על השאלה האם העוני יהיה נורא או נסבל. ולגבי העולם הבא, האם תנאי חייוכעני יועילו לו לעבודת ה' או יפריעו לו.
ולעתיםרחוקות, על ידי זכויות מיוחדות או חטאים חמורים, יכול אדם לשנות את גורל ייעודו.
כאשר גורל הייעוד אינו נחרץ
ופעמיםשהגורל שנקבע לאדם אינו נחרץ, אלא רק קובע את הכיוון ומאפשר עדיין שינוייםמסוימים, ואזי הדין שבראש השנה יכול להשפיע גם על מי שגורלו להיות עשיר אם יהיה רקאמיד או עשיר או עשיר מאוד, וכן על העני אם יהיה דחוק מעט, או עני ממש או אביון.
האם עושר הוא שכר
ופעמיםשאין לאדם ייעוד מיוחד להיות עני או עשיר, ועל כן גורלו אינו קבוע. ומכיוון שבחרבטוב בעניינים הקשורים לממון וצדקה, מגיע לו על פי הדין שיהיה עשיר, והוא מתעשרוהולך כדי שיוכל להמשיך להתעלות בחסידותו ובצדיקותו. ולעתים גלוי לפני יודעתעלומות שאם יזכה בעושר יגבר עליו יצרו ויש חשש שיחטא בגאווה, בתאווה ובקמצנותויאבד את מדרגת צדקותו. ואזי כיוון שהדבקות בה' היא העיקר, ובה תלויים חיי העולםשלו, מרחמים עליו מהשמיים ודנים אותו לקשיי פרנסה, כדי שיימלט מן הניסיון הקשהויזכה לחיי העולם הבא. ואם לא זכה כל כך, ייתכן שיזכה לעושר בעולם הזה, אבל יצטרךלעמוד בניסיונות קשים שעלולים להורידו לשאול תחתיות.
לפי גודל הניסיון
עודחשבון ישנו, והוא עוצמת ההתמודדות וההתגברות שנדרשת לאדם כדי לבחור בטוב ולהימנעמהרע. יש אנשים שמצד גורל ייעודם נבראו עם יצר רע חזק מאוד, או שגדלו בסביבה קשהורעה, וגם אם יצליחו ללמוד מעט תורה ולעשות מעט מעשים טובים - יש לכך ערך עצום,ויזכו לשכר מרובה. וכפי שאמרו חכמים "לפום צערא אגרא" (אבות ה, כג). ויששיצרם הטוב חזק וגדלו בסביבה טובה, ואם יחטאו - ייענשו בחומרה.
שכר רשעים ועונש צדיקים בעולם הזה
עודחשבון ישנו, שלפעמים דנים רשע שעשה מעט מצוות, שיקבל את כל שכר מצוותיו בעולם הזה,כדי לאבדו בגיהינום. וכן לפעמים דנים צדיק שעשה מעט עוונות, שיקבל את כל עונשובעולם הזה, כדי שיעלה זך ונקי לגן עדן.
ואףשהשכר והעונש שבעולם הזה אינו נחשב כלום לעומת השכר שבעולם הבא, כך ראוי וצודק,משום שהרשע עשה את מצוותיו מסיבות חיצוניות, כדי להתגאות ולהתפאר, ולכן ראוי שגםשכרו יהיה בעולם הזה החולף ולא יקבל על כך שכר בעולם האמת. וכן לגבי הצדיק, כיווןשעיקר רצונו להידבק בה', אם חטא בטעות, כשם שחטאו חיצוני כך ראוי שהעונש עליו יהיהחיצוני בעולם הזה, ועל ידי כך יזדכך עד שלא יישאר ממנו שום כתם לעולם הבא (קידושיןלט, ב; דרך ה' חלק ב' ב, ו).
דין הכלל והפרט
עודצריך לדעת, שאף שהדין של ראש השנה הוא לעם ככלל ולכל יחיד ויחיד בפני עצמו, מכלמקום דין היחיד בעולם הזה מושפע מאוד ממצבו הכללי של העם, כל עם ועם לפי עניינו.אמנם פעמים שאין סתירה בין דין העם לדין היחיד, שכן גם כאשר העם ככלל זוכה לשפעברכה, אין הברכה נפגעת מכך שכמה יחידים נענשים על חטאיהם. וכן כאשר העם ככלל מקבלעונש, אין העונש נפגע מכך שכמה יחידים יזכו בשכר. אבל לעתים ישנה סתירה בין דיןהעם לדין היחיד, כגון בשעה שנגזרה על העם גזרה קשה כחורבן וגלות, ואזי אין מנוסמכך שגם הצדיקים יענשו. ומכל מקום הדין נותר על כנו, שכן בעולם הנשמות, בגן עדן,יקבלו הצדיקים את מלוא שכרם, וההשלמה המלאה תהיה בעולם הבא, בעת תחיית המתים,כשיחזרו הנשמות להתאחד עם גופם.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











